מתוודעים לתרבות הקולינרית של חג הרמדאן, ב\'לילות רמדאן\'
23 ליוני 2016
מאת ציפי פרקש.
חגיגת טעמים, ריחות ומראות. ביום צמים, ובערב חוגגים עם מיטב המטעמים. הצצה אל ההכנות לסעודת ה"איפטר" של שבירת הצום היומי ומצטרפים לסיורים של עמותת 'סיכוי' ופורום 'דרכים שלובות'.
לצום יום תמים (כמעט משלוש לפנות בוקר), עד כמעט שמונה בערב, משך חודש תמים ברמדאן - זה לא פשוט. אבל דחיית הסיפוקים מובילה לחגיגת אוכל מידי ערב, בארוחת ה"איפטר" המתקיימת לאחר הצום. וזו חגיגה קולינרית שחייבים לחוות.
בחודש הרמדאן חלה מצוות הצום במהלך היום, שהיא אחת מחמשת עמודי האסלאם. הרמדאן הוא החגיגה הדתית והתרבותית של הדת השנייה בגודלה בישראל ובעולם. הוא נחשב לחודש של קדושה וטהרה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית. מקור שם החודש קרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט" (כנראה שחודש זה חל בראשיתו בשיא הקיץ).
השנה חל הרמדאן בין ה-6 ביוני עד ה-5 ביולי, והוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. עיד אל-פיטר - "חג שבירת הצום", הינו החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן והוא מצוין בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי בלוח המוסלמי. חודש הרמדאן מתאפיין בהיפוך הזמנים - היום הופך ללילה והלילה ליום. החל משעות אחה"צ מתחילים בהכנות לארוחת שבירת הצום, ה'איפטאר', ועם רדת החשיכה שוברים המאמינים את הצום בארוחה גדולה וחגיגית. אלו השעות בהם מתעוררים הרחובות לחיים ומתמלאים בחוגגים רבים, לאחר יום של צום ולקראת יום צום נוסף.
אירועי 'לילות רמדאן' הם הזדמנות נפלאה להגיע לישובים הערביים ברחבי הארץ, ולהכיר מקרוב את האוכלוסייה המוסלמית במדינת ישראל, כפי שלא הכרנו. ליהנות מסיורים חווייתיים הלוקחים את המבקר למסע בין הטעמים, הריחות והמראות הססגוניים, בתקופה המיוחדת ביותר בשנה - הרמדאן.
מצוות האירוח והזכות להתארח, הן מסממני חודש הרמדאן. בחלק מהיישובים הערביים הבינו את הפוטנציאל החווייתי, והפכו את החודש הזה לחוויה תיירותית. עמותת 'סיכוי', שפועלת, בין השאר, לקידום תיירות אזורית משותפת, ופורום 'דרכים שלובות' המאגד עמותות תיירות מקומיות ערביות־יהודיות ובמימון ה - USAID, מארגנים את אירועי "לילות רמדאן" - שלל פעילויות וסיורים מרתקים בכפרים ובערים ערביות, זאת כדי להכיר לציבור הישראלי את מנהגי החברה הערבית, המסורות, הריחות, הצלילים, הקולינריה והאנשים.
עמותת סיכוי:
ארגון משותף ליהודים וערבים, אזרחי המדינה, אשר נטלו על עצמם לקדם שוויון בכל התחומים והרמות, בין האזרחים הערבים-פלסטינים והיהודים בישראל. העמותה פועלת משנת 1991 מול משרדי הממשלה, השלטון המקומי והציבור, כדי לחולל שינוי מרחיק לכת במדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים.
עמותת סיכוי: http://www.sikkuy.org.il/ http://shared-tourism.org.il/
דרכים שלובות:
פורום תיירות הפועל לקידום סיורים, סדנאות, אירועים, תרבות ועוד, ברוח התיירות הערבית-יהודית המשותפת. הסיורים מתקיימים בארבעה אזורים שונים: הגליל המערבי-תחתון, הרי נצרת-עמק יזרעאל, ואדי עארה ואזור השרון הדרומי. בסיורים יוצאים המבקרים לשיטוט בין דוכני השווקים המסורתיים, מתארחים בבתים פתוחים וסועדים את סעודת ה'איפטאר', מבקרים במסגדים ונפגשים עם תושבי המקום.
דרכים שלובות: http://shared-tourism.org.il/
הצצה אל ההכנות לסעודת ה"איפטר":
במהלך יום אחד בחודש הרמדאן, יצאנו לתור אחר ספקי האוכל לחגיגת הארוחה המפסקת של סיום הצום היומי, הרי הוא ה'איפטאר'. ראו איזה שפע מצאנו:
* מנאל כרמאן - אום אל פאחם:
תמיד מסקרן להתארח בבית פרטי ולהנות מארוחה ביתית. כשעושים זאת אצל מנאל כרמאן, בעיר הגדולה אום אל פאחם, הרווח הוא כפול. גם חוויה משפחתית וגם קולינרית, מפני שמנאל היא בשלנית מדופלמת ומפליאה במנות האוכל המוגשים לשולחן אורחיה. מנאל הינה בוגרת "תדמור" ומעבירה בביתה סדנאות בישול ללא גלוטן ובישול טבעוני, בהתאם לביקוש. בביתה של מנאל יש גם חדר ללינת זוג אורחים, למי שמעוניין לחוות את המקום במלואו. כך שמי שרוצה לחוות את הרמדאן בצורה מסורתית, מוזמן להתארח בביתה של מנאל כרמאן, לשמוע ממנה הסבר על הרמדאן בראי המטבח של סבתא, ולטעום מנות מסורתיות בסגנון טאפאס מהמטבח הערבי. הביקור בתיאום מראש בלבד.
