חדש ומחדש בעיר לוד - \'המרכז לתיאטרון לוד\'

מאת שוש להב.

 במתנ"ס היהודי - ערבי בעיר לוד, פועל מרכז תרבות אחד, מעורב, אחר, בועט, כלב של שותפות ומרחב תיאטרלי אחר.

 במתנ"ס היהודי - ערבי בלוד, בלב שכונת רמת אשכול, אליה התנקזה אוכלוסייה מעורבת שבה קהילות אתניות ולאומיות שונות, דור וותיק ומשפחות צעירות, אוכלוסיית סטודנטים צעירה, וגרעין תורני - פועל מרכז תרבות אחד, שוקק, כזה שמבקש לחזק ולייצר חיבורים וכן, לקיים מרחב אמנותי של שפה אחרת, חדשה - המרכז לתיאטרון לוד.

 המרכז לתיאטרון לוד, בהנהלת, הבמאית והשחקנית פנינה רינצלר, עובד מסביב לשעון, עם האוכלוסיות המגוונות שבעיר, עם אתריה השונים, בקרנות רחוב ובפינות היפות שבה, ומעלה יצירות ישראליות מקוריות, פרי עבודתו של אנסמבל אמנים מקצועי. לוד, אחת הערים העתיקות ביותר בישראל, הינה פנינה מיוחדת בנוף ערי המרכז. לא סתם קרה שאנסמבל אמנים מוכשרים, בראשם מנכ"לית ומייסדת התיאטרון פנינה רינצלר, החליטו לעשות הכול כדי לעבור אליה ולייצר מתוכה שפה אמנותית חדשה.

 'תיאטרון אחר' קם בלב העיר העתיקה בלוד, שלוחותיו רבות ובבסיסו חזון רחב ידיים, שבין מטרותיו: להקים בלב העיר מרכז אמנים ובהמשך לשמש כשלוחה מרכזית שממנה יפעל פסטיבל פרינג' גדול במרכז הארץ. בינתיים, התיאטרון פועל בצעד ראשון וייחודי שכמעט ולא נראה בנוף אחר בארץ - תיאטרון הרחוב - שכולו יצירה תיאטרלית ספונטאנית, המשמשת כבטן ההשראות ליצירה המקורית השנתית.

 תיאטראות הפרינג' כמעט ולא מקבלים סיקור במדיות הארציות, זאת אף על פי שתחום הפרינג' בעולם כבר מזמן קיבל את סימן ההיכר של אותה השפה האומנותית - הבועטת, שמדברת מתוך המציאות היומיומית, הארצית, המוחשית, זו שקוראת תיגר על המצב הקיים, מביאה את האישי והקולקטיבי למרחב משותף אחד, כזו שאינה מפחדת לשבור את המובן מאיליו שלנו, ולשבור בשפתה גם את החומות שבין הקהל לשחקנים, לייצר מרחב חדש, שמביא את הצופה למגוון רחב של תחושות ופרשנויות, שלא ניתן להכריען מראש.

 דווקא במציאות הנוכחית, בזמנים שקשה למצוא מרחבים אחרים, של שותפות מקומית, משפחתיות, קבלת האחר, ושבירת חומות, זה הזמן לדבר על פרינג' ועל העיר לוד כמקרה בוחן, ולתת הזדמנות במרכז הבמה גם לשפות אחרות באמנות. זהו החזון של אנסמבל תיאטרון לוד, שנוכחותו משמשת כסגירת מעגל היסטורית ואישית, כתיקון עבור חברי האנסמבל שבו וכן עבור התושבים הוותיקים, שראו כיצד על הריסות התיאטרון המקומי והשוקק שנסגר לפני כ 30 שנים בעיר, קם תיאטרון אחר, שמחבר בין הדור הישן לחדש, בין המקומי לארצי, ובין מגוון הקהילות שבעיר. מאחורי המרכז לתיאטרון לוד חזון ייחודי, זיעת כפיים ומסירות רבת שנים לעיר והקהילה שבה, השזורים בעור והגידים שנרקמו עד להקמתו באופן רשמי לפני כשנתיים.

