ציוני דרך בסמכות הטביעה של בית חשמונאי

מאת: יהושע זלוטניק - גמלאי הבנק.

הפרק הרביעי בסדרה על מטבעות בתקופת בית החשמונאים: טביעת מטבעות הורקנוס לאחר מות אנטיוכוס השביעי.

לכתבה הראשונה

לכתבה השניה

לכתבה שלישית

לאחר מות אנטיוכוס השביעי בשנת 129 לפסה"נ, השמיט יוחנן את האות אלפא מעל הכתובת בעברית במטבעותיו. נוסח הכתובת העברית "יהוחנן כהן גדול וחבר היהודים" נותרה. מצב זה מעיד על עצמאות מוחלטת.

על פי יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים", כיבושיו של הורקנוס להרחבת ממלכתו החלו מיד עם מותו של אנטיוכוס. בהתחשב במעמדו של הורקנוס ואי תלותו בשליט הסלבקי דמטריוס השני, ניתן לייחס את המטבעות הנזכרים עם האות אלפא לשנת 130 לפסה"נ לערך ואת המטבעות ללא האות אלפא לשנת 129 לפסה"נ, עת יצא לפי יוספוס מיד למסע כיבושים בארץ ישראל או לשנה שלאחריה, דהיינו לשנת 128 לפסה"נ.

 

חלק קטן ממטבעות יוחנן הורקנוס נושאות את הכתובת "ראש חבר היהודים". נראה שמטבעות אלה נטבעו במקביל למטבעות ללא האות אלפא הנזכרות לעיל. "ראש חבר היהודים", ייתכן ומדובר בראש קהילת היהודים, דהיינו אתנרך, אשר ככל הנראה יוחנן הורקנוס ירש מאביו או ש"חבר היהודים", היה מוסד שבראשו עמד הכהן הגדול.

על פי הטיפוסים החדשים של המטבעות שטבע הורקנוס הראשון, חל שדרוג במעמדו המדיני, והראייה לכך היא שמטבעותיו החדשים אינם כוללים סממנים ריבוניים סלבקים. לפיכך ניתן לראות במצג זה סימן המעיד על עצמאות מדינית מוחלטת, שהחלה בימיו ונמשכה בימי יורשיו.

דמטריוס השני (ניקטור), שעלה לשלטון מחדש בשנת 129 לפסה"נ, גרם בעקיפין לביסוס מעמדו של הורקנוס הראשון מאחר ועל פי המקור של יוספוס "דמטריוס המלך שהיה מתאווה לצאת למלחמה על הורקנוס, לא מצא לא שהות ולא שעת כושר לכך, מפני שהסורים והחיילים רחשו לו איבה...". ההוכחה לכך, שהורקנוס יכול היה להרחיב את גבולו וגם החזיר לעצמו ערים שהיו ברשותו בעבר. אנו מתבססים על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים", כששמע הורקנוס על מותו של אנטיוכוס יצא מיד למלחמה על הערים שבסוריה, משום שסבר שימצא אותן ריקות מאנשים יודעי מלחמה וכן כבש את מידבא. אחרי ששה חודשים כבש את משגב וסביבותיה ונוסף על כך את שכם ואת גריזים. הורקנוס כבש גם את אדוריים ואת מרשה, ערי אדום והכריע את כל האדומים"

מלך ואסאל אינו עוסק באופן חופשי בכיבושים, ללא התערבות הריבון. העדות על כיבושיו של הורקנוס מעידים על מעמדו כשליט עצמאי לכל דבר על יהודה. ליורשיו של אנטיוכוס לא היה הכוח לצאת למלחמה נגד מדינת יהודה ותקופה זו מאופיינת בהמשך המאבקים הקשים בין היורשים לכתר הסלבקי, במהלכם נרצח דמטריוס השני. לטיעון זה יש תמיכה במקור של יוסף בן מתתיהו בקדמוניות: "שכן אחרי מות אנטיוכוס, התמרד גם הוא במוקדונים ולא סיפק להם עוד כלום, לא כנתין ולא כידיד". כלומר, הורקנוס הפך לריבון עצמאי על הטריטוריה שהחזיק ובלתי תלוי בשליט סלבקי זה או אחר.

