ועידת האו"ם לשינוי האקלים - אירוע ייחודי לציון ה- COP21

מאת שוש להב.

אזהרה מפני אסונות הצפויים לכדור הארץ! שגרירות צרפת בישראל והמכון הצרפתי בתל אביב, קיימו אירוע ייחודי לציון ועידת האו"ם לשינוי האקלים, בהקרנת הסרט "הקרח והשמיים" ורב-שיח. 

קיימות ושמירה על איכות הסביבה, הם נושאים חשובים ביותר, המשפיעים ישירות על חיינו ועל חיי כדור הארץ שלנו.

שגרירות צרפת בישראל והמכון הצרפתי בתל אביב קיימו אירוע (ב- 22.11) - הקרנת סרט ולאחריו רב-שיח, בסינמטק בתל אביב, לציון ה- COP21 (הועידה ה-21 של המדינות החתומות על אמנת המסגרת של האומות המאוחדות לשינוי האקלים), זאת בנוכחות השר להגנת הסביבה אבי גבאי ובארוח של שגריר צרפת בישראל. צרפת הינה הנשיאה הבאה של הוועידה אשר תערך בפריס.

הערב חולק לשני חלקים:

הקרנת הסרט "הקרח והשמיים" (צרפתית, כתוביות בעברית ובאגלית). זה סרט תעודה של לוק ז'אקה, על עבודתו של חוקר הקרח קלוד לוריוס, שהיה אחד המדענים הראשונים שהזהיר מפני הסכנות שבהתחממות האקלים. הסרט מרתק, מרחיב ידע ומפתיע בתחזיות שלו. האם נפנים את האזהרות המועלות בו לגבי מצבנו האקולוגי?

לאחר מכן התקיים רב-שיח בנושא "האזהרה הלא-נשמעת - אתגר האקלים", בהנחיית אבירמה גולן - מנהלת המרכז לעירוניות ותרבות ים-תיכונית בבת ים. המשתתפים: פרופ' סינתיה פלורי - פילוסופית ופיכואנליטיקאית, פרופ' יצחק שנל - מהחוג לגיאוגרפיה חברתית וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אורלי רונן - אחראית המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית באוניברסיטת תל אביב. הם דנו בקושי לשמוע את האזהרה ולהפנים אותה בפעילותנו הקולקטיבית והאישית.

האירוע התקיים תודות לפיני שוורץ (סינמטק תל אביב), ירון כפתורי (סרטי לב), רישר גראנדפייר (Eskwad), אסתר דבוס (Wild Bunch).

* "הקרח והשמיים", סרטו של לוק ז'אקה (2015):

"אהבתי את הנהרות הגדולים של הקרח, את הלגונות, את הכפרים על גבול המדבר. אהבתי את היערות הגדולים של אמריקה. אבל אני חושב שיותר מכל אהבתי את בן האדם ואת יכולתו להתעלות על עצמו במזגי אוויר קיצוניים. קוראים לי קלוד לוריוס ואני בן שמונים ושלוש. הקדשתי את חיי לידע. חיי הם הרפתקה יוצאת דופן, הרפתקה של מדע ושל בני אדם ששינו את מהלך ההיסטוריה האנושית בחירוף נפש" - קלוד לוריוס.

בשנת 1955, ענה קלוד לריוס על מודעה קטנה ונסע בחברת שניים נוספים לשנת שהות באנטרטיקה- מבלי להיות מסוגל לחזור על עקבותיו או לקבל עזרה. המערכה הראשונה הזאת בדרום הגדול, היא המאורע המכונן של עצם קיומו כאדם. באדמות הבתוליות האלה, החפות מכל התנסות, נוכח האיש הצעיר לגלות שכל בועת אוויר שחודרת לקרח הקוטבי, היא בעצם דוגמית לאטמוספירה של התקופה שבה היא נכלאה בקרח. במילים אחרות, בעומק של כמה מטרים, הקרח מכיל את האוויר שנשמו הרומאים. מעלות, בועות אוויר... התגליות שלו הובילו לקידוחים שאיפשרו לו לחזור ולהתחקות אחר יותר מ- 400,000 שנות היסטוריה אקלימית, מה שמעולם לא נעשה קודם לכן.

בעקבות המידע שחשף, מקורותיה של התחממות האקלים וההשפעתו של האדם על כדור הלכת שלנו, לא הפסיק קלוד לאורך כל שנות חייו, לנסות לשכנע ולהביא לתודעה את הסכנות שבפניהן מעמידה האנושות את כדור הלכת שלה. אולם, לעיתים קרובות מדי הוא נתקל בשתיקה, בחוסר הבנה, בהכחשה ובהפעלת לחצים. עתה, החליט איש המדע להקדיש זמן לחזרה לאחור ולבנות מחדש את הפאזל של חייו. קלוד מוסר את עדותו, אולי בפעם האחרונה. הוא פוגש עולם שקוע באנתרופוקן - עידן חדש שבו האדם הפך לבעל כוח ובעל שליטה באקולוגיה ובדרכי האקלים של העולם.

