תמליל האסיפה הכללית, 8 דצמבר 2016
מרינה טלרמן | 26 לפברואר 2017
התמלול נעשה ע"י מלל.
הסטנוגרמה כפי שנרשמה ותומללה מהקלטת האסיפה הכללית של ארגון גמלאי דיסקונט, שהתקיימה ב 8 דצמבר 2016, ע"י מלל.
נציגי הוועד:
חבר הוועד ויו"ר: מר יוסי בן יהודה
חבר הוועד ומזכיר: מר שמואל ישראל
חבר הוועד: מר אבי יולדוס
חבר הוועד: מר ריקי בכר
חברת הוועד וגזברית: גב' יהודית כהן
חבר הוועד: מר טל עזריה
חבר הוועד: מר אלי אלוני
חבר הוועד: מר ירי רהב
חבר הוועד ויו"ר ועדת תרבות: מר נתן מלמד
מזכיר הוועד: אני מבקש קצת שקט. וועד הגמלאים מברך את הבאים לאסיפה השנתית ואני מבקש מכם, מכולכם, לקום לדקה דומיה לזכרם של הנפקדים.
טלפונים לסגור בבקשה.
טוב, אני מקריא את 53 הנפקדים של שנת 2016: מונטקיו אברהם, אשכנזי שמואל, ידגר לוי תקוה, פפו דניאל, אלאב מאיר, זבמר עדנה, דפצ'וטו אדגר, שליסל רוניה, דביר אליהו, רקנטי שמואל, בן בנישתי שבתאי, רחמים אברהם, לוגסי אשר, סביון בתיה, שמעוני נעים, בן בנישתי יצחק, אטס יצחק, קונסטנטיני שלום, כהן יוסף, בן אדון ריינה, בנדיו עמרם, דואק אבנר, מייזלס אסתר, סופר עזרא, שם טוב רחל, ציקואל ניסים, נחום עזרא, גולדברג מריו, ארנוני בתיה, גולן ברוך, חרדון עובדיה, פפו זרעיה, קרביץ לאה, משולם יוסף, קליין לאה, לנציאנו יעקב, נצר עליזה, פביאן משה, אבסעווי עזיז, מרקוס אברהם, גליקמן חנה, דורון יהודית, עמית יהודה, סיידורף אילנה, רודיטי מרים, סוזי חסי יחזקאל, ויינמן אסתר, הדיה ידידה, צרפתי דוד, גמליאל זהבה, אופיר מצחיה, מלמד מאיר ומשה יזוז. זכרם לברכה.
אפשר לשבת בבקשה.
טוב, חברים, בבקשה, אנחנו רוצים להמשיך ואני מבקש שיהיה קצת שקט. שקט בבקשה.
נפטר אתמול אדם בשם ביידה אדוארד. אתמול הוא נפטר ועכשיו קיבלנו את ההודעה.
עכשיו, אני רוצה להודיע, בבקשה מכם, על נטיעת עצים על שמם של גמלאינו שהגיעו לגבורות, תעודות נשלחו לבתיכם, עשרים במספר, , בני שמונים, שיהיו בריאים עד מאה ועשרים.
(מחיאות כפיים)
ועכשיו אני מבקש להזמין את מר דוד דודו רוזנברג, מנכ"ל מרוז שידבר אתנו על נושא של ביטוח. בבקשה.
מר רוזנברג: שלום רב לכולם, כבוד הוא לי להיות הראשון שבדוברים. אני רוצה לדבר אתכם על נושא מאוד מאוד חשוב שכולנו מתעסקים אתו כל היום. אני באתי לדבר ולעדכן מה קורה עם הביטוח הקבוצתי של עובדי וגמלאי בנק דיסקונט לאור כל השינויים שיש בשוק הביטוח, התקנות של הפיקוח על הביטוח וכל מה שאנחנו קוראים בעיתון, ההסתדרות מעורבת, מספר חברי כנסת מעורבים.
קודם כל הביטוח שלנו ממשיך ללא שינוי, לא בפרקים של הסיעוד ולא בפרקים של הבריאות, שום שינוי גם לא בפרמיה עד ספטמבר 2017, זה כבר קצת פחות משנה, עשרה חודשים בערך. אנחנו במהלך השנה נתחיל לבדוק את החלופות לגבי המשך הביטוח, כי אנחנו כמובן רוצים להמשיך את הביטוח כמו שהיה בהרבה תקופות בעבר שהביטוח, הפוליסה הגיעה לסיום והומשכה, בדרך כלל זה היה בחברת הפניקס אבל אנחנו נבדוק כמובן את כל החברות.
בנושא הכי מעניין את רוב היושבים פה זה בנושא של הביטוח הסיעודי, המצב כרגע עדיין לא ברור בגלל משרד האוצר, אני יושב פעמים רבות עם חברי הארגון פה בוועדות שלהם, מעדכן אותם ומחפשים פתרונות, עושים מאמצים למצוא פתרונות לנושא של הביטוח הסיעודי. משרד האוצר האריך כרגע את האפשרות לעשות ביטוח סיעודי קולקטיבי עד סוף 2017 אחרי המשבר שהיה לפני כחודש עם איום השביתה של ההסתדרות וכל מה שכמובן קראתם בעיתונים. הפיקוח על הביטוח מתכנן לצאת ממש בחודש חודשיים הקרובים עם איזשהו פתרון אחר כי הם לא ירדו מהרעיון שלהם לבטל את הביטוח הקבוצתי, הם פשוט עדיין לא יודעים איך לעשות את זה, איזה חלופה לתת וככל שהם מגיעים כל פעם לתאריך שבו הם מודיעים שזה יגמר קם להם איזשהו מתנגד והם נותנים איזושהי הערכה. המון, המון, המון גופים כבר אין להם את הביטוח הזה, מי שכבר לפני ארבע שנים רץ ומיהר ואמר 'אוה הודיעו שיבטלו אז אנחנו מבטלים ושכל אחד ילך לעשות ביטוח', יש המון גופים כאלה שכבר ביטלו את הביטוחים האלה, אבל אנחנו לא וככל שניתן יהיה וככל שהפיקוח על הביטוח יאפשר אז ההבנה גם בין ארגון העובדים לבין עמותת הגמלאים זה שהכל ימשיך ככל שניתן מבחינה חוקית כפי שהיה עד עכשיו. אני מקווה שבאמת משרד האוצר יאפשר לנו לעשות את זה ופשוט נמשיך באותה מתכונת. במידה ולא החלופות שיהיו עדיין לא ברורות, חוץ מאשר שלצערי מה שכן ברור, זה שהן יהיו חלופות שבהן משלמים פרמיה יותר גבוהה ומקבלים כיסוי יותר נמוך, בין אם זה יהיה תחת הביטוח של קופות חולים, בין אם זה יהיה תחת איזושהי קרן ביטוחים חדשה שזה איזשהו רעיון חדש שעלה לקראת סוף השנה, אבל כרגע הבשורה האמתית היחידה שיש לי היא שהביטוח בסדר גמור, ממשיך עד ספטמבר 2017. במהלך התקופה הזאת אנחנו נעבוד על החידוש שלו, נבדוק את האפשרויות גם מבחינה חוקית וככל שיהיו עדכונים אנחנו כמובן נעדכן גם את הארגון שהוא חלק מהתהליך וגם את כולכם באופן אישי כמבוטחים.
