עברית קשה שפה

מאת: רות אלמגור-רמון (רשות השידור בפירוק).

רְשׁוּת  וְרָשׁוּת  - כיצד מבטאים ומה המשמעות ??

ידוע שעברית שפה קשה ומורכבת, יפה ועשירה, ומה שחשוב לכבד אותה ולדייק בה. רות אלמגור-רמון, הלשונאית המיתולוגית של רשות השידור (בפירוק) נחלצת לעזרתנו:

רְשׁוּת  וְרָשׁוּת  

המשנה, בענייני טהרה, מדברת על

"מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים".

ובפרקי אבות:

"הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה".

רְשׁוּת קשורה בפועל לְהַרְשׁוֹת.

★

ויש בפרקי אבות גם:

"הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת".

כלומר, נהגו בזהירות בכל הקשור בשלטון.

כאן  רָשׁוּת קשורה כנראה במילה רֹאשׁ, והיא כיווץ של רָאשׁוּת.

★

היום מבחינים בין

רָאשׁוּת העיר:  רָאשׁוּת משׂרתו של ה'ראש',

לבין

רָשׁוּת מקומית, רָשׁוּת השידור, רָשׁוּת הטבע והגנים:

רָשׁוּת  – גוף ממלכתי או ציבורי

★★

המילה רָשׁוּת איננה משתנה בנטייה,

כמו גָּלוּת, טָעוּת, ושאר מילים המסתיימות ב-וּת:

טָעוּיוֹת (לא "טְעוּיוֹת"); גָּלוּת בבל (לא "גְּלוּת" בבל)

וכן:

רָשׁוּיוֹת, רָשׁוּת הַנְּמֵלִים, רָשׁוּת הטבע והגנים, וכו'.

וגם שלא באותיות עבריות

לא ראוי לכתוב  RESHUT HATEVA, אלא RASHUT HATEVA.                                               

שאלות והערות בדוא"ל  rutha@iba.org.il