המלצה על "אישה בורחת מבשורה" - הצגת מופתית של הבימה והקאמרי

מאת שוש להב.

אישה בורחת מבשורה, ספרו עטור השבחים של דוד גרוסמן, עובד ובוים ע"י חנן שניר, ומוצג בשיתוף פעולה של התיאטרון הלאומי הבימה והתיאטרון הקאמרי של תל אביב. מאסטר פיס!

 ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקראת יום העצמאות, ההצגה "אישה בורחת מבשורה" היא רלבנטית מתמיד.

כיון שקראתי את ספרו המטלטל של דוד גרוסמן, תהיתי כיצד בכלל אפשר להפוך אותו להצגה? איך ניתן להעביר לבמה את הפחד והמועקה והלחצים והאתרים והתמונות ואת מה שהדמיון משלים תוך כדי הקריאה. והנה, מתברר שאפשר, וההצגה מופלאה ממש. בגלל העיבוד ובגלל הבימוי ובגלל המשחק של כל הצוות ובגלל התנועה והמוזיקה והתפאורה והדמיון היצירתי המשתולל על הבמה. מרוץ מטורף בין הזמנים, בין היחסים, בין שבילי הארץ, תוך כדי בריחה מבשורה.

כך במחזה מקורי חדש עפ"י ספרו של דוד גרוסמן, בעיבוד ובבימוי של חנן שניר, במאי הבית של התיאטרון הלאומי הבימה וזוכה פרס מפעל חיים, שעשה כמעט את הבלתי אפשרי, בכישרון, באמינות, ברגישות, בעוצמה וביצירתיות.

במרכז העלילה, אורה (אפרת בן צור, המהפטנת בביצוע האם), שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה המרה, שאין לה ספק כי תגיע.

כסרבנית בשורה, אולי בכלל תוכל למנוע אותה ובכך להציל את בנה? בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם (דרור קרן, מכמיר לב), אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת איתו על פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח - לברוח מבשורה!

בין התקופות של העלילה ובין הדמויות הראשיות, נוכחת המקהלה, צוות שחקנים נהדר שממלא בנוכחות עוצמתית את הבמה והמתחולל בה.

אישה בורחת מבשורה הוא סיפור שמתלכדות בו השבריריות והחרדה של הקיום הישראלי כולו, עם אלה של תא משפחתי אחד. הצגה מופתית!

הצגה זו הינה שיתוף הפעולה השביעי של התיאטרון הלאומי הבימה והתיאטרון הקאמרי של תל אביב. קדמו לו ההצגות המשותפות: "הכיתה שלנו", "חשמלית ושמה תשוקה", "אנטיגונה", "חברון", "החגיגה", "אלוף הבונים" - שקצרו שבחים רבים.

***

אישה בורחת מבשורה - שת"פ תיאטרון הבימה והקאמרי

עפ"י ספרו עטור השבחים של דוד גרוסמן

בהשתתפות השחקנים: אפרת בן צור, דרור קרן, אמנון וולף, דניאל סבג, עמוס בוארון, הראל מוראד, דיוויד בלינקה, גיא מסיקה, ויטלי פודולסקי, ניר ברק, רינת מטטוב, אלדר ברנטמן.

 צילום: ג'ראר אלון