כתובת: אום אל פאחם, טל': 052-4247406
* מחלבת אל רוחה - מעוויה:
כפר מעוויה הינו "הפריפריה החקלאית" של אום אל פאחם. במחלבת אל רוחה מכינים את הגבינות המסורתיות למילוי המאפים והממתקים לחג הרמדאן, כמו הקטאיף. שם מחכים לנו האחים עבד ומוחמד אגבריה וצוות העובדים החרוץ שלהם. למקדימים, בשעות הבוקר ניתן לראות את תהליך הגיבון ליצירת הגבינות בשיטה המסורתית, כשהם מגבנים את הגבינות המיוחדות למגזר הערבי ולהכנת שפע המאפים והממתקים של הרמדאן. בכל מהלך חודש הרמדאן ניתן לבקר במקום באופן עצמאי, לקבל הסבר על תהליך הפקת הגבינות, ולרכוש את התוצרת המקומית. ואל תחמיצו את היוגורט החדש והמרענן של מחלבת אל רוחה.
כתובת: מועאיה, וואדי עארה, טל': 0526785677 (מוחמד)
* שפרעם - "בירות הקטנה":
שפרעם מכונה גם "בירות הקטנה". עיר בה מתגוררים ערבים, נוצרים ודרוזים גם יחד. במתחם צמוד במרכז שפרעם מצאנו את בית הכנסת העתיק (שאת מפתחותיו שומר השכן), כנסיה גדולה ומסגד נישא. אכן, תלת-קיום של דתות. בשפרעם מבצר עתיק בו ניתן לסעוד את ארוחת האיפטר, ויש בה כמה אטרקציות קולינריות שכדאי לנסות, כמו, למשל, חנויות הקלייה הרבות, שריח הקפה עולה מהן, מסתלסל באוויר ומושך את המבקרים כבמטה של קסם. בשפרעם מצאתי גם את:
* מותעז בארכת, איטליז בוטיק - שפרעם:
בציבור הערבי שפרעם נחשבת לבירת הבשר של ישראל, בה פזורים אטליזים רבים, עם בשר טרי, ממגדלים מקומיים. מועתז בארכת, מומחה לבשר, שמח להסביר לכל מבקר על החלקים המיוחדים של הבקר לתבשילי הרמדאן. עולים אליו לרגל ממרחקים, גם בגלל איכות הבשר וטריותו וגם בשל המחיר הזול.
כתובת: שפרעם (ברחוב הראשי), טל': 0526950196 שעות פתיחה: 09:00 - 19:00
* ממתקי אלמאכרום - שפרעם:
הקינוחים המתוקים מאפיינים את המזרח, קל וחומר בחודש הרמדאן, להמתיק את סיום הצום היומי. אז אם במתוקים עסקינן, תגיעו לממתקי אלמכרום, בשפרעם. זו מאפייה המתמחה בממתקיי החג המסורתיים: אוומי, קטאיף, בקלאווה דמשקאית ועוד. המבקרים במקום מוזמנים לטעום מכל המתוקים הצבעוניים והמיוחדים, העשויים עבודת יד, במקום. ניתן לבקר בממתקי אלמאכרום עצמאית, או דרך הסיור של לילות רמדאן 'בביירות הקטנה שבגליל'. הקינוחים טריים, טעימים ומחירם נוח ביותר.
כתובת: שפרעם, טל': 054-8008910
* גלידת שפרעם - שפרעם:
ביום חם, מה מעורר ומשובב נפש יותר מגלידה? אז לא ויתרתי על "גלידת שפרעם". זו גלידרייה משפחתית בה עובדים שלושה דורות ביחד ומייצרים את אחת הגלידות המדוברות והמיוחדות באזור. גלידת שפרעם מפורסמת בזכות תבלין המסטיקה בו משתמשים להכנת הגלידה. במקום ניתן לרכוש גלידה בשלושה טעמים בלבד - פיסטוק לימון ווניל. ניתן לבקר במקום עצמאית, או עם הסיור של לילות רמדאן 'בביירות הקטנה שבגליל'.
כתובת: גיבור 42, שפרעם, טל': 04-9865428 שעות פתיחה: כל יום מ-9:00 עד 01:00
***
לתשומת לבככם: סיורי רמדאן, כמו גם הסיורים המרתקים לאורך השנה כולה, הם חלק מפרויקט תיירות אזורית משותפת. לתיירות יש את הכוח להניע שינוי חברתי - להנמיך חומות של ניכור ופחד ולהגביר את ההיכרות בין יהודים לערבים, על המורשת, התרבות, ההיסטוריה וכבני אדם הגרים באותה ארץ.
לסיורים יש לבוא בלבוש צנוע, המכבד את המקומות והמסורת המקומית.
לפרטים נוספים והרשמה לסיורים באתר:
(צילום: שוש להב)