השתלשלות סיפור חייו יוצא הדופן, מתאפשרת קודם כל בזכות עושרם של צילומי הארכיון. ברוח הסגנון הכה אופיינית לסרטים ישנים, צילומי הארכיון מפגישים אותנו עם קלוד, אז חוקר צעיר, במהלך מסעותיו במדבר הלבן הגדול. ההיסטוריה של חקר הקרח לובשת פנים, נופים עוצרי נשימה, ורגשות. צילומים אלה משתלבים בצילומים של אדם שחוזר לאנטרטיקה, ודרך מסעו זה, הוא חוזר אל עברו שלו עצמו - שישים שנה אחרי שכף רגלו דרכה לראשונה ביבשת הקרח.

הזמן שחלף טבע על פניו ארשת חדשה, רצינית יותר. אולם אפשר לראות בהם גם את אורה של ההיקסמות בשל המגע המחודש עם העולם הנסתר הזה, משאת הנפש של חייו. על פני הקרח של הדרום הגדול, קלוד מבקר שוב בעברו, ביצירת חייו, ובאופן נרחב יותר הוא שואל שאלות על מקומו של האדם בעולם. ככל שסיפורו מתגלגל, אנחנו גם פוגשים את קלוד היום, מבקר באזורים שונים של העולם שבהם התחזיות של איש המדע היו למוחשיות. כוחות הטבע שהתעוררו בעקבות תהפוכות האקלים של ימינו, באות לידי ביטוי בכל עוצמתן.

הקרח והשמיים (2015)

סרט תעודה

במאי: לוק ז'אקה

אורך: 1:30

מבצע: קלוד לוריוס

קריין: מישל פפינשי

מלחינה: סיריל אופור

מפיק בפועל: פדריק דוניגיאן

במאי צילום: סטפן מרטן

עריכה: סטפן מזלאיג

במאי הפקה: וינסן דמרט

פוסט פרודקשן: סיריל קונטז'אן

הפקה: Eskwad, Wild touch, Pathé, Kering, CNRS images

הפצה בינלאומית:  Wild Bunch

הפצה בצרפת: Pathé Distribution

* האזהרה הלא-נשמעת - אתגר האקלים:

הסרט "הקרח והשמיים" עוקב אחר ההרפתקה המדעית והאנושית של קלוד לוריוס, שהקדיש את חייו לחקר האקלים, וחשף את השפעת מעשיהם של בני האדם על התחממות כדור הארץ. הסרט מסתיים בשאלה עצובה-מרירה של המדען עטור הפרסים והתהילה: "איזה ערך יש בהכרה הבינלאומית, אם האזהרה שלי איננה נשמעת? לא-פעם אני נאלץ להילחם בתחושה שבכל מה שעשיתי אין שום תועלת".

הדיון שיתנהל לאחר הסרט יעסוק בקושי לשמוע את האזהרה ולהפנים אותה בפעילותנו הקולקטיבית והאישית. מדוע קיים פער כזה, בין ההכרה הרשמית בחומרת מצבו של כדור הארץ לבין יכולתנו להבין וליישם את הפעולות הנדרשות מהקטסטרופה שמנבאים המדענים לדורות הבאים? האם אנחנו מסוגלים לגלות אחריות כלפי היקום וקיימותו? מהם גבולות האחריות הזאת ומה אמות המידה שלה - בינלאומיים, מדינתיים, מקומיים-קהילתיים, אישיים? ומה פירושה המעשי של האזהרה הזאת לגבי תושבי הערים הגדולות והקטנות, שתושביהן מהווים את הרוב המכריע של אוכלוסיית העולם?

רב שיח בהשתתפות:

פרופסור סינתיה פלורי, פילוסופית

פרופסור יצחק שנל, המחלקה לגאוגרפיה חברתית ותרבותית, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר אורלי רונן, מנכ"ל למרכז לחשיבה ומנהיגות סביבתית, אוניברסיטת ת"א

מנחה - אבירמה גולן, מנהלת המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת-ים

אבירמה גולן:

אבירמה היא עיתונאית, סופרת ומתרגמת. ב- 1983 החלה לכתוב ולערוך בעיתון "דבר". ב- 1991 החלה לכתוב והיתה לחברת מערכת בעיתון "הארץ", והחל בשנת 2012, היא מנהלת את המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים. היא גם לימדה קורסים בתיאוריות ספרותיות באוניברסיטת תל אביב, חיברה שלושה רומנים וחמישה ספרי ילדים, וממשיכה לפרסם מאמרי דעה בעיתון הארץ וב"ליברל". החל ב-2015 אבירמה גולן היא יו"ר שותפה של הוועד המנהל של עמותת "סיכוי" לקידום חברתי. ארגון משותף לאזרחים יהודים וערבים, הפועל למען השתתת שוויון מלא בכל התחומים בין ערבים פלסטינים ויהודים אזרחי ישראל.