באותה תקופה רואים סממני עצמאות גם בטביעת מטבעות ערים נוספות באזור. למשל, ארווד טבעה מטבעות בשנת 137 לפסה"נ, ועכו החלה לטבוע שוב מטבעות עירוניים סביב שנת 132 לפסה"נ. העיר צור טובעת מטבעות עצמאיות משנת 125 לפסה"נ, באשקלון משנת 104 לפסה"נ ועזה טבעה מטבעות עצמאיות משנת 103 לפסה"נ.

על פי עדות יוסף בן מתתיהו, הורקנוס שלח שליחים לחדש את הברית עם הרומאים בשנת 125 לפסה"נ. לפי נוסח אגרת הסנט הרומאי, השליחים נשלחו על ידי "עם היהודים". לדעת חלק מהחוקרים המונח "עם היהודים" או כלל היהודים, מתאים לנוסח המונח העברי "חבר היהודים", המופיע לראשונה על מטבעותיו של הורקנוס, הנושאות את האות אלפא וייתכן לפי חלק מהחוקרים, שמדובר במוסד עליון שבראשו הכהן הגדול.

בהנחה ש"חבר היהודים" משמעותו כלל היהודים, הרי המסגרת "חבר היהודים , על פי מטבעות הורקנוס, קדמה לשנת 125 לפסה"נ. יש כאן ביסוס נוסף לכך שהמטבע עם האות אלפא נטבע בשנת 130 לפסה"נ, והמטבע ללא דגם האות אלפא נטבע בשנת 128 לפסה"נ, לאחר מותו של סידטס בשנת 129 לפסה"נ, אז למעשה הורקנוס הפך לריבון עצמאי. בשנת 125 לפסה"נ כנזכר יצאה המשלחת של עם היהודים לרומא לחדש את הברית עם הרומאים.

לאחר הירצחו של דמטריוס השני, עלה לשלטון אלכסנדר השני זבינא (127–122 לפסה"נ), וגם בימיו היתה עדנה להורקנוס. יוסף בן מתתיהו כותב "אז קיבל אלכסנדרוס את המלוכה וכרת ברית ידידות עם הורקנוס, הכהן הגדול". יש להניח שלאחר מותו של אלכסנדר זבינא בשנת 122 לפסה"נ המשיך הורקנוס לטבוע מטבעות מהטיפוסים האחרונים.

הורקנוס ניצל את המאבק השלטוני בחצר הסלבקית ויצא למסע כיבושים מוצלחים, תוך שהמשיך לטבוע מטבעות עצמאיות. לדעת חלק מהחוקרים, בהם אוריאל רפפורט, כיבושי הורקנוס מתחלקים לשתי חטיבות: הכיבושים הראשונים בשנים 129–113 לפסה"נ ואלה בשנים 113–110 לפסה"נ. דן בר"ג טוען שייתכן והורקנוס יצא לכיבושים בשלב מאוחר של שלטונו. בשנת 111 לפסה"נ החל בכיבוש אדום וכבש את שכם והר גריזים. ייתכן והעיר שומרון נפלה בידו בשנת 110 לפסה"נ. הורקנוס פנה לכיבוש בית שאן וחלקים מעמק יזרעאל. עד מותו בשנת 104 לפסה"נ ייתכן והרחיב השפעתו לגליל התחתון וייתכן עד לגמלא.

יוחנן הורקנוס חידש באותה עת את הקשרים עם בית תלמי ומעמדו המדיני המשיך להתחזק. אולם לפי עדות יוסף בן מתתיהו בקדמוניות 14.249, אנטיוכוס התשיעי (קיזיקנוס) החזיק במצודות ובנמלים שכבש מהיהודים. כן החזיק חיל מצב ביפו. כלומר חלה נסיגה בכיבושי הורקנוס באזור בשנים 113–112 לפסה"נ ובאותה עת אנטיוכוס התשיעי טבע מטבעות באשקלון. על פי קדמוניות, הרומאים פעלו בהמשך לנסיגתו של קיזיקנוס ממישור החוף דבר שהביא להפסקת טביעה זו.

