בירושלים נפתח מוזיאון המוזיקה העברי הראשון בישראל, ויחיד מסוגו בעולם
17 לאפריל 2016

17 לאפריל 2016
מוזיאון המוזיקה העברי החדש בירושלים, שנפתח ב- 14 באפריל 2016, הוקם במטרה לתת במה לתרבות העשירה של המוזיקה העברית על כל השפעותיה וגווניה. הבאים בשערי המוזיאון יקבלו טאבלט, עימו יסיירו בשבעה חללים שונים, כאשר כל חלל מעוצב בסגנון אופייני לתרבות אותה הוא מייצג, כולל כלי נגינה וכתבי יד עתיקים, מתקופות שונות בהיסטוריה של העם היהודי. ההיסטוריה של השירה והמוזיקה העברית, רצופה בהשפעות של התפוצות השונות: אנדלוסית, מזרח תיכונית, מזרח אירופאית, מרוקאית, בלקנית ואחרות, וכמספר התפוצות כך גודל ההשפעות.
את האורחים יקבל "סבא לוי" - דמות אנימטיבית בתלת מימד, שתדריך את הקהל, דרך הגלויות השונות שעבר בהם עם ישראל, דרך משחקים אינטראקטיביים, כלי נגינה עתיקים ודרך חלל המוזיאון ומוצגיו המיוחדים. גולת הכותרת של המוזיאון הוא המשחק הראשון בהיסטוריה בתלת מימד ובמציאות מדומה, דרך משקפי אוקולוס. מדובר בסיור עצמאי בתוך 'בית המקדש', המלווה במוזיקה וסרטי תלת מימד. את הרעיונות היצירתיים יצר אלדד לוי, מנהל המוזיאון, בתהליך עבודה ארוך, לצד חברת AVS וחברת 'סנובול', בהמחשת רעיונות למציאות מדומה.
מוזיאון המוזיקה העברי הינו פרי חזונם המשותף של המוזיקאי אלדד לוי ואיש העסקים לורנט לוי, שהשקיע במוזיאון כ-20 מיליון ₪, והינו הנדבך הראשון מפרויקט 'כיכר המוזיקה', המורכב ממוזיאון, מכיכר מוזיקה פתוחה - בה יתקיימו הופעות לקהל הרחב, ממגוון מסעדות, אודיטוריום למופעים, אקדמיה למוזיקה ובעתיד גם בית מלון.
אלדד לוי - אמן, יוצר, מוזיקאי מוערך ונגן סנטור פרסי מהטובים בארץ. יזם את פרוייקט הדגל 'פרוייקט מסעלה' ושיתף פעולה עם אמנים ישראלים בולטים: "אני חש מחוייבות לתפקיד ההיסטורי של הלוויים בבית המקדש, שהיו אחראים על השירה והנגינה וממשיך דרכם גם בתקופה הנוכחית. המוזיאון הוא חלק חשוב במערך להפצת ערכי המוזיקה היהודית ושורשיה".
לורנט לוי - איש עסקים יהודי-צרפתי, שעשה עלייה לארץ עם משפחתו: "ביקשנו לתת במה וכבוד למורשת התרבות המוזיקלית של יהודי התפוצות ואין מקום מתאים יותר מאשר בירושלים. אני שמח שפתחנו מוזיאון במרכז ירושלים בו כל אחד יוכל ללמוד על המורשת המוזיקלית שלנו, בדרך טכנולוגית חדשנית ומעניינת".
האזורים הגיאוגרפיים המשמעותיים בהתפתחות התרבות המוזיקלית היהודית:
החללים השונים עוצבו על ידי האמן אברהם אברז'ל, כאשר כל חלל מוקדש לאזורים גיאוגרפיים משמעותיים בהתפתחות התרבות המוזיקלית היהודית:
מרכז אסיה: החלל כולל אלמנטים תרבותיים שמקורם באיראן, אזרבייג'ן ובוכרה. החל מארכיטקטורה ייחודית וכלה בסרטון קצר, המתעד את התרבות ואורחות החיים. לאורך הקירות מוצבים כלי הנגינה העתיקים המאפיינים את התרבויות, כגון: זורנה כורדית, זארב פרסי, רובאב בוכרי, פאנדור קווקזי ועוד. כלים רבים ומיוחדים שאפשר לשמוע אך ורק דרך אזניות הסיור. המבקרים בחלל יוכלו להנות ממשחק אינטראקטיבי בסגנון 'גיטר הירו', שיאפשר למבקרים לחוות נגינה עם הצלילים המקומיים.