 לא עוד 'תיאטרון':

המרכז לתיאטרון לוד, מרתק לאור שלוחות רבות של פעילות מגוונת ובועטת, בעיר מעורבת ורבת גוונים. על אף הקשיים התקציביים, ולאור העובדה שעדיין אינו זכאי לעמוד בשורת התיאטראות הארציים ולקבל גם מתקציבי משרד התרבות, המרכז עובד מסביב לשעון. אנסמבל התיאטרון מורכב מצוות אמנים מקצועי ואנשי במה ידועים המלווים אותו. האנסמבל שוקד על יצירה ישראלית מקורית שנתית, תוך כדי ובזכות אינטראקציה, המתקיימת באופן יומיומי עם קהילת התושבים. תיאטרון האנסמבל עובד מתוך העיר, פוגש את המגוון הרחב של התושבים והתושבות על כלל השפע התרבותי, מגיע אל אתריה השונים, ועובד מתוך אינטראקציה בינ-אנושית, בלתי אמצעית, וסיטואציות חברתיות לודאיות יומיומיות- תיאטרון הרחוב.

 באופן זה נוצר מרחב תיאטרלי אמנותי מרתק, המעניק לעיר סיפור בתוך סיפור, וחוויה ייחודית שבין מציאות לדמיון. בעבודה מלאת השראה, עם ומתוך ההתרחשויות השונות, המקומות, ריחות התבשילים, קצב התנועה של עוברי האורח והתחבורה הציבורית, נוצרת תוך כדי תנועה מתמדת יצירה תיאטרלית ספונטאנית, שכולם משתתפים בה: ילדים, נוער, קשישים, בעלי עסקים, משפחות ועוברי אורח. התיאטרון פוגש בסיפורים אישיים מגוונים, באורחות חיים, ומקבל השראתו ליצירותיו המקוריות, בשיטת משחק ייחודית ופורצת דרך בעולם הפרינג' - שיטת גרוטובסקי.

 במקביל לעבודתו המקצועית כאנסמבל הפועל ברחבי העיר, יש בו שלוחה חשובה ומרכזית נוספת - התיאטרון הקהילתי, שבמסגרתו מתקיימות סדנאות משחק שנתיות עבור קבוצות ילדים ונוער, האוכלוסייה המבוגרת ואוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים - להעשרה ולקידום פעילות תרבותית אמנותית בעיר. לעיתים משתתפים שחקנים מהתיאטרון הקהילתי ביצירות שמעלה האנסמבל המקצועי.

 המרכז לתיאטרון לוד- השראות ושיטת העבודה:

אנסמבל תיאטרון לוד מורכב מצוות אמנים מקצועי, והשחקנים שבו יוצאי בתי ספר ידועים למשחק. שיטת המשחק, מקורה בשיטתו פורצת הדרך של גרוטובסקי - בניית הדמות תוך כדי עבודה, עם ומתוך חוויות אישיות, הגוף, ומתוך המגע והאינטראקציה עם הסביבה. ניתן לומר שמדובר בפרויקט אח חדש של המרכז לתיאטרון עכו והמרכז לתיאטרון אלטרנטיבי "שלומי"- תיאטראות המהווים בית שני למרבית חברי האנסמבל. האמנים דודי מעין, סמדר יערון, נטע פלוצקי, פבלו זלצמן ועוד, תומכים בתיאטרון מאז הקמתו. העבודה על היצירה המקורית נעשית תוך כדי עבודה על סיפורים אישיים, חקירה אישית ואינטרוספקטיבית - 'טריינינג' (אימון שחקן). העבודה מתבצעת דרך הגוף, והטקסטים נכתבים לאחר אימון, מפגשים עם אנשים וראיונות עומק, בהתאם לנושאי היצירה השונים.

 התיאטרון מביא לקדמת הבמה תמונות מצב חברתיות, פסיפסי חיים, כאשר הקהל משמש פעמים רבות חלק נכבד מההתרחשות העלילתית. בהצגות המתקיימות בתיאטרון לוד הוסר "הקיר הרביעי", ונוצר מרחב אינטימי של פעילות תיאטראלית, בחללים לא שגרתיים, ולעיתים תוך כדי סיור בעיר. המסרים חברתיים, כשבמרכז, אינטראקציות בינ-אנושיות, שמקורם במפגשים עם הקהילה המקומית, ושלל היבטי החיים מתוך הסיטואציות היומיומיות שבעיר. האחות החדשה הזו, מייצרת שפה חדשה משלה, ומקיימת דרך תיאטרון הרחוב והתיאטרון הקהילתי מרחב יצירה שוקק חיים, מקומי וארצי כאחד.