* מטבעות יוחנן הורקנוס שהתגלו במטמונים ובחפירות

מטמונים של מטבעות המתגלים בחפירות ארכיאולוגיות מאפשרים לתארך מטבעות שאינם מתוארכים, לפי השכבות בהן הן מתגלים. אם במטמון מגלים רק חלק מטיפוסי המטבעות של יוחנן הורקנוס למשל, הרי ניתן להסביר זאת באחת מהדרכים הבאות: א. נדירות יחסית של הטיפוס. ב. טיפוס מסויים עדיין לא הופיע.

להלן מספר אתרים שבהם נמצאו מטבעות של הורקנוס הראשון:

א) בגליל התגלה מטמון המכיל 700 מטבעות, רובם פרוטות החשמונאים ומיעוטם מטבעות סלבקיים. כל מטבעות החשמונאים נושאים את השם יהוחנן. כל המטבעות האחרים אינם מאוחרים משנת 110 לפסה"נ. על פי ממצא זה כל המטבעות מיוחסים להורקנוס הראשון. מטבעות של יוחנן התגלו בעשרות אתרים בגליל. ממצאים אלה מאפשרים לנו למפות את תפוצת מטבעות הורקנוס הראשון ולהסיק ממנה על תחום שלטונו, אזורי כיבושיו ו/או השפעתו. הממצאים מעידים על סדרי הגודל של טביעת מטבעות יוחנן הורקנוס הראשון ו/או שימוש במטבעותיו במחזור בתקופות מאוחרות יותר.

ב) חפירות הר גריזים. על פי העדויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות, נחרב המקדש השומרוני בשנים 113–111 לפסה"נ. מרבית המטבעות שהתגלו בחפירה הם של מלכי בית סלבקוס האחרונים עד שנת 113 לפסה"נ. נמצא מספר לא מבוטל של מטבעות יוחנן הורקנוס, המאמתים את מה שנמסר על יד יוספוס שמיד לאחר מותו של אנטיוכוס כבש הורקנוס את שכם ואת הר גריזים.

ג) במטמון בית צור התגלו 16 מטבעות של יוחנן, שני מטבעות של אלכסנדר ינאי ו-183 מטבעות סלבקיים. אלה האחרונים מתקופת קליאופטרה תיאה ואנטיוכוס השמיני, מהשנים 125–121 לפסה"נ. טווח התאריכים בין המטבעות הקדומות למטבעות המאוחרות עולה על 25 שנים ומעיד שמטבעות השליטים שנפטרו וכן מטבעות שליטים זרים, לא פג תוקפם והמשיכו להלך במחזור לעתים עשרות בשנים. בדיקה נוספת של הממצא, הרכב הדגמים ומצב ההשתמרות יכול להעיד על תחום שלטונו של יוחנן הורקנוס.

ד) מטמון בית סחור שליד בית לחם. התגלו בו 63 מטבעות של הורקנוס הראשון במצב השתמרות טוב מאד שכמעט ולא היו בשימוש. המטמון כלל 15 מטבעות עם האות אלפא, 15 מטבעות מאותו טיפוס ללא האות אלפא, 10 מטבעות עם הכתובת "...ראש חבר היהודים". והיתר מטיפוס "חבר היהודים" מטביעות שונות. המטמון לא כולל מטבעות חשמונאים אחרים ומעיד למעשה שהן של הורקנוס הראשון ולא של הורקנוס השני.

ה) בחפירות גזר התגלו 10 מטבעות סלבקים מהשנים 133–132 לפסה"נ. לא התגלו מטבעות חשמונאים, למרות שמועה שמקליסטר מצא במקום מטבעות יוחנן אולם אלה לא פורסמו. אפשר שגזר הייתה נטושה מימי הורקנוס הראשון.

ו) בעיר שומרון התגלו 97 מטבעות של אלכסנדר ינאי ומטבעות של מתתיה אנטיגונוס. אין מטבעות של הורקנוס הראשון. המקום נהרס ע"י הורקנוס בשלב מאוחר של שלטונו.

ז) בחרבת קומראן התגלו 6 מטבעות הורקנוס ו-143 מטבעות ינאי.