ושתי - הפרק הגנוז
צחי | 19 לפברואר 2015

צחי | 19 לפברואר 2015
גילוי נאות: היתה לי כלבת פודל יפייפיה, חכמה ומשמחת לב, ושמה בישראל היה ושתי, ע"ש המלכה ושתי ממגילת אסתר, שבעיני היתה אישה אמיצה ואסרטיבית, מנהיגה ומובילת דעת קהל. לכן תערוכה לכבודה של ושתי (המלכה) בהחלט עוררה את סקרנותי.
נווה שכטר, מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית, פותח תערוכה חדשה בתחילת חודש אדר: ושתי - הפרק הגנוז. אירוע הפתיחה יתקיים ביום שישי, 20 בפברואר, בשעה 11:00 בנווה שכטר, רחוב שלוש 42 נווה צדק, תל אביב – יפו. אוצרת התערוכה: שירה פרידמן.
התערוכה, העוסקת בפמיניזם והתחדשות יהודית, מציגה פרק נוסף בקורותיה של המלכה ושתי, אשר מעמיק, מעשיר וקושר את ושתי אל עולמינו באופנים מגוונים. דמותה בתערוכה משתקפת באיורי מגילת אסתר, כנושא עצמאי בציור ובפיסול בדגלי אסתר וושתי, ולבסוף ביצירות עכשוויות, בהן מוטיבים משותפים לסיפור המיתי של המגילה.
בתערוכה יוצגו שמונה מוצגים, כולל עבודת סאונד שנעשו במיוחד עבור התערוכה. כן יוצגו בתערוכה 22 יצירות אמנות עכשווית שיעסקו בנושאים: האם ושתי עדיין רלוונטית לחיינו ב 2015? מהם היחסים בין האמנים לדמותה של ושתי? מה ניתן ללמוד ממנה? כמו כן, יוצגו דגלי אסתר וושתי, חפץ טקסי חדש המבקש להנכיח את דמותן של הנשים גיבורות המגילה בשעת קריאת המגילה במאה ה-21.
במגילת אסתר, ושתי המלכה ומעשיה מתוארים בתמציתיות. הסיפור הספרותי ההיסטורי ממקם את ההתרחשויות בסוף התקופה הפרסית במאה הרביעית לפנה"ס, בחצרו של המלך אחשורוש הראשון. ושתי מסרבת להופיע בפני המלך אחשורוש בעת משתה רב משתתפים ב"כתר מלכות". אחשורוש הפגוע, החושש שסירובה של ושתי ישפיע על נשים נוספות, מעביר את כתר המלכות לאסתר.
בספרות המדרשית דמותה של ושתי מתוארת בהרחבה, לרוב באופן שלילי. חז"ל מדגישים את מוצאה המפוקפק, נכדתו של נבוכדנצר - מחריב המקדש. פשר הסירוב לאחשורוש מוסבר בדרישתו ממנה להופיע עירומה וכעונש על יחסה המרושע לבנות ישראל פורחת בה צרעת וגבריאל המלאך מצמיח לה זנב. היא מכונה "ושתי הרשעה" ו"חזירתה". סופה – הוצאה להורג.
בסוף המאה ה- 19 החלה ושתי להיות מודל להזדהות ולחיקוי בקרב חלוצות התנועה הפמיניסטיות בארצות הברית, סיפורה נכתב מחדש ברוח פמיניסטית והיא מתוארת כגיבורה בשירה של אותה תקופה. בשנת 2000 ארגון "מעיין" יזמה הפצת "דגל אסתר וושתי", דגל בעל פעמונים המשמיע צלילים מתנגנים כשנשמע שמן של אסתר וושתי בשעת קריאת מגילת אסתר. הצלילים הרכים הם קריאה לחשיבה מחודשת על מנהג הרעשן ומשמעותו בהשמעת שמו של המן וקידומן של אסתר וושתי כמודל לחיקוי.
דמותה של ושתי מופיעה באמנות הכללית החל מימי הביניים ועד היום, כמנצחת או כמובסת. באמנות היהודית היא מתוארת במגילות אסתר מצוירות בעיקר מהמאה ה-18 במספר סצנות: כאחת מהדמויות הראשיות בסיפור, בעת משתה הנשים ובמעמד הוצאתה להורג, במגילה אחת מתוארת ושתי כדמותה של מארי אנטואנט. גם באמנות המודרנית והעכשווית ממשיכים לתאר את דמותה באופן דיכוטומי.
