רגע של העצמה - מונולוג של אזרח ותיק

מאת: פלוני - אזרח ותיק. 

באינטרנט אנו נתקלים בשפע חומרים, חלקם ללא איזכור הכותב או המחבר. למייל שלי הגיע הטקסט הבא, ללא זיהוי הכותב אך בהחלט רלבנטי לאתר המיועד למבוגרים. מקווה שגם צעירים יקראו ויפנימו..

קשישים סופגים המון ביקורת על הקשיים שהתהוו בעולם המודרני. בין אם זה קושי אמיתי או תרחיש אפשרי, אנחנו יודעים לקחת אחריות על כל מה שעשינו ולא מאשימים אחרים. יחד עם זאת, ברצוננו לציין כי אלה לא הקשישים שנטלו...

את המנגינה מתוך המוזיקה

את האדיבות מתוך הנהיגה

את הרומנטיקה מתוך האהבה

את המחויבות מתוך נישואין

את האחריות מתוך ההורות

את הביחד מתוך המשפחה

את הלמידה מתוך החינוך

את הגאווה מתוך הפטריוטיות

את חוקי הזהב מתוך חוקי המדינה

את פינות החמד מתוך הערים הסואנות

את הסבלנות מתוך ההתנהגות

את הנימוס מתוך השפה

את המסירות מתוך התעסוקה

את הזהירות מתוך ההוצאות

את השאפתנות מתוך ההישגים

או את אלוהים מתוך הספר.

ואנחנו בהחלט לא אלה שנטלו סבלנות וסובלנות מתוך הקשרים האישיים ויחסי הגומלין עם אחרים. אנחנו מבינים את המשמעות של פטריוטיות וזוכרים את אלה שנלחמו ומתו עבור המדינה שלנו.

רק התבוננו בקשישים העומדים ביום העצמאות עם דמעות בעיניהם וגאווה בליבם.

כן, אני אזרח ותיק!

אני מסמר המסיבה, גם אם היא נמשכת עד השעה 20:00.

אני מחייך כל הזמן כי אני לא יכול לשמוע מה אתם אומרים.

אני ער שעות רבות לפני שהגוף שלי מאפשר לי לקום.

אני בטוח שכל מה שאני לא מוצא, נמצא במקום מוגן, איפשהו...

אני מקומט, רפוי וגבשושי וזו רק רגל שמאל שלי.

אני מתחיל להבין שהזדקנות היא לא לחלשים.

 כן, אני אזרח ותיק!

ואני חושב שאני עושה את הכיף של החיים שלי!

עכשיו רק עליי להיזכר מי שלח לי את זה, כדי שלא אשלח לו את זה חזרה...