עם הקהילה ובתוכה - תיאטרון של חיי עיר מעורבת ועשירה בתרבות:

"המרכז לתיאטרון לוד הינו תיאטרון מקצועי שעובד עם ובתוך הקהילה. מתוקף כך אנחנו ניזונים מסיפורי אנשים מהעיר, יוצאים הרבה לעבוד גם ברחוב... העבודה בקרב הקהילה חשובה לנו ואנו עובדים עם כל המגזרים שבעיר. בכוונת תחילה בחרנו בעיר מעורבת. בנוסף מנחים שחקני האנסמבל המקצועי גם קבוצות תיאטרון קהילתיות לנוער ומבוגרים ובית ספר לתיאטרון לילדים... יש בעיר אנשים מוכשרים מאוד. המרכז לתיאטרון לוד שם לו כיעד להקים בהמשך בית ספר לאמנים יוצרים. אנו יוצרים תיאטרון גם ברחוב ותוך כדי חוקרים את דרכנו האמנותית. פוצחים בסשנים של ארוחות משולבות תיאטרון בקרנות רחוב ומשתמשים בכלים הללו גם לניסויים חברתיים. השחקנים ברובם גרים בעיר ומתוך כך שואבים השראות לודאיות באופן יומיומי. חשוב לנו לעבוד בלוד מתוקף היותנו חלק ממנה ולא כמשקיפים" - כך מתארת פנינה רינצלר, מנכ"לית התיאטרון, תושבת לוד, את עבודת האנסמבל.

הכירו את הצוות המנצח של חברי האנסמבל- המרכז לתיאטרון לוד:

פנינה רינצלר - הינה תושבת לוד. אמנית, יוצרת, בימאית, מייסדת, מנכ"לית והמנהלת האמנותית של המרכז לתיאטרון לוד. בוגרת סטודיו הדרך, מרכז שלומי לתיאטרון אלטרנטיבי, בעלת BA בתיאטרון טיפולי באונ' חיפה וMA בפסיכודרמה. ייסדה וניהלה אמנותית את פסטיבל "לצאת מהקרון" שהתקיים ארבע שנים, בשיתוף עם האמן חוני המעגל ז"ל. בין יצירותיה: "מזיקים" - יצירת הביכורים של אנסמבל תיאטרון לוד, "אובססיה" ו"תמתין",  פסטיבל מסרחיד 2015-2013. ביימה ושיחקה בפסטיבל פסלים חיים בשנים 2016-2014. "טיפול שורש", "7 בום", "הליכה למעשה" ועוד.

 שריאל יגודניק - בעל תואר ראשון ושני בתיאטרון מאוניברסיטת תל אביב, מסלול שחקן יוצר. מנחה קבוצות התיאטרון הקהילתיות למבוגרים ונוער בלוד. בין היצירות בהן שיחק:   "ריממברינג-בית קפה נודד",  פסטיבל עכו. "חזון על גלגלים"- פסטיבל לצאת מהקרון 2014,  "תמונות ציד בבוואריה תחתית" "גוני בממלכת יצורי הזבל", "דודה ליזה", "דרפור בית", שותף לכתיבה ומשחק "איזבל ואליהו" ועוד.

 רותם זיו - שחקנית וסטנדאפיסטית, יוצאת בית הספר למשחק"אמיר אוריין". מנחה קבוצת תיאטרון לאנשים עם מוגבלויות שכליות בעיר לוד. בין ההצגות בהן שיחקה: "האוהל האדום" (התיאטרון הערבי עברי), No Exit בבימויו של אמיר אוריין, "סיפור  מהתחת" (מופעי רחוב רבים שעלו בפסטיבל עכו ובפסטיבלים נוספים בארץ). משתתפת במייצגים בתיאטרון תמונע ובהצגות ילדים רבות.