* בין האמנים שישתתפו בתערוכה:
נחמה גולן עם היצירה "שתלכי בדרכים טובות" (2000-2010) – הצבה המורכבת מ- 3 אובייקטים: סנדל עקב בנוי שכבות צילומי טקסט תלמודי, דבקים. סטנדר תפילה מחופה בשכבת לטקס ופיגמנטים ומגילת אסתר עשויה לטקס ופיגמנטים.
ג'יי. טי. ולדמן עם היצירה "משתה ושתי" (2005) מתוך מגילת אסתר, בהוצאת JPS, פילדלפיה.
קן גולדמן עם היצירה דיוקן האמן כושתי – מסיכת חיים (2015) – הדפסת תלת מימד.
איריס טוטנאור עם היצירה "פעמון ושתי" (2014) – פליז כסף ובד.
יהודה לוי אלדמע עם הפסל "המלכה ושתי והמלך חסר האונים" (2014) – טכניקה מעורבת: עץ, ברזל, צבע וצילום.
סיונה בנז'מין עם היצירות "מגילת אסתר" (2010) – הדפס גיסלי מעוטר בעבודת יד, חתום וממוספר. בהזמנת גלריית מוריה בניו-יורק. היצירה נעשתה ב- 125 עותקים בלבד.
"מציאת הבית #89 (פרשטה – מלאך באורדו) "ושתי"- הדפס גיסלי מעוטר בעבודת יד, חתום וממוספר.
רבקה פוטשבוצקי עם היצירה "מושכים בחוט ושתי, והמלך רוקד" (2015) – מיצב בובת נייר על חוט.
שולה קשת עם היצירה מתוך הסדרה "רעולה'" – צילום מעובד.
אבי בירן עם היצירה "פעמוני ושתי ואסתר" (2014).
הדס קרוק וענת שטיין (סטודיו ארמדילו) עם היצירה "דגל אסתר וושתי" (2015).
ז'קלין ניקולס עם היצירה "תלמוד בבלי, מגילה, י"ב" (2014) – הדפס דיו פיגמנטי על נייר ארכיוני.
אליהו סידי עם היצירה "שני לוחות מתוך מגילת אסתר" (2000 בקירוב) – גואש על נייר.
אבנר מוריה עם היצירות "רישום הכנה למגילת אסתר מאוירת" (2003) – צבעי גואש ומים על נייר.
"לוח ממגילת אסתר" (2014) - צבעי גואש ומים על נייר.
אריק בוקובזה עם היצירות "פלורה בשמלה אדומה" (2006) – שמן על בד.
"בלאקאמור / גבר, בלאקאמור / אישה" (2006) – שמן על בד, אלומיניום יצוק מצופה זהב, אהיל פי.וי.סי.
אנדי ארנוביץ עם היצירה "נקמתה של ושתי" (2014) – הדפסה על נייר ארכיוני עם צבעי דיו מבוסס פיגמנט של קולאז' וצבעי מים.
דב אברמסון עם היצירה "היושבים ראשונה" (2015) – דפוס על נייר.
אלחנדרה אוקרט מציגה את הציור " זאפאטנדו", דיו ואקריליק על נייר.
עמית אשבל ביצירת סאונד "ושתי" בסגנון אלקטרו-אקוסטי – 2015.
* אודות מרכז נווה שכטר:
נווה שכטר השוכן בשכונת נווה צדק בתל אביב - יפו, הוא מרכז חדש לתרבות, יצירה ואמנות יהודית, שנפתח בספטמבר 2012 לפעילות מלאה. לאורך השנה מקיים מרכז נווה שכטר מגוון אירועי תרבות, ביניהם תערוכות, מופעי מוזיקה, הצגות, קורסים וכיתות אמן, חוגים למשפחה וסיורים, תוך שימת דגש על אמנות ויצירה, פילוסופיה והגות. המקום פותח את שעריו בפני אמנים צעירים, החפצים במרחב לעשייה והצגת תוצרתם, ברוח המקום.
התערוכה תיפתח ביום שישי, 20 בפברואר, בשעה 11:00 בנווה שכטר, רחוב שלוש 42 נווה צדק, תל אביב – יפו ותימשך עד 20 באפריל.
התערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום.
(צילום: באדיבות נווה שכטר)