זהו, אם למישהו יש שאלה, לא ספציפית למקרה שלו אלא כללית שלא קיבל תשובה במה שאמרתי אני אשמח לשמוע בקצרה.
דוברת מהקהל: איך הגענו למצב שאנחנו משלמים עכשיו ארבעה חודשים.... שזה היה 350, עברו חצי שנה וזה הגיע ל-490.
מר רוזנברג: ארבע מאות וכמה? זה לא 490. אני אגיד לך, הייתה תוספת של 9.5 אחוז, שאגב היא לא הייתה רק לגמלאים, היא הייתה גם לעובדים, לא היה הבדל הפעם בתוספת בין התוספת ששילמו הגמלאים לתוספת ששילמו העובדים של 9.5 אחוז. היא הייתה בחודש, רק שניה, רק שניה, היא הייתה בחודש, אני לא זוכר באיזה חודש הם הפעילו את התוספת, אם אני לא טועה בחודש מאי או יוני, משהו כזה, בסביבות הקיץ, קצת לפני הקיץ.
עוד פעם, אני לא זוכר את התעריף העכשווי אחרי התוספת, אני חושב שהוא אמור להיות פחות ממה שאת אומרת, אז כדאי שתתקשרי אלינו ותבדקי, את יכולה לעשות פניה גם דרך אתר האינטרנט, את יכולה להתקשר, את יכולה זה, ויבדקו לך את החיוב הספציפי שלך, יניחו את דעתך שהחיוב הוא נכון, אוקי! במידה והחיוב הוא לא נכון גם את זה כמובן שיתקנו, אין מצב שמישהו ישלם חיוב לא נכון. כן?
דוברת מהקהל: אני רוצה לדעת בבקשה אם השינוי לגבי הביטוח הסיעודי הוא כולל גם את עובדי דיסקונט.
דוברת מהקהל: אפשר לחזור על השאלה.
מר רוזנברג: כן, היא רצתה לדעת אם השינוי לגבי הביטוח הסיעודי יכלול גם את עובדי דיסקונט העכשוויים. התשובה היא קודם כל כן, כלומר השינוי שיהיה או בעצם האוצר הודיע עליו כבר לפני ארבע שנים, כולנו מכירים אותו, זה שיותר הוא לא מאפשר ביטוח סיעודי קבוצתי. ההבדל בין חלק מהאוכלוסייה וחלק אחר באוכלוסייה הוא האפשרות שיהיה להם ברגע שזה יבוטל, יש איזשהו קו שהוא גיל שישים, זה מה שקבע משרד האוצר. מתחת לקו הזה למי שהיה לו ביטוח סיעודי קבוצתי יכול לרכוש ביטוח סיעודי פרטי בלי הצהרת בריאות, במחיר שחברות הביטוח יציעו לו את הביטוח הפרטי, אוקי, מעל גיל 60 וזה מה שמתעסקים אתו רוב הזמן, זה יהיה איזשהו סוג ביטוח, לא נקרא לו ביטוח קבוצתי עוד הפעם אבל איזשהו פתרון שהמדינה צריכה לתת. אם זה להוסיף ללא הצהרת בריאות את כולם לביטוח של קופת החולים, או לעשות איזשהו ביטוח חדש, וזאת בדיוק הבעיה כי הם לא מצאו עדיין פתרון. האמת, אני אגלה לכם סוד, אין פתרון. הסיבה שאין פתרון היא נורא נורא פשוטה, זה עבד, הביטוח הסיעודי עבד במתכונת הקבוצתית רק כל עוד הייתה, אחד - ערבות הדדית, אנשים צעירים ומבוגרים יחד באותה קבוצה ושילמו את התביעות כל שנה לכל מי שהיה צריך וקיבלו את הפרמיות כל שנה ומדי פעם, כל שלוש שנים או כל אחד בתום העסקה שהייתה לו, באו ואמרו 'אלה התביעות שהיו, אלה הפרמיות שהיו, על מנת שנמשיך צריך לשלם ככה, תראו שילמנו ככה, שילמנו אחרת, כולנו יודעים שהעלויות של אשפוז סיעודי, העלויות גם של תחום הבריאות, בואו לא נשכח שבפוליסה שלנו יש תחום בריאות. העלויות גם של בריאות וגם של סיעוד רק הולכות ועולות, כולנו מכירים את זה בין אם אנחנו הולכים לרופאים פרטיים ובין אם היה לנו קרוב משפחה או מישהו שהיה מאושפז סיעודית, משהו שפעם עלה בסיעוד וחשבנו שזה שערורייה 12,000 שקל, עולה היום 17,000 שקל. מי שלא מאמין לי מוזמן לצערי לבדוק בעצמו. ולכן גם הדבר הזה משפיע כמובן על כל הנושא של האקטואריה של הפוליסות, הרווחיות של הפוליסות, גם בזה אסור להתבלבל, חברות הביטוח לא מוכרות ביטוח בהתנדבות, הן חברות, הן רוצות להרוויח, הן רוצות שיישאר עדיין איזשהו מרווח בין התביעות לבין הפרמיה שהן מקבלות, אוקי, דבר שאני יכול להגיד לכם שבקרב האוכלוסייה שלנו, של עובדי בנק דיסקונט, לא קרה מעולם, ולכן כל פעם הגענו לאיזשהו מועד אז נאלצנו להוסיף פרמיה כי הם הציגו הפסדים שנבדקו על ידי גורמים וראינו שהדברים אמתיים.
דוברת מהקהל: מי בודק את זה?
מר רוזנברג: אז ככה, מי שבודק זה כמובן ארגון העובדים, אנחנו בודקים, יש לנו גם יועץ חיצוני ד"ר אודי פרישמן אם אתם שמעתם על השם שלו, הוא יועץ ידוע בתחום הביטוח. בדקנו את הדו"חות, בודקים את האקטואריה, יושבים עם האקטוארים של חברות הביטוח, יש לנו אגב רשימה, אני יודע שמית למי משלמים נגיד סיעוד שמית, ויש פעמים, עוד פעם זה משתנה כל פעם, אבל יש פעמים שיש 104 תביעות סיעוד פעילות שמשלמות כל חודש. כל חודש. זה סכומים אדירים.