פרופ' סינתיה פלורי:

סינתיה פלורי היא פסיכואנליטיקאית, חוקרת ומרצה לפילוסופיה פוליטית. היא מכהנת כפרופסור באוניברסיטה האמריקאית של פריס והינה חלק מצוות המחקר לשימור הזנים, שיקום ומעקב אחד אוכלוסיות במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע. היא עוסקת בכליה של הרגולציה הדמוקרטית ופרסמה מספר ספרים. סינתיה פלורי מלמדת גם ב'אקול פוליטקניק' וב'סיאנס פו'. נשיאת הארגון 'יורופאנובה'. חברה בוועד המייעץ הלאומי לאתיקה. חברה-מייסדת ברשת האירופית של נשים פילוסופיות של אונסק"ו. כפסיכואנליטיקאית היא פרשה חסותה על פרוייקט ICCARRE (לטיפול באיידס) וחברה בתא החירום הרפואי-פסיכולוגי של שירותי העזרה ראשונה.

פרופ' יצחק שנל:

פרופסור בחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, נציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים באיגוד הגיאוגרפי הבינלאומי, וחבר באקדמיה האירופית למדעים. זכה בפרס התאחדות הגיאוגרפים הישראלית על מחקריו. חיבר ספרים, מונוגרפיות וכמאה חמישים מאמרים מדעיים שהתפרסמו בכתבי עת בינלאומיים בעלי שם. מחקרו הנוגע לסביבת האדם מתמקד בעיקר במדידת ההשפעות השליליות של חשיפת האדם לזיהום קולי, תרמי ואטמוספרי במרכזים אורבניים ובדיקת ההשפעות החיוביות של המרחבים הירוקים.

ד"ר אורלי רונן:

אורלי רונן הינה אחראית המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית באוניברסיטת תל אביב. היא הקימה ומנהלת את מרכז "השל" לקיימות, אחד מהארגונים לאיכות הסביבה והחברה המרכזיים בישראל, בשיתוף עם מכון פורטר, משרד איכות הסביבה ו ICLEI (עמותת הממשלות המקומיות לקיימות). מחקריה מתמקדים סביב ערים חכמות ובנות קיימא, עמידות האקלים והתפתחות מנגנוני הדמוקרטיה המקומית. ב- 2009 היא זכתה בפרס גרין גלוב עבור קיימות מקומית.

* ועידת COP21  פריס, ה-30 בנובמבר 2015:

צרפת הינה הנשיאה הבאה של וועידת COP21 - הועידה ה-21 של המדינות החתומות על אמנת המסגרת של האומות המאוחדות לשינויי האקלים, אשר תערך בפריס ב-30 בנובמבר 2015 עד ה-11 בדצמבר 2015.

לציון הוועידה, אורגן ערב זה של הקרנת סרט ורב-שיח. הנושא שעומד על הפרק בוועידה זאת הוא חשוב ביותר: מדובר בעריכת הסכם בינלאומי, אוניברסלי וכופה, שבו יתחייבו 196 החותמים להגביל את כמות פליטת גזי החממה, כדי שאפשר יהיה למתן את חוסר האיזון האקלימי מתחת לתקרת שתי מעלות צלזיוס. זאת ביחס לרמת פליטת הגז בעידן הטרום תעשייתי (בסביבות 1850). הסכם זה יהווה בסיס למעבר עולמי לכלכלות דלות פחמן שמסוגלות להתמודד עם שינויי האקלים.

ההסכם הבינלאומי העתידי ייטפל בו זמנית בהחלשה, כלומר במאמצי הפחתת פליטת גזי החממה והסתגלותן של החברות לתופעות שמקורן בשינוי האקלים.  ב-1 בנובמבר 2015, 154 מדינות  החולשות על יותר מ-87% מפליטת גזי החממה ב-2011, כבר הודיעו על תרומתם הלאומית להפחתת פליטת הגז. מדובר בהתקדמות חשובה ביותר לעבר אימוץ הסכם אוניברסלי בפריס.

הכינוס יאפשר גם כן לגייס כספי ציבור וכספים פרטיים הכרחיים לליווי מדינות מתפתחות במהלך השינוי שהן יעברו. ב-2009 בקופנהגן, התחייבו המדינות המפותחות לגייס מאה מיליארד דולר בשנה החל ב-2020 כדי לממן את פעולות ההסתגלות וההחלשה במדינות מתפתחות. על ה- COP21 לחזק עם מחויבות זאת בין היתר בכל הנוגע לגיוס מקורות מימון חדשים.

לבסוף, ל- COP21 תקנה מקום מרכזי לחברה האזרחית וליוזמות שפותחו על ידי אנשי מפתח לא ממשלתיים (איגודים מקומיים, חברות, עמותות, קואופרטיבים...). יוזמות אלה מהוות את אג'נדת הפעולה לימה-פריז. למשל, ראשי ערים ממעל אלפיים ערים ברחבי העולם הגיעו להסכם שבו הם מתחייבים להפחית את פליטת גזי החממה בעריהם ב-454 מגטון עד 2020.

למידע נוסף בנושא ה- COP21:  http://www.cop21.gouv.fr/en