תיאטרון מראה מקרית שמונה, מגיע לת"א עם ההצגה "קצרים של סתיו"
27 לינואר 2016
מאת שוש להב.
שלושה מפגשים מפתיעים ומסעירים, שמשאירים מקום למחשבה על עצמנו ועל האחרים הסובבים אותנו. שלושה מחזות קצרים, אקטואליים ומרגשים, מאת שניים מטובי המחזאים האמריקאים המודרניים. 27-28.1 תיאטרון המראה בבית ציוני אמריקה בת"א
מקרית שמונה הצפונית מגיע תיאטרון המראה לתל-אביב ומגיש את ההצגה "קצרים של סתיו" - ערב של שלושה מפגשים מפתיעים ומסעירים, שמשאירים מקום למחשבה על עצמנו ועל האחרים הסובבים אותנו. שלושה מחזות קצרים, אקטואליים ומרגשים, מאת שניים מטובי המחזאים האמריקאים המודרניים. 27-28.1 בבית ציוני אמריקה בת"א.
פרחי היקינטון
מחזה מאת: ניל לביוט, בתרגום: רבקה משולח.
בימוי: יריב הורוביץ
שחקנים: יפתח קליין, שמעון מימרן
מפגש בין שני גברים על ספסל בפארק. האחד אמור להיות שם, השני לא. מכאן מתפתח סיפור דרמה שנחשף לשמש אחר הצהריים החמימה של יום אמצע שבוע רגיל - כביכול.
המחזה "פרחי היקינטון" מאת ניל לביוט, מספר את סיפורם של קיפ וביל, שני גברים צעירים. ביל הואשם ונענש בעבר בגין עבירות פדופיליה ומנסה כעת לפתוח דף חדש ולהתנקות מעברו המוכתם. הוא יושב על ספסל קבוע בגינת שעשועים שאליה מגיעים בקביעות אדם, בנו בן הארבע של קיפ, ואנה, אשתו. בין השלושה נוצר קשר. ביל משחק עם אדם, נותן לו צעצועים של אחיו שנפטר, משוחח עם אנה ומהווה עבורה מפלט מבדידותה בבית ובחיי הנישואים. אבל קיפ, שיודע על עברו של ביל, מגיע יום אחד לספסל הקבוע ודורש מביל להתרחק מהגינה ולעזוב את משפחתו.
המחזה נע במתח בין בדידות קיומית, לשאלות פילוסופיות ומהותיות על נורמות, מוסר, חטא ועונש. הוא מציג בדידות קשה של הקיום האנושי, הן של מי שמנסה לתקן את דרכיו והן של מי שמגן על משפחתו מהסכנות בחוץ ושוכח להגן עליהם מבדידותם בתוך הבית. העימות ביניהם מטלטל ודמותו של ביל מעוררת הזדהות לא פחות מזו של קיפ.
המחזה עוסק באופן חדש, מורכב ועמוק, בטאבו חברתי כלפי עבירות הפדופיליה ומראה עד כמה הקיום האנושי איננו דיכוטומי, עד כמה האנושות היא מבנה מסובך ועד כמה לשאלות מוסריות אין תשובות מוחלטות.
השאלות שעולות מכך עמוקות ומטרידות: האם החברה שלנו צריכה לסלוח לעבירות פדופיליה ועבירות חמורות אחרות? האם אנחנו מסוגלים לתת הזדמנות לאדם כזה לחזור לחברה כאשר הוא באמת מנסה לתקן את דרכיו? איך החברה שלנו תיראה אם לא נהיה מסוגלים? ואיך אנחנו היינו מתנהגים אם זה היה הילד שלנו שיוצר קשר עם אדם כזה בפארק?
המחזה מעלה שאלות קשות על סליחה ואמפתיה, צביעות והתנשאות, שכר ועונש, ויכולת של חברה ובני אדם לפתוח ולהיפתח לדפים חדשים. בתוך כל השאלות הללו מתקיימות השגרה והבנאליה והצורך פשוט לחיות.
נפוליאון בגלות
מחזה מאת: דניאל רייץ, תרגום: רבקה משולח
בימוי: יפתח קליין
שחקנים: מיכאל גמליאל, מיכל כהן רוזנבאום
קורי בן 25, בחור מיוחד שגר עם אמו, לא מצליח להחזיק מישרה קבועה ומכור למשחקי מחשב. לאמו המודאגת יש תוכניות אחרות בשבילו.
המחזה "נפוליאון בגלות", מאת דניאל רייץ, מספר את סיפורה של אוולין, אשה בת 50 החיה עם קורי בנה האוטיסט בן ה-25. אוולין מתמודדת עם גידול סרטני ודואגת לקורי שלא מצליח להתמיד בעבודה קבועה ומכור למשחקי מחשב. קורי מצידו מתמודד עם דאגתו למצב בריאותה של אמו.
מדובר בדיאלוג עצוב ומשעשע, המשקף את חוסר התקשורת וההקשבה בין אוולין וקורי, אך גם את האהבה הגדולה והחסד המתקיימים ביניהם. המחזה נוגע בנקודות הרגישות, הכאובות והבלתי מדוברות של הקיום האנושי. אימהות, מוות ותלות, חושף בפני הצופים את המורכבות של התמודדות אימהית עם ילד אוטיסט, נוגע בתקשורת האפשרית והבלתי אפשרית שבין הורים לילדים, באפשרות להכיל, ביכולת להיאטם וכמובן, באשמה אימהית גדושה באוסף של טעויות, חרטות וכאב.
אוולין מרגישה שהייתה צריכה להיות יותר קשוחה עם קורי ולו הייתה מצליחה, אז מצבו היה יותר טוב. אולי האשמה האימהית במקרה של כישלון הילד היא טבעית, אך האם אוולין מאשימה את עצמה באוטיזם של קורי? אוולין היא אם גרושה שיוצאת מגדרה עבור בנה, כשהיא מתמודדת עם מחלת הסרטן שלה ועם ההפרעה האוטיסטית שלו.
אך המראה שהמחזה שם בפני הצופים היא מראה קיומית, הרלוונטית לכל אדם: ילד יוצא מרחם אמו ונאלץ לקבור אותה, ילד מקבל חיים בזכות אמא שלו והוא יאלץ להתמודד עם המוות שלה. הדיאלוג בין קורי ואוולין אותנטי ונוקב, מצחיק ועצוב, ישיר מאוד ובה בעת בלתי מתקשר. דמותו של קורי מתעתעת. לעתים הוא גבר מתחכם ובוגר ופתאום, במשפט אחד נחשפים הילדותיות האינפנטילית, או הישירות הבוטה והכואבת, המאפיינים והמאופיינים על ידי האוטיזם שלו.
שיהיה בהצלחה... (בפרסית)
מחזה: ניל לביוט, תרגום ובימוי: מיכה לבינסון
שחקניות: לירז צ'רכי, רונה פרומצ'נקו
מבט קומי על שתי שחקניות שנבחנות לאותו תפקיד בסדרת טלוויזיה. הן חולקות חדר המתנה בזמן שהן ממתינות לאודישן שלהן ומחפשות דרכים לקנטר אחת את השנייה. מבט משעשע על יריבויות קטנות ומרירות, שכולנו חולקים בחיים.
המחזה "שיהיה בהצלחה (בפרסית") מאת ניל לביוט, מתאר מפגש בין שתי שחקניות, פייג' וקייט, הנפגשות באודישן ומתחרות על אותו תפקיד. שתיהן עונות על אותו ליהוק של הבחורה היפה והמושכת. במהלך המפגש מתפתחת ביניהן שיחה ידידותית על המשחק כמקצוע ועל היתרונות והחסרונות ביופי חיצוני.
אבל בין השורות, מתחת לחביבות המקצועית המהוגנת, עולה התחרות בין השתיים לא רק על התפקיד באודישן, אלא על התפקיד שלהן בעולם. מתחת, מעל ובין הדיאלוגים הנחמדים שהן מחליפות, איחולי ההצלחה והמחמאות, ניתן להרגיש את נשיכות השפתיים ואת זירת ההיאבקות המתרחשת בראשן.
המחזה מטפל בנימה קומית בתחרותיות שבעולם המשחק ובחברה האנושית ובצביעות המנומסת שעוטפת אותה. הדיאלוגים שנונים, הדמויות נרקיסיסטיות ואנושיות והתקשורת בין השתיים שמאוד מרוכזות בעצמן, משעשעת למדי. קייט ופייג' מתלוננות על היחס שהן מקבלות בגלל המראה החיצוני שלהן, אבל שתי הדמויות מלאות בעצמן באופן מוחלט ומגוחך וקשה להאמין שהן לא נהנות מהיופי שלהן. קייט ופייג' נעות על הרצף שבין
נרקיסיזם וביטחון עצמי מופרז, לצביעות המאפיינת את החברה המערבית.
***
מוזיקה מקורית: בן ארצי
עיצוב תאורה: מאיר אלון
עיצוב תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
יום ד' 27.1.16 בשעה 20:30 - בית ציוני אמריקה, ת"א
יום ה' 28.1.16 בשעה 20:30 - בית ציוני אמריקה, ת"א
***
תיאטרון מ.ר.א.ה - מרכז לאמנויות הבמה
ככר צה"ל 1, קרית שמונה
טל. 04-6959659
(צילום: ז'ראר אלון)