כן?
דוברת מהקהל: האם עליה של 9 אחוז היא עליה מבוקרת, יש מישהו שנתן את האישור לזה?
מר רוזנברג: כן, כן, כן. לא, לא, לא, אז רגע, בואו אני אסביר, אני אסביר, אני אסביר. אז בואו אני אסביר.
קודם כל אתם כולכם צריכים לדעת שהפרמיות שלכם מאוד מאוד מאוד נמוכות, בגלל שאתם באותה פוליסה ביחד עם העובדים. אם בן אדם בגיל 60, 65, 70,
(מישהי מעירה מהקהל, לא ניתן לשמוע)
מר רוזנברג: רק דקה, אני אענה לך. מלין על גובה הפרמיה שלו תארו לכם מול מה אנחנו עומדים, מול אנשים בני 35 ו-40 שאמנם הם משלמים פחות ממכם אבל משלמים 180-190 שקל על משהו שאם הם היו יוצאים מהקבוצה אז בנקודת גיל הזאת הם היו משלמים 70 או 80 שקל. נכון שלאורך השנים זה היה מתייקר להם וכשהם היו מגיעים לגיל 60 גם להם זה היה עולה 1,200 שקל, אבל נכון להיום התפיסה הסוציאלית בשוק קצת השתנתה. אנשים שעובדים היום בבנק, הצעירים, לא יודעים שהם עובדים בבנק יעבדו תמיד,
(הקהל מדבר יחד)
מר רוזנברג: לא, לא, אגב לא. אני גם יכול להסביר לך את זה למה לא, אבל הסיבה שלא שילמתם.... רגע, אני אענה לך קודם, קודם כל בודקים את זה, יושבים עם ארגון העובדים, אף אחד לא יכול להוציא חיוב ולחייב אנשים סתם. יש בארגון העובדים גם ועדת ביטוח, יש גם ועד ארצי, יושבים, עושים משא ומתן, מורידים את הפניקס מההצעה הראשונה של מה שהם ביקשו, מנסים לבדוק חלופות אחרות בשוק. אני פניתי להראל, פניתי למגדל, לצערי, עוד פעם, אין קופצים על הגוף הזה בגלל שיש בו אוכלוסייה מאוד מאוד מבוגרת שמבוטחת. ארגונים אחרים, בניגוד לבנק דיסקונט, הפרידו את הגימלאים מהעובדים ואז הגימלאים מתנהלים באופן עצמאי. בנקים אחרים, חברות גדולות אחרות במשק, פשוט אמרו לאנשים 'זה הביטוח שיש לך עד גיל 67, מגיל 67 והלאה מה שיש לך זה משהו אחר, שהוא גם יקר וגם עם תנאים נחותים, פחות טובים משלכם'. רגע, שניה, את שאלת,
דוברת מהקהל: ומה שאנחנו שילמנו גם....
מר רוזנברג: יפה. כשאתם הייתם צעירים אתם לא שילמתם, דקה, אני אסביר לכם משהו. בבנק דיסקונט יש מעין הר של אוכלוסייה שזז. כשאתם הייתם צעירים, אתם נכנסתם, הייתם צעירים, שילמתם פרמיות אגב הרבה יותר נמוכות מהיום כי היו פחות, הרבה פחות, אחד היו הרבה פחות גמלאים; שניים הנושא של הסיעוד למשל, לא היה סיעוד כמו היום שזה פיצוי וכל אחד שהוא נמצא במצב סיעודי מקבל 5,000 או 6,000 שקל בחודש אלא היה פיצוי לפי חשבוניות, החשבוניות עלו פחות, התביעות היו יותר נמוכות, הפרמיות היו יותר נמוכות. אם תסתכלו ההתייקרות הגדולה בפרמיה הייתה בעשר שנים האחרונות. למה? כי האוכלוסייה הזאת, אני יכול להגיד לכם ולוועד הגימלאים שיש לכם עוד המון המון מצטרפים חדשים יהיו לכם בארבע שנים הקרובות. ממה שאנחנו בדקנו בארבע שנים הקרובות הולכים לפרוש מהבנק, לא בפרישה המוקדמת אנשים צעירים, אנשים שמגיעים לגיל 67, משהו כמו 500 איש, אולי יותר, בשלוש ארבע שנים הקרובות. זה לא היה בעבר. יש לכם אוכלוסייה שהיום היא בין גיל 63-4 הר, אחר כך יש בקעה, אין אנשים, יש מעט יחסית אנשים בסוף גילאי 50 שלהם, ואיפשהו בתחילת גילאי ה-50, סוף גיל ה-40 יש עוד פעם איזושהי גבעה ואז עוד פעם זה יורד, אנשים בני 30 ולמטה, יש עוד פעם עוד מעט, זה מייצג את מה שהיה בין הארגון ובין ההנהלה ותנודות כוח אדם שאיפשרו לארגון לקלוט אנשים ולא לקלוט אנשים, וכן, רוב אוכלוסיית בנק דיסקונט היום, עוד ארבע שנים אוכלוסיית עובדי בנק דיסקונט יורד לגיל הממוצע פלאים. כרגע, הרוב מבוגרים מאוד, יחסית לעובדים, כלומר מעל גיל 60.
דוברת מהקהל: חברות הביטוח נהנו מהכסף שלנו ועכשיו הם רוצים...
מר רוזנברג: לא, אבל זה,
דוברת מהקהל: הם לקחו לנו את הכסף, השתמשו בו ועשו בו כראות עיניהם. היום כשאנחנו בגיל 60 פלוס אז היום אנחנו עומדים שם לבד ...
מר רוזנברג: אז,
דוברת מהקהל: סליחה...
מר רוזנברג: אני אסביר לכם מה אמרו.
דוברת מהקהל: כן, אבל,
מר רוזנברג: לא, לא, אני רוצה להגיד מה שאלת.
דוברת מהקהל: יש לי עוד שאלה.
מר רוזנברג: אוקי.
דוברת מהקהל: עכשיו, אני עכשיו עוזבת ולא מבטחת זכותי לקבל את כל הכסף שלי חזרה.
