המלצה על ההצגה: בית ברנרדה אלבה, בתיאטרון באר-שבע

מאת שוש להב.

קלאסיקה ספרדית ועדיין אקטואלית, מאת פדריקו גרסייה לורקה, בתרגום רבקה משולח ובבימויו של גדי רול. משחק משובח בהצגה מעולה. אל תחמיצו!

כבר בלימודי בתיכון גיליתי את הכתבים של המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גרסייה לורקה, כאבני הדרך של הספרות בכלל וזו הספרדית בפרט. אחד המחזות היותר ידועים שלו הינו "בית ברנרדה אלבה", שחובר בשנת 1936, הופק לראשונה ב 1945 ובימים אלה מועלה בתיאטרון באר-שבע.        

מחזהו המרתק של המשורר והמחזאי הספרדי הנודע פדריקו גרסייה לורקה, עוסק בפוליטיקה של הדיכוי, בסיפור ריסוקה של משפחה ובמאבק האדם על חירותו. הוא נתר אקטואלי ורלבנטי גם עתה, כאילו נכתב לא מכבר. מחזה קלאסי ששורד מעל טראנדים ואופנות למיניהן.

"במשך שמונה שנות האבל הרוח מבחוץ לא תחדור אל תוך הבית הזה. כאילו סתמנו את הדלתות והחלונות בלבנים. כך היה בבית של אבא שלי וכך היה בבית של סבא.. ". בית שהוא בית סוהר, כשהסוהרת הראשית בו היא אם המשפחה שזה עתה התאלמנה (עידית טפרסון - במופע משחק מהפנט).

ברנרדה אלבה שבה מהלווייתו של בעלה וכופה על חמש בנותיה הרווקות שמונה שנים של אבל, שבמהלכן אסור להן לצאת מפתח הבית. הבנות מתקשות לקבל את רוע הגזירה. בדידותן המוחלטת והאיסורים החלים עליהן, מכרסמים בשארית תקוותן להתחתן, והבית הנעול הופך עד מהרה לסיר לחץ מבעבע.

הפחד הגדול של האם הוא רכילות הסביבה. שלא יראו או ישמעו או יבחינו מה קורה בבית פנימה. הפרנויה שלה, השתלטנות והעריצות מצליחה לחנוק את שמחת החיים של בנות המשפחה ומדכאה גם את המשרתות.

התשוקות הסוערות, המרירוּת הגוברת, הקנאה והתסכול, מביאים את הבנות לנסות ולמרוד, כל אחת בדרכה, באִמן הרודנית, עד לסיומו המטלטל - והעיקר להשאר טהורות ובתולות..

הבמה עטופה ברקע צהוב, הנשים בשחור - קונטרסט זועק של צבעים, העובד על החושים ומוסיף על הדרמה. הבימוי פעמים צעקני ואז עצור, על רקע  הנוקשות של האם צצה שמחת הנעורים של בנותיה, הכסאות המוזזים כל העת מהווים שחקן-חפץ, אולי בדומה לנשים המוזזות כחפצים ללא רצון משלהן??

תיאטרון באר-שבע פתח את עונת 2014-15 בהפקה חדשה בבימויו של גדי רול - "בית ברנרדה אלבה". בתפקיד ברנרדה עידית טפרסון שחוזרת לבאר שבע אחרי שנים ב"הבימה", שירי גולן (נפלאה) בתפקיד אנגוסטיאס, אורה מאירסון כמריה חוספה ונעמה שפירא כפונסיה (שתיהן נהדרות).

לצידן לוהקו שחקניות צעירות, חלקן בתפקיד ראשון בתיאטרון באר שבע: אביגיל הררי מגלמת את אדלה ("המחברת הגדולה" בסטודיו של יורם לוינשטיין, "מתים לרגע" ועוד), יעל איתן ("בוגד", "איפיגניה", "למה לא באת לפני המלחמה"), לירז חממי, אוראל מאור ולירון בן זקן. וואו, כמה כשרון על במה אחת!

בית ברנרדה אלבה - אחד המחזות הגדולים שנכתבו במאה ה-20 בהפקה מצמררת. רוצו לראות!

-----

אודות פדריקו גרסייה לורקה (בסיוע ויקיפדיה):

פדריקו גרסיה לורקה (1898 - 1936) היה משורר ומחזאי ספרדי ונודע כצייר, פסנתרן, ומלחין. לורקה נעצר ב-16 באוגוסט 1936, ונרצח בידי כיתת יורים של אנשי הימין הפשיסטי בתחילת מלחמת האזרחים הספרדית, ככל הנראה בשל היותו הומוסקסואל וקומוניסט בדעותיו, ומקום קבורתו לא נודע. יחד עם זאת, סרט דוקומנטרי שנעשה ב-2006 מעלה את האפשרות שגם למשפחתו היה יד בדבר.

לאחר רציחתו על ידי הפשיסטים נאסר להזכיר את שמו או להתייחס ליצירתו במשך כ-40 שנה, עד למותו של הרודן פרנקו. אולם כיום לורקה מוכר כאחד האמנים הגדולים של ספרד המודרנית. כמו כן, דמותו של לורקה ויצירתו המופלאה קיבלו ממדים כמעט מיתיים בעולם כולו ובפרט בספרד.

בשנת 2009 פתחה ממשלת ספרד בחפירות לגילוי עצמותיו למרות התנגדות משפחתו. ככל הנראה לורקה נטמן בקבר אחים באזור העיר גרנדה.

***

"בית ברנרדה אלבה, מאת פדריקו גרסייה לורקה

תיאטרון באר שבע.

תרגום: רבקה משולח,

בימוי: של גדי רול.

תפאורה: רוני תורן, תאורה: פליס רוס, תלבושות: יהודית אהרון, ניהול מוסיקלי: אלדד לידור.

שחקניות: יעל איתן, שירי גולן, אביגיל הררי, לירז חממי, אורלי טובלי, עידית טפרסון, אוראל מאור, אורה מאירסון, זוהר מידן, ונעמה שפירא.

מקוננות: קרן אדרעי, לירון בן זקן, תמר גוב ארי, צליל חג'ג', טל יהלומי, שרון נאה, גיל פישמן, אור פרץ, רחל פרץ, טלי קוניגסברג, מיי קוניו.

(צילום סטודיו: אילן בשור)