מרוקו-אנדלוסיה: מוקדש למסורת המרוקאית ולהשפעות הספרדיות. המוזיקה במקום היא מרוקאית-אנדלוסית. המבקרים יוכלו ליהנות מסרטון המציג את התרבות המקומית וכלי נגינה ייחודיים לאזור, ביניהם: ג'ונברי מרוקאי, קאחון מלבני, ראבאב מרוקאי ועוד. בנוסף, ניתן ליהנות מ"שולחן ארבעת היסודות" - משחק אינטראקטיבי, בו יוכלו המבקרים להתנסות בניגון בכלים המיוחדים.
עירק, סוריה, מצרים והודו: חלל המעוצב בשלל סגנונות ובצבעי אדמה, קשתות ארכיטקטוניות מרשימות. על תקרת החלל הקמורה, תאורה ייחודית שמשרה בחלל אווירה של רוגע ושלווה. בחלל זה פינת האזנה בה יוכל המבקר להקשיב לשלל סגנונות המוזיקה והפיוט העתיקים, המאפיינים את יהדות בבל, חאלב, מצרים וקוצ'ין. בין כלי הנגינה שמוצגים: נבל מקראי, עוד סורי, שהנאי הודי, דרבוקה מצרית, דודוק ארמני ועוד. המשחק האינטראקטיבי יכלול שאלות עליהם יוכלו המבקרים לענות באמצעות הטאבלט.
אירופה ואשכנז: חלל המשלב בין התרבות היהודית האירופאית הוותיקה והעכשווית. בחלל אירופה ואשכנז מוצג ספר דיגיטלי ענק המעניק חווייה אינטראקטיבית, בו ניתן למצוא פרטים ביבליוגרפיים על דמויות מפתח שהשפיעו על המוזיקה היהודית המוצגת בכל שאר החללים. תקרת ת החלל והרצפה מייצגות תקופות שונות בהיסטוריה היהודית, מלווה בצלילי פעמוני רוח התלויים מעל התצוגה המרכזית בחדר. בין כלי הנגינה בחלל זה ניתן למצוא: חמת חלילים סקוטית, כינור פולני, ציתר צרפתי, סקסופון טנור, קרן אירופאי ועוד.
ארצות הבלקן: חדר המעוצב בצבעים כחולים ובהירים בהשראת האזור. בחלל מוצג סרטון בו יספרו יהודים שחיו באזור, על התרבות המיוחדת ואורח החיים המוזיקלי הייחודי בבלקן. המבקרים בחלל זה יהנו ממשחק אינטראקטיבי תחרותי, בו יבדקו את מיומנותם בכלי נשיפה אופייניים לאזור. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה, ניתן יהיה למצוא את: הבוזוקי היווני, באללאיקה בולגרית, גוסלה יוגוסלבי וקלרינט טורקי.
אפריקה ותימן: חלל המעוצב בהשראת הקשר המיוחד של היהודים באזור אל האדמה והרוחניות. רוב כלי הנגינה המוצגים בחלל הינם כלי הקשה, שמקורם במדינות מרכז אפריקה השונות. בחלל זה יוכלו המבקרים להתנסות בעצמם בנגינה בכלי הקשה אלקטרוניים, שצלילם ישמע רק על ידי הקשבה באוזניות הסיור. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל זה: קורה אפריקאית, פעמון דון דון, תוף גינאה כרר נבל אתיופי ושופרות תימנים.
החלל העברי: האחרון מבין שבעת החללים המוזיקליים, מוקדש לקיבוץ הגלויות ולעברן המוזיקלי המיוחד של ארץ ישראל וירושלים. לצד כלי הנגינה יוצגו גם כתבים של יהודים, שסיפרו על ארץ ישראל בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מתקופת בית המקדש הראשון ועד זמננו. בין כלי הנגינה שיוצגו בחלל, ניתן למצוא: שופרות שונים, נבל מקראי וכלי נגינה מודרניים שונים. בחלל העברי יוכלו המבקרים לסייר בדגם של בית המקדש, באמצעות משקפי מציאות וירטואלית, להאזין למוזיקה מקורית ולקחת חלק בעבודות בית המקדש השונות.
לצד המוזיאון פועלת חנות מוזיקה ייחודית, בה ניתן לרכוש מזכרות ופריטים מעוצבים, הקשורים לעולם המוזיקה העברית והיהודית.
מוזיאון המוזיקה העברי
שעות פתיחה:
א'-ה' 09:00-17:00
ו' 09:00-13:00
מחירי כרטיסים:
מבוגר 50 ₪, ילד מגיל 3-6: 25 ₪; ילד מגיל 6-12 40 ₪
סטודנטים: 35 ₪; חייל: 30 ₪; לבעלי תעודת 'ירושלמי': 40 ₪
הנחות לקבוצות
לתיאום והזמנת כרטיסים: טל' 02-5406505
מדרחוב יואל משה סלומון 10, נחלת שבעה ירושלים