 מרינה פלדמן - תושבת העיר לוד. יוצאת המרכז לתיאטרון אלטרנטיבי בשלומי, לפני האנסמבל שיחקה בארועים תיאטרוניים בצפון: "אני היא דודתי", שבע כלבות בשער", "שקרנית" ומופעי בוטו בבימויה של נטע פלוצקי. מנחה קבוצות תיאטרון לילדים בעיר לוד.

 ספי סמואל - תושב לוד, שחקן ורקדן. הגיע לאנסמבל בעקבות אביו, ששיחק בקבוצת תיאטרון שהייתה בעיר לפני 30 שנה ומתוך רצון לסגור מעגל. רקדן היפ-הופ. היה חבר בלהקות: "טררם","וויב", מורה להיפהופ במסגרות שונות, שיחק בהצגות ילדים רבות ובפרסומות לטלוויזיה.

 אילאיל ישראלי - נקטפה הישר מבית ספר למשחק של האנסמבל, משדרת ברדיו ה"חללית", סטנדאפיסטית מתחילה, אביה נולד בלוד וכעת עובד בלוד ומכאן הקשר הראשוני לעיר.

  "השבט אמר את דברו" - הפקת מקור בבכורה 

 מה היה קורה אילו ניתנה לך האפשרות לבחור את הגלגול הבא? שישה אנשים עם מטען עבר נולדים מחדש אל תוך חיי שבט זר במחוז לא מוכר ומנסים להבין איך לעזאזל לחיות יחד.

23/2/17, 25/2/17 בשעה 20:30

רח' דוד המלך 20 לוד (בתוך הספריה)

הנחיה ובימוי: פנינה רינצלר

שחקנים יוצרים: אילאיל ישראלי, מרינה פלדמן, ספי סמואל, רותם זיו, רונן אדלר, שריאל יגודניק

הפקה: תמר בר ניב, מוזיקה: בועז גרוס, פנינה רינצלר,  עיצוב חלל ותלבושות: אנה שפלנסקי,  תאורה: יואב בראל.

 בין היצירות המקוריות של המרכז לתיאטרון לוד:

ההצגה המקורית "מזיקים", יצירת הביכורים של האנסמבל, נוצרה מתוך סיורים בעיר ובמהלך המפגשים והשיחות עם התושבים. היצירה עסקה בגלגול הראשון של פעילות האנסמבל והקמת המרכז בעיר, ועסקה בתחושת הפלישה למרחב קהילתי, בתחושת הזרות, המקריות שבמרחב. בנוסף יצרו השחקנים פרויקטים תיאטרוניים קהילתיים בעיר ברחוב ובמרכזים קהילתיים בעיר. פסטיבל פסלים חיים 2016-2014- מייצגים בעלי אמירה חברתית.

 בנוסף, העלו הצגת יחיד בשם "אובססיה" עם שחקן האנסמבל בדימוס סובחי חוסרי ובבימויה של פנינה רינצלר, בפסטיבל מסרחיד 2015 ואף קטפו את פרס "השחקן הטוב ביותר." ההצגה "מקודשת, מקודשת מקודשת" (2016) שעלתה בפסטיבל במזרח, עסקה בציפיות החברתיות והקהילתיות מנשים לקראת שלוש חתונות: טוניזאית, הודית ומרוקאית, שבה השתתפו נשים מהאוכלוסייה הוותיקה בעיר, מכינות הכלות בשלושת הקהילות האתניות. ההצגה עסקה בחיבור ובגישור הפערים בין הדור הוותיק לחדש, ובגעגוע לחשיבות הטקס והקהילתיות.

 בנוסף לימי הפעילות של האנסמבל המקצועי, התיאטרון הקהילתי וסדנאות המשחק אותו מעבירים חברי האנסמבל במתנ"ס המשמש גם כחדר החזרות, משתלב בפעילות האנסמבל, כך שתושבים ותושבות לוקחים חלק ביצירות המקומיות שעולות. רבים מהפרויקטים התיאטרוניים נוצרים באופן ספונטאניב רחוב, תוך כדי תנועה. חלקם נעשים בהתנדבות, וחלקם האחר נתמך על ידי מפעל הפיס ועיריית לוד, התומכת במתן חללי פעילות לאנסמבל וכן, בעבודות הנחיית הקבוצות לתיאטרון ובאירועי התרבות המגוונים המתקיימים בעיר.

  (צילום: אבי ניניו, יח"צ)