מר רוזנברג: אז לא נכון, אבל אני אסביר לך למה, אבל אני אסביר לך למה. אני מצטער, הגישה היא לא נכונה. קודם כל החברות ביטוח לא לקחו את הכסף ועשו ככל העולה על רוחם, חברות הביטוח שילמו את התביעות של הבריאות ושל הסיעוד של עובדי הבנק וגימלאי הבנק לאורך כל השנים. אני חושב שאחוזי השביעות רצון מפוליסת הבריאות, אני מדגיש הבריאות, גבוהים מאוד. הפוליסה היא מאוד רחבה, היא כמעט מהווה קופת חולים שניה לאנשים. אנשים עושים טיפולים בכל תחום כמעט תחת הפוליסה, כולל כמובן ניתוחים ותרופות והשתלות וסיעוד ורפואה אלטרנטיבית וכל דבר אחר, אז זה לא נכון שהם לקחו את הכסף שלך. חלק מהעניין של לעשות ביטוח, כמו שאת עושה בביטוח הרכב שלך, זה לעשות ביטוח, חברת הביטוח לקחה את הסיכון. אני מאחל לך בריאות שלמה ואריכות ימים, אבל חברת הביטוח נטלה את הסיכון שבמידה וחס וחלילה מישהו יזדקק לטיפולים רפואיים היא תשלם לו, היא מחויבת לשלם לו והיא שילמה לו. אז בדיוק באותה מידה שאת יכולה לבוא ולומר שאת עשית ביטוח לרכב שלך והשנה לא עשית תאונה, את מבקשת שיחזירו לך את ה-2,500 שקל שלך בחזרה? זו תהיה אותה טענה, אבל את מבינה למה היא לא נכונה.
דוברת מהקהל: זה לא נכון לגבינו כי אנחנו הגמלאים....
מר רוזנברג: אני לא אומר שום דבר, אני לא אומר שום דבר. אני אומר עוד פעם, גם ברכב. אגב, אני אומר פרמיה אחרת. אני ממליץ לכל מי שיש לו איזושהי טענה כלפי גובה הפרמיה שהוא משלם פה שיבדוק. בכל סוכנות ביטוח, בכל חברת ביטוח, בכל מה שהוא יכול, כמה היה עולה לו לעשות ביטוח. אגב, לא רק היום, גם לפני עשר שנים. גם, אני לא יודע בת כמה את. נגיד את בת 60, תבדקי כמה עולה היום לבן אדם בן 50, תבדקי כמה עולה היום לבן אדם בן 55 והוא עדיין משלם יותר ממה שאת משלמת היום.
דוברת מהקהל: אני עשיתי לפני שלושים שנה, כמה היום?
מר רוזנברג: לא היום, תמיד, לאורך כל התקופה. חברים, הוויכוח הוא לא נכון,
דוברת מהקהל: איפה כל הכסף חמישים שנה?
מר רוזנברג: שילמו אותו בתביעות לכל מי שהיה צריך, זה חלק מלהיות מהקבוצה. יש פה אנשים שמכירים את זה ויודעים, בואו נתקדם קדימה, נתקדם קדימה, גם שלושים שנה, גם שלושים שנה אחרי, חשוב לי להגיד לכולם אתם צריכים להיות בטוחים בשני דברים: אחד - בארגון שלכם, הארגון שלכם, בזה אני אסיים, הארגון שלכם עושה את כל המאמצים, הוא נשאר מעודכן, הוא בודק את האפשרויות, הוא בודק את האלטרנטיבות, לצערנו, עוד פעם, מי שפה מכתיב את הדברים זה משרד האוצר, אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, זה לא החלטה שבאו פתאום בוועד העובדים כמו שהיה במקומות אחרים ואמרו 'אנחנו לא רוצים להיות עם גימלאים או כן רוצים להיות עם גימלאים', יש פה עניין של חוקים, של מדינה ותקנות ואנחנו כמובן נהיה מחויבים לתקנות. שתיים - אנחנו כמרוז אני אומר לכם, גם כן מחפשים כל פתרון אפשרי, מאוד מעודכנים, מאוד דואגים לכם ככל שאנחנו יכולים להיות מעודכנים ולהעביר לכם את כל המידע ולתת לכם את ההצעה הטובה ביותר.
כן?
דוברת מהקהל: וכמה יורד כל חודש עכשיו?
מר רוזנברג: אני לא זוכר בדיוק את הזה, ויש, עוד פעם, יש גילאים שונים ויש דברים שונים.
אוקי, תודה רבה לכולם.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: תודה דודו. אני רוצה להודות לדודו רוזנברג על ההבהרה שהוא הבהיר לכם. אם יש איזשהן בעיות אתם יודעים לאן לפנות. בבקשה ותודה רבה לך.
טוב, חברים, אנחנו ממשיכים ואני מבקש להזמין אחד אחרי השני, אני אגיד שמות, את ראשי הוועדות לפי הסדר הבא: א, מזמין את טיר ישראל להצגת המאזן השנתי ולהצביע עליו. בקשה.
(מחיאות כפיים)
רו"ח טיר ישראל: בוקר טוב לכולם. בראשית דבריי אני רוצה להתייחס להעברה הכספית שהתקבלה מוועד הגימלאים בסך של 5,800,000 שקל מהוועד הארצי. הסכום הזה לא כלול בדו"ח כספי שאני מציג כיוון שהדו"ח הכספי מתייחס לעד סוף שנת 2015. לגבי סכום ההעברה הזאת, הצד החשבונאי, כל כסף שמתקבל בעמותה, ואנחנו הרי, חוק העמותות חל גם עלינו, כל כסף שמתקבל בעמותה הוא תקבול. התקבול יוצר הכנסה, הכנסה יוצרת רווח ורווח על פי כל חוק כולל הדברים של הבנק לא ניתן לחלק. כעת אני ממשיך הלאה לגבי הדו"ח הכספי.
(מחיאות כפיים)
מסרו דו"חות, מסרו, הדפיסו. אני לא אחראי על חלוקת הדו"חות, בכניסה היו דו"חות.
דוברת מהקהל: ברשותך, נשאלה שאלה...
רו"ח טיר ישראל: כי כרגע הסברתי, כל תקבול שמתקבל זו הכנסה. כל הכנסה מגדילה את הרווח, החוק לא מאפשר לחלק רווחים.
(המון רעשים מהקהל).
מזכיר הוועד: אמרנו שבסוף יישאלו שאלות.
רו"ח טיר ישראל: סליחה. רבותי, אני רוצה להגיש את הדו"ח הכספי ואני רוצה להבהיר את המצב הכספי בסוף,
(המון רעשים מהקהל)
רו"ח טיר ישראל: אתה לא יכול להתווכח עם חוק, עם חוק אתה יכול להתווכח?
דוברת מהקהל: אז מה כן אפשר לעשות?
רו"ח טיר ישראל: העמותה רשאית לעשות בכסף הזה לטובת העמותה לפי מטרות העמותה. לכל עמותה יש מטרות, לעמותה של ועד הגימלאים של דיסקונט יש מטרות, לפעמים לפי המטרות.
(המון רעשים מהקהל)
מזכיר הוועד: אל תצעק, הלו אל תצעק.
רו"ח טיר ישראל: רבותי, תנו להתקדם, אני רוצה,
(המון רעשים מהקהל)
רו"ח טיר ישראל: אני נתתי הבהרה, אני נתתי הבהרה חשבונאית, אבל מעבר לזה בואו אני רוצה להתקדם ולהסביר את הדו"ח.
מזכיר הוועד: חברים, כל השאלות בקשר לכסף וכו' אני אענה על זה. תאפשרו לטיר ישראל להביא את המאזן, את הדו"ח הכספי ואחר כך אם יהיו לכם שאלות אני אענה על כל השאלות ותירגעו. אנחנו ננהל פה ובלי צעקות, אנחנו ננהל פה אסיפה תרבותית ואם לא על ראשכם הכל.
(צוחקים ומוחאים כפיים)
רו"ח טיר ישראל: אוקי. אז המצב ליום 31 דצמבר 2015, המאזן מציג את המצב ליום 31 דצמבר 2015, מספרי השוואה לאותו תאריך שנה קודמת.
יש לנו, המאזן הזה למעשה מתחלק לנכסים, התחייבויות לפי שתי קטגוריות: האחת – הפעילות השוטפת; והשניה – פעילות הקרן ההדדית.
הפעילות השוטפת – יש לנו נכסים מפעילות שוטפת כ-811,000 שקל, כאשר אשתקד היו 1,135,000.
ואילו לקרן ההדדית יש נכסים בסכום כולל של 2,658,000 כאשר אשתקד היו 2,514,000.
התחייבויות – המחאות לפירעון 373,000. למעשה ההמחאות האלה עומדות מול החברים החייבים על הפעילות השוטפת של פעילות התרבות והטיולים, כשאשתקד הסכום הזה עמד על 680,000.
אם כן הנכסים נטו, כמו שאנחנו קוראים היום זה היה הון של העמותה, היא 437,000 לשנה זאת ו-454,000 לאשתקד לפעילות השוטפת, ואילו לפעילות של הקרן ההדדית היא 2,658 לעומת 2,514. כלומר סך הכל נכסי העמותה גדלו מ-2,968 ל-3,096,000. הגידול למעשה הוא למעשה ההפרש בפעילות השוטפת.
וכעת אני רוצה להסביר את הפעילות השוטפת והפעילות של הקרן ההדדית שהייתה במהלך השנה לעומת שנה קודמת.
היו הכנסות מהקצבות מבנק דיסקונט, הכנסות מהחברים, בסכום כולל של 844,000 שאשתקד היה 773,000 והשנה גדלו ההכנסות מהחברים מכיוון שחברים רבים פרשו והצטרפו לארגון.
עלות הפעילות השוטפת 819,000 לעומת 508,000. כלומר ההכנסות נטו מהפעילות בסך הכל 24,000 לעומת עודף הכנסות של שנה קודמת שהיו 265,000.
היו עוד הוצאות נוספות, של הוצאות הנהלה וכלליות בסכום של 43,000 לעומת 65,000 אשתקד, והוצאות מימון, הכנסות מימון, כך שבסך הכל השנה הפעילות הסתיימה עם גירעון של 17,000 לעומת עודף של 202,000 אשתקד.
לעומת זאת המחזור של הפעילות נטו בקרן ההדדית שהיום אנחנו קוראים לזה קרן עם איזושהי מגבלה זמנית היו 447,000 לפעילות של ההכנסות מהריבית ותקבול מבנק דיסקונט לעומת 464,000 אשתקד. ולעומת זאת, סכומים ששוחררו מאותה קרן ושולמו לנזקקים, נתמכו נזקקים בסכום של 303,000 לערך לעומת 252,000 אשתקד, כך שסך כל הכנסות נטו השנה בקרן ההדדית היו 144,000 לעומת 211,000.
הדו"ח על השינויים בנכסים נטו הוא למעשה הדו"ח שמציג את השינויים בהון של העמותה. כפי שאמרנו השימוש בפעילות שוטפת, ההפרש בין הנכסים והתחייבויות הוא 437,000 לעומת הנכסים נטו של הקרן לעזרה הדדית היא 2,658,000 כך שסך הכל נכסים נטו של העמותה עומד על 3,096,000 ללא הסכום שהתקבל במהלך 2016 שלגביו אם יש שאלות נוספות יסביר יוסי בן יהודה.
תודה על ההקשבה.
(מחיאות כפיים)
עכשיו אני רוצה רגע להציג דו"ח נוסף. אנחנו כעמותה מציגים כל שנה דו"ח שנקרא "דו"ח מילולי" הדו"ח הזה למעשה מציג באופן כללי מאוד פרטים לגבי הפעילות שבוצעה בעמותה במהלך השנה, איזה פעילויות, פעילויות חברתיות, פעילות תרבותית, טיולים וכו', וכמובן אנחנו מציגים את אותו נושא כיוון שזה ארע אמנם במהלך 2016 אבל הוא משפיע על הפעילות השוטפת של הארגון, אנחנו מציינים את התביעה של הארגון בנושא התקבול עם דו"ח של אותה, של עורכת הדין בת שבע אדיב שבו היא מפרטת בדיוק את התהליך של התקבול של הכסף.
בדו"ח הזה כמובן מציגים את שמות חברי הוועד ושמות חברי ועדת הביקורת, כולל דו"ח ועדת ביקורת.
תודה על ההקשבה ובוקר טוב.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: ישראל,
רו"ח טיר ישראל: כן?
מזכיר הוועד: הוא רוצה לשאול משהו.
רו"ח טיר ישראל: כן, בבקשה.
מזכיר הוועד: תשאל, תשאל עכשיו.
רו"ח טיר ישראל: כן, תשאל.
דובר מהקהל: ככה, קודם כל תודה רבה לוועד שלנו, עושים עבודה בהתנדבות ואני חושב... קודם כל תודה לכולם שהגעתם לאסיפה.
(מחיאות כפיים)
כידוע לכם חברי הוועד שלנו עובדים בהתנדבות וללא שכר ועל כך תודותינו לחברי הוועד.
(מחיאות כפיים)
בלי שום קשר אני מבקש ליידע אתכם כי משלוח הזמנות לאסיפה הכללית על ידי הוועד, ההזמנות שכולנו קיבלנו לוקות בחסר. למה הכוונה? לפי הנחיית רשם העמותות חלה על הוועד החובה לצרף לכל הזמנה את הדו"ח הכספי אותו הוא רוצה לאשר כן בהצבעה.
(מחיאות כפיים)
היועצים של הוועד בוודאי מכירים את ההנחיה הזאת ושימו לב כיצד רשם העמותות רושם, ואני מצטט: "במסגרת הודעת זימון לאסיפה הכללית יפורטו הנושאים שאמורים לעלות על סדר היום של האסיפה הכללית וכן יצורפו לה כל מסמך או דו"ח הרלוונטיים לדיון לאסיפה".
עכשיו, הרשם לא סמך על זה שההוראה הברורה הזאת שלו גם תובן והוא נתן דוגמא, והוא רושם כך: "לדוגמא, באסיפה שעל סדר יומה אישור הדו"חות הכספיים יש לצרף את הדו"חות הכספיים המובאים לאישור". אנחנו לא קיבלנו בהזמנה את הדו"חות הכספיים ואפשר להבין את זה, אנחנו 3,000 חברים ב... 3,000 כמעט גימלאים ולצרף,
דובר מהקהל צועק: זאב....
דובר מהקהל: תנו לי לסיים. אנחנו 3,000 חברים ויש, אם כל אחד... בכל אופן זה עלות. אבל הרשם נתן פתרון, הוא אמר "הפניה למסמך המצוי באינטרנט או משלוח המסמך בדואר אלקטרוני יכול להיחשב כצירוף המסמך לעניין זה". לוועד יש לו אתר באינטרנט, יכל לשים את הדו"חות הכספיים באינטרנט ובהזמנה לצרף את הלינק ובזה היה יוצא ידי חובתו.
(מחיאות כפיים)
דובר מהקהל: מה שאני מבקש, שלפחות לשנה הבאה יצורפו הדו"חות הכספיים הרלוונטיים או יכניסו אותם לאתר שכל גימלאי וגימלאי שעושה כבוד לחברי הוועד שעושים את עבודתם בהתנדבות ואין לנו טענות על כך ויבורכו על כך, זה לא אומר שהם לא צריכים להתנהג על פי דין ועל פי חוק.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: אני יכול להמשיך באסיפה עכשיו?
דובר מהקהל: תודה רבה וכל טוב.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: טוב, חברים, בבקשה אנחנו מחויבים להצביע על המאזן השנתי שלנו ואני מבקש מי שמצביע בעד שירים את ידו. תודה רבה.
מי נגד בבקשה? רק אחד נגד? אוקי, תודה רבה. זה התקבל וכל הכבוד.
עכשיו, חברים, אני מבקש להזמין את נציג ועדת הביקורת של הגימלאים מר סמי מתייה לדווח על ממצאי הביקורת. בבקשה סמי.
(מחיאות כפיים)
מר סמי מתייה: בוקר טוב לכולם, ועדת הביקורת נוהגת לערוך את ישיבותיה מדי פעם ובכל ישיבה בוחרת נושא מסוים ומעבירה את הערותיה אל הגורמים המתאימים בוועד הגימלאים. כמו כן אנחנו נוהגים לבדוק את הפרוטוקולים של הוועדות השונות וכמובן את הפרוטוקולים של ישיבות הוועד במהלך השנה. במהלך השנה בדקנו את הפרוטוקולים של ועדת ההשקעות ולא היו לנו שום הערות.
בדקנו את הפרוטוקולים של הקרן לעזרה הדדית ורצינו להתעמק יותר בתהליך קבלת ההחלטות, זימנו את יו"ר הוועדה טובה דרורי, קיבלנו סקירה מקיפה על עבודת הקרן ועל נהלי העבודה ותהליך קבלת ההחלטות, ותהליך קבלת סיוע לגימלאים נזקקים. טובה ציינה כי לאף אחד מחברי הוועדה, ובכלל זה יושב ראש הוועד, אין קשר לקרן והם אינם מטפלים בפונים. רשימת הנזקקים נמצאת בכספת ולאף אחד אין גישה לרשימה מלבד טובה ומזכירת הוועדה. לא העלו הערות לעבודת הקרן.
בשמי ובשם חברי ועדת הביקורת אני רוצה להודות לטובה ולחבריה על עבודת הקודש שהם עושים.
(מחיאות כפיים)
לאחת הישיבות הוזמן נתן מלמד, יושב ראש ועדת טיולים. קיבלנו ממנו סקירה על נושא הביטוח הרפואי שאני משער שיוסי בן יהודה ירחיב את הנושא בהמשך. ביקשנו לברר את נוהל טיולים ונופשונים ואם מיושם ואם מתקבלות שתיים או שלוש הצעות מחברות שונות. לא בכל התיקים מצאנו יותר מהצעה אחת וביקשנו להקפיד על הנוהל.
באותו מעמד הצענו להעלות את התשלומים לחברי הוועד בגין הוצאות אישיות ונאמר לנו כי הוועד מתנגד לכך.
כמו כן ביקשנו ממזכירת הוועדה שיקפידו יותר לסדר את תיקי ההצעות מאחר ולא תמיד נמצאו פרוטוקולים הדנים באותו טיול או נופשון.
ברצוננו לברך שוב את נתן מלמד על תרומתו הרבה והמיוחדת ואשר פעל ללא לאות במשך מספר שנים ותרם תרומה נכבדת להשגת ההסכם עם הוועד הארצי.
(מחיאות כפיים)
במהלך חודש נובמבר התקבלה בוועד הגימלאים תלונה מרשם העמותות ובה נטען כי הבחירות שנערכו בסוף 2015 לוועד הגימלאים נערכו שלא כדין ולא בהתאם לכללי ניהול תקין. ועדת הביקורת התכנסה מיד לישיבה מיוחדת לדון בתלונה וזימנו גם את עורכת דין אלה גוטמן כדי שזו תגיב על התלונה. אלה גוטמן השיבה לרשם העמותות ושללה את רוב טענות התלונה.
ברצוני לציין כי לישיבה הקרובה של ועדת הביקורת אנו נזמין את חברי ועדת הבחירות ונבדוק אם יש מקום לשנות מספר סעיפים בנוהלים ויתכן והנוהלים שנקבעו מזה זמן רב זקוקים לריענון.
לבסוף ברצוני להודות לחברי ועדת הביקורת על תרומתם ועזרתם לעבודה שאנו עורכים.
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: טוב חברים, אני מבקש להזמין את נציגת ועדת הקרן לעזרה הדדית, ועדת ההשקעות, הגב' טובה דרורי.
טובה, בבקשה.
גב' טובה דרורי: בוקר טוב לכולם. אני רוצה לספר קודם על מטרת הקרן. מטרת הקרן שלנו, הקרן לעזרה הדדית, אנחנו המטרה שלנו היא לעזור לאותם אנשים גימלאים שנקלעו למצב שאין באפשרותם ללא עזרה להתקיים. כמובן שאנחנו מבקשים מהם להציג בפנינו מסמכים וכל מיני דברים שיצדיקו את זה ויגידו איך הם נקלעו למצב הזה ולמה הם במצב הזה ואם הם במצב הזה מה אנחנו יכולים לסייע להם. אנחנו בודקים כל דבר ודבר, אנחנו קודם כל בודקים סודיות ואחר כך המצאת המסמכים ויש לנו ועדה שאני אציין את השמות: העורכת דין אלה גוטמן, דורית הררי, אילנה עבודי, לימור דורשטיין שהיא נציגת ההנהלה והיא עובדת הרווחה של הבנק, ואני ושוש יפת שהיא המזכירה שלנו.
דוברת מהקהל: כולן נשים?
גב' טובה דרורי: כן, כולן נשים.
טוב, אני אספר קצת על פעילות הקרן. אנחנו מתכנסים, כל חצי שנה אותו נזקק הוא חייב להמציא לנו מסמכים, זאת אומרת שאנחנו עוקבים בצורה שוטפת אחרי כל שקל שיוצא מהקרן ולמה הוא יוצא ואם יש עדיין הצדקה שאנחנו נשלם את זה.
אנחנו כמו כן, כמובן שפה, אני רוצה לציין שאני חושבת שזה סמי אמר את זה מוועדת ביקורת, השמות לא יודעים מי זה, זה מאוד סודי, אנחנו מכבדים כל אחד ואחד שמביא מסמכים שזה יהיה, זאת אומרת שלא יראו את זה אנשים מלבד אותם אנשים שציינתי וגם אנחנו מבקשים מאוד מכל מי שמכיר אנשים ויודע שיש בעיה, יש אנשים שמתביישים, יש אנשים שלא רוצים, אנחנו מבקשים שיפנו אותם אלינו, דרך שוש כמובן.
מה עוד שהייתי רוצה לציין? אנחנו בחגים, בחגים, כן. בראש השנה ובפסח אנחנו מסייעים לאותם אנשים, נותנים להם סכום מסוים וזה בצורה כזאת הם יכולים לעבור את החגים בתמיכה שלנו, זה עוזר להם מאוד, ומה שכן גם יש מצבים של סיוע למקרים דחופים. היה לנו מקרה של אחד הגימלאים שלנו שלצערי הוא נפטר, לא הספקנו זה, שאושר הכל והכל זה אבל עד שבאנו, עד שכבר רצינו והייתה לי פגישה אתו אז הוא נפטר.
אז אנחנו מסייעים גם במקרים דחופים שיש צורך לתת כסף, אין מה לעשות.
הקרן אין לה שום נגיעה לוועד, לא לוועד ולא אף אחד מההנהלה ולא אף אחד מהזה, שבא ואומר 'תתני ותעשי ו...', לא, אין, אף אחד לא מתערב. זהו. חשוב להגיד את זה מפני ש.... טוב, אתם מבינים.
עכשיו מה שכן, הסיוע ניתן בצורה של תווי קניה, מדוע, כי אם אנחנו מעבירים את זה לחשבון ישירות יש אפשרות שהביטוח הלאומי יפסיק להם את הגמלה וזה נעשה ואנחנו עמדנו בפני מצב לא טוב, סידרנו את זה ומאז אנחנו את הסיוע נותנים, אלא מקרים דחופים שזה משהו לתרופות או משהו חריג שזה...
עכשיו אני אדבר על הסכומים. הסכומים שהועברו במהלך השנה לתמיכה השוטפת הם כ-400,000 שקל בתווי קניה, כן, כולל. עכשיו, בראש השנה ופסח העברנו 130,000. לפיכך סך הכל התמיכה שאנחנו העברנו בשנת 2016 כולל דצמבר כמובן, זה 530,000 וזה נאמר.
דובר מהקהל: בכמה אנשים מדובר.
גב' טובה דרורי: מדובר על 30 איש, 30 איש, 30 חברי ארגון ויש לנו לפעמים יוצאים מן הכלל שאנחנו נותנים עוד.
(דוברת מהקהל מעירה הערה שלא נשמעת)
גב' טובה דרורי: לא, זהו דבר מאוד, מה שנאמר פה זו בהחלט הערה טובה. אנחנו, תראו, יש אנשים שאנחנו נותנים להם סכום מסוים, יש אנשים שאנחנו חושבים שמגיע להם יותר מפני שאנחנו רואים את המצב שהוא מצב לפעמים קשה. משתדלים לעזור, משתדלים לעזור ורוצים לעזור ומאוד חשוב שתעבירו לנו את המקרים, שוב אני חוזרת.
מר אהרון: בקבוצה יש הקבוצה שמקבלת פעמיים בשנה בראש השנה ובסוכות,
גב' טובה דרורי: ובפסח.
מר אהרון: ובפסח. אל תגידי את השמות, תגידי לנו תשלומים שאתם נותנים.
גב' טובה דרורי: אמרתי.
מר אהרון: לא, כמה כל אחד?
גב' טובה דרורי: כמה כל אחד? אני לא יכולה להגיד לך כמה כל אחד, אנחנו לא, אני לא אומרת. אהרון,
מר אהרון: הפעמיים של החגים.
גב' טובה דרורי: הפעמיים של הזהו, אתה רוצה לדעת כמה בחגים?
מר אהרון: כמה הם נותנים, איך זה הולך.
דוברת מהקהל: אי אפשר לדעת ומה זה משנה, כל אחד וכיסו.
מזכיר הוועד: לא להגיד, לא להגיד שום דבר.
גב' טובה דרורי: לא, בחגים הוא רוצה. בחגים אני יכולה להגיד, כן. בחגים סדר גודל, אהרון, אהרון, בחגים זה אחיד, בחגים זה אחיד, בשביל זה הוא רוצה לדעת, נכון אהרון? לזה אתה מתכוון?
מר אהרון: כמה יש כאלה שמקבלים,
דוברת מהקהל: הוא מדבר על אלה שזקוקים לסיוע.
גב' טובה דרורי: לא, לא, הוא מדבר על אלה, אם אני הבנתי נכון, רק רגע, אם אני הבנתי נכון, חברה רק רגע. אם הבנתי נכון אנחנו מדברים על אותם אנשים שמקבלים סיוע לחגים, נכון? על זה אתה מדבר?
הסיוע בחגים ניתן לכ-30-35 איש בערך זה יוצא, בערך בסביבות ה-1,500 או 2,000 שקל. בדרך כלל זה אחיד. מה שאנחנו מחליטים, מה שהוועדה מחליטה. בסדר אהרון? בסדר? תודה, תודה על ההערה שלך.
מר אהרון: אני שמעתי מ-5 איש מקבלים 2,100 כל אחד.
גב' טובה דרורי: לא, אין דבר כזה, 2,100 לא. אם תגיד לי אני מוכנה לבדוק אתך ולהראות לך אפילו. בסדר, אני אשמח מאוד אם תעדכן אותי. בסדר אהרון.
טוב, עכשיו יש לנו ועדת השקעות שאותם הכספים שאנחנו מקבלים, אנחנו מקבלים פעם אחת בשנה מההנהלה 300,000 שקל. אנחנו משקיעים אותם ב...
חברי הוועדה, יש לנו ועד של ועדת השקעות. בוועדת השקעות נמצאים אלקלעי אברהם, שרגא שפרלינג, נתן מלמד, שוש יפת שהיא המזכירה ואני. אנחנו מתכנסים, הוועדה מתכנסת פעם, בוא נגיד פעם בשלושה חודשים, ואם יש צורך שהמצב במשק יש איזשהו מצב שאנחנו צריכים להתכנס אנחנו מתכנסים.
אני רוצה להודות לאותם האנשים, באמת, שתמיד כשאני מבקשת מהם או שהם יוזמים גם, אנחנו מאוד ערים לכספים שנמצאים בקרן. הכספים מושקעים באמת בצורה סולידית לטווח ארוך, בצורה שמרנית וכמובן מתחשבים במה שקורה במשק, זהו.
אני, מה שקורה שהיום התשואה מתחילת השנה, נכון לאתמול, אתמול זה לשלשום, נתנו לי את הנתונים, זה 5,4 אחוז, אני חושבת שזה יפה מאוד לקרן, באמת אני מודה להם מאוד.
(מחיאות כפיים)
יתרת הקרן היום, נכון לרגע זה, עומדת על 2,632,000 כמו שטייר אמר, זה נכון, וזהו.
עכשיו, אני רוצה להודות לכל העושים במלאכה החשובה הזו ונוטלים חלק בוועדת השקעות ובוועדת הקרן לעזרה הדדית. וכן, אני רוצה גם להודות למתנדבי אוזן קשבת שהם מעבירים אלינו בהתמדה ובמסירות, גם אלה מתל אביב, חיפה וירושלים, מעבירים אלינו שמות או אירועים או כל מיני מקרים שבאמת אנחנו מטפלים ועושים את המלאכה כמו שאנחנו יודעים. ואם, שוב, ואם אתם יודעים, תפנו.
במסגרת זו שיש לנו את ועדת ההשקעות ואני חושבת שעשינו תשואה מאוד יפה, אז התבקשנו גם לטפל בכספים שהועברו אלינו ב-5,800,000. היום התשואה על הקרן הזו, נכון לשלום, היא 1,25, אני חושבת שזה גם יפה, זה בערך בסביבות הארבעה חודשים, אותה ועדת השקעות מטפלת בזה ואנחנו מאוד ערים ומתייחסים לזה בכובד ראש ומשתדלים לשמור. תודה רבה לכם.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: אני מבקש להודות לטובה והצוות שלה על העבודת קודש שהיא עושה, ובאמת מגיעות מחיאות כפיים.
(מחיאות כפיים)
מזכיר הוועד: טוב, חברים, אני רוצה להזמין את יושב ראש ועד הגמלאים, יוסי בן יהודה שיגיד את מה שיש לו.
(מחיאות כפיים)
מר בן יהודה, יו"ר: בוקר טוב לכולכם. אני מתכבד להגיש לכם את הדיווח השני על פי המתחייב מהתקנון ולענות לשאלותיכם במידה ותהיינה, ואני משער שיש הרבה מאוד שאלות. תשמרו על רוח חברית שאם לא כן זה לא יהיה הדדי.
(צוחקים)
כי לאחרונה, לאחרונה אנחנו נתקלים במידה רבה של טענות, מענות והאשמות גם, ואני אפרט בהמשך, בכלים שהמודרנה מעניקה לאנושות: אינטרנט, פייסבוק, אני לא נגד, ויש שם דברים שבנסיבות אחרות לא היו עולות על דעתם של אנשים להתבטא ככה.
אבל אני רוצה להתחיל דווקא בנימה אופטימית ולברך את אלה שעושים במלאכה וזה לא דבר מובן מאליו, כי זה על חשבונם וזה בזמנם הפנוי וזה מרצונם החופשי.
דובר מהקהל: וללא שכר, וללא שכר.
מר בן יהודה, יו"ר: וללא שכר.
אני רוצה להודות ליועצת המשפטית, עו"ד אלה גוטמן, שהיה לה תפקיד מכריע בהישגים שהגשנו בקשר לתביעה.
(מחיאות כפיים)
אני רוצה להודות לרואה החשבון של הארגון, ישראל טיר, שהיה לו גם, סייע בידינו להשיג את ההישגים.
(מחיאות כפיים)
מנהלת החשבונית שהיא איננה פה, צורית גיאת.
(מחיאות כפיים)
חברי אוזן קשבת בראשותה של שושי, 31 במספר, חיפה, ירושלים ותל אביב. עבודת קודש, ממש.
(מחיאות כפיים)
ואני רואה בתל אביב, הם באים, מתייצבים בשעה היעודה, באופן סיסטמתי, בקביעות, ולא מחמיצים אפילו פעם אחת מלבוא.
אני רוצה להודות לחברי ועדת הקרן לעזרה הדדית, בראשה עומדת דרורי טובה, דורשטיין לימור, עבודי אילנה, דורית הררי ואלה גוטמן.
(מחיאות כפיים)
למותר לציין שהעבודה הזאת, ואני שומע שיש אנשים שממורמרים שחלק מהכסף, מהקרן לעזרה הדדית, הולך לסיוע של החלשים, ואני אומר לכם, ארגון כלשהו שאין לו קרן לסיוע לחברים שנפלו או נחלשו מבחינה כלכלית זה לא ארגון ראוי.
(מחיאות כפיים)
אנחנו העתקנו את הנושא של הקרן לעזרה הדדית מהוועד הארצי כשהיינו צעירים וכשהקמנו קרן כזאת בשנות, לפני ארבעים שנה והמשכנו עד היום, אני משער שהקרן הזאת עובדת שם וכאן היא תעבוד כל עוד אנחנו גימלאים, אז תבורכו.
אגב, אני רוצה להגיד לכם שאני הזמנתי את רפי קזנקופי, יו"ר הוועד הארצי, לבוא לפה אבל מסיבות אחרות הוא לא יכול היה להתייצב כאן.
אני רוצה להודות לוועדת ההשקעות שבאחריות שאין לה גבולות היא משקיעה את כספינו, כספי הארגון, כפי שטובה שהיא יושבת ראש הוועדה ציינה, וחברים בה אלקלעי אברהם, מלמד נתן ושפרלינג שרגא שהוא איננו פה אני מבין. כל הכבