ציוני דרך בסמכות הטביעה של בית חשמונאי

מאת יהושע זלוטניק - גמלאי הבנק.

 מחבר הסדרה מתמחה בתחום המטבעות העתיקות - נומיסמטיקה. לפניכם הפרק השלישי בסדרת הכתבות בנושא מטבעות בתקופה החשמונאית. ושימו לב לכבוד שמעניק אנטיוכוס השביעי לחג השבועות..

לכתבה הראשונה

לכתבה השניה

לפי 'קדמוניות היהודים', בהמשך דרכם פעלו הורקנוס הראשון ואנטיוכוס השביעי בשיתוף פעולה בתחומים נוספים ואף נכרתה ביניהם ברית. יוסף בן מתתיהו מעיד שיוחנן הורקנוס היה "ראשון היהודים שהחל לקיים צבא שכירים, הוא כרת ברית ידידות עם אנטיוכוס, הכניסו אל העיר וסיפק לצבאו הכול בשפע" (קדמוניות 13.249). יש לציין ש "הכניסו אל העיר" (ירושלים) רומז על כך שירושלים הייתה מוקפת חומות.

הייתה זו ההזדמנות שהורקנוס חיכה לה, ובתמורה לברית שכרת דרש סמכות לטביעת מטבעות. המטבע החדש שטבע הורקנוס נושא בראש הכתובת על פניו את האות אלפא היוונית, האות הראשונה בשמו של אנטיוכוס. יתר הפרטים הטבועים על המטבע מעידים על עצמאות מדינית כמעט מלאה של השליט היהודי ביהודה, הורקנוס, בהם כתובת בעברית עתיקה, רימון ועוד. 

בשנת 130 לפסה"נ, בעת שאנטיוכוס השביעי יצא למלחמה נגד הפרתים, הצטרף אליו הורקנוס עם חייליו. "לאחר שניצח את שר צבא הפרתים, נשאר שם אנטיוכוס יומיים לבקשת הורקנוס היהודי, בגלל חג אחד- חג שבועות", חג שהחוק הדתי לא התיר להם לצאת לדרך. יוסף בן מתתיהו מצטט את המקור של ניקולאוס איש דמשק, "אנטיוכוס הציב מצבת ניצחון על נהר לוקוס, לאחר שניצח את שר צבא הפרתים ונשאר שם יומיים לבקשת הורקנוס היהודי".

תיאורים אלה מעידים שהשליט הסלבקי לא הפעיל מרות והתחשב בצרכים הדתיים של הורקנוס. זה העיתוי המתאים והסביר ביותר בו יוחנן הורקנוס הראשון יבחר לטבוע את המטבעות עם האות אלפא. כך, תקופת המלחמה המשותפת של אנטיוכוס והורקנוס נגד הפרתים, הינו זמן מתאים לסיום טביעת המטבע עם השושן והעוגן, המשותף להורקנוס ואנטיוכוס וזמן הולם לתחילת טביעת מטבעות אוטונומיים חדשים על ידי

הורקנוס. טביעה זו מתאפיינת בלפחות שלשה טיפוסי מטבעות הנושאים את האות אלפא.

 אחד הטיפוסים שטבע הורקנוס הוא בעריך של חצי פרוטה מברונזה, הנראה זהה בגודלו למטבע הזעיר בעריך אובול, ששימש בפחוות יהוד בתקופה הפרסית, אותו טבע יוחנן הכהן, הכהן הגדול דאז. קשה לדעת בבירור, אך נראית כאן מעין מסורת טביעה מתמשכת, שבה טובעי המטבעות בתקופה הסלבקית מאמצים ומשתמשים במכלול אלמנטים מתוך דגמים כגון השושן, כתובות אנכיות בעברית עתיקה, "יוחנן הכהן"

מהתקופה הפרסית. הדגמים מופיעים על שני המטבעות שהטביעו שני הכהנים הגדולים שבמקרה שמם יוחנן בשתי התקופות.

אין ספק שזה צרוף מקרים מעניין במיוחד ששני הכהנים בשם יוחנן הטביעו לראשונה מטבע הנושא את שמם. המטבע בעריך חצי פרוטה של הורקנוס, כולל על צדו האחד דגם שושן שלידו, לדעת המחבר, האות אלפא היוונית. לדעת משורר לצד השושן מופיעה האות למבדה. על צדו השני של המטבע מופיע לולב וכתובת אנכית בעברית עתיקה "יוחנן כהן גדול ראש חבר היהודים", המחולקת לארבעה טורים. זאת בהשוואה למטבע הכסף הזעיר מהתקופה הפרסית, עליו כתובת אנכית בעברית עתיקה המחולקת לשני טורים "יוחנן" / "הכהן".

קיים טיפוס נוסף של מטבע ברונזה עם האות אלפא היוונית. על צדו האחד זוג קרני שפע מקבילים ועל צדו השני קסדה. ייתכן והקסדה מעידה על הפע

ילות של צבאות הורקנוס, אשר חברו לצבאות אנטיוכוס במלחמתו נגד הפרתים. יש לציין שאנטיוכוס השביעי טבע טיפוס דומה להפליא באשקלון. 

על טיפוס המטבע השלישי שטבע יוחנן באותה עת, מופיעים על צדו האחד זוג קרני שפע ועל צדו השני כתובת עברית "יהוחנן כהן גדול וחבר היהודים", מעליה האות אלפא. לדעת חלק מהחוקרים ייתכן שזוג קרני השפע מושפע מן הדגמים שהופיעו תחילה אצל הסלבקים. טיפוס דומה נטבע בעיר עזה בשנת 143/2 לפסה"נ עם קרני שפע מקבילים בימי דמטריוס השני (146–138 לפסה"נ).

הדגם מעיד שהחשמונאים אמצו את דגמי מטבעותיהם החדשים מהדגמים הסלבקים, שהיו מוכרים בשווקים. בין קרני השפע במטבע הנזכר מופיע רימון, שמשמש תכופות כסמל יהודי. על צדו השני של המטבע מופיעה האות אלפא בראש הכתובת הנזכרת ומסמלת את ראשית שמו של אנטיוכוס.

[/caption]

 להופעת קיצור שמו של אנטיוכוס סידטס על המטבע יש שתי משמעויות: האחת, סימן מלכותי סלבקי. השנייה, אישור לכך שיוחנן אימץ את תקן המשקל של המטבע הסלבקי. השלישית, ייתכן שהאות אלפא מהווה אישור להפצת המטבע ושימוש בה כהליך חוקי גם באזורים סלבקיים אחרים, וכן להחזקת המטבע באופן חוקי באזורים הקרובים שלא בשליטת הורקנוס במרחב, זאת מאחר ועל פי ההסמכה המקורית, בהרשאה הנזכרת שניתנה לשמעון כהסמכה לטביעה על ידי הכהן הגדול והאתנרך בימיו, נועדה רק לעם היהודי.

דעות נוספות במחקר על משמעות האות אלפא על המטבעות של הורקנוס:

חלק מהחוקרים נוטים לייחס את המטבע עם האות אלפא לתקופה מאוחרת בעת שלטונו של הורקנוס או לשליטים ששלטו אחריו. על פי סברתו של קינדלר משנת 1958, האות אלפא היוונית עלמטבעות יוחנן, היא האות הראשונה של שם המלכה אלכסנדרה, אשר לדעתו טבעה את המטבעות בשם בנה הורקנוס השני. חוקרים אחרים ייחסו מטבע זה לאנטיפטר האדומי או לאנטיוכוס השמיני גריפוס (121– 96 לפסה"נ) וכן לאריסטובולוס הראשון 

 , בנו של הורקנוס הראשון. יש דעה שהמטבע נטבע בשנה הראשונה (שנת אלפא) לשלטונו של הורקנוס הראשון (135 לפסה"נ).

הצעת המחבר לייחס אתהאות, לאות הראשונה בשמו של אנטיוכוס השביעי סידטס, הוצעה כבר על ידי החוקר דה סוסי בשנת 1854, שגם הציע את האפשרות שזה קיצור שמו של אלכסנדר זבינא (128–123 לפסה"נ). מספר המטבעות מן הטיפוסים הנושאים את האות אלפא המתגלות בחפירות, נמוך לאין שיעור ביחס לאלה שאינן נושאות אותו.

על פי העדויות ההיסטוריות, נראה שעדיף לייחס את טביעת מטבעות אלה לתקופה של סוף ימי אנטיוכוס השביעי ולא מאוחר יותר, מאחר והיתה ליוחנן את ההזדמנות המתאימה. על פי התפיסה של חלק מהחוקרים המייחסים ליוחנן טביעה בסוף ימיו, הרי שנתיניו השתמשו בחלק ניכר מתקופת שלטונו במטבעות סלבקיים בלבד.[gallery link="file" order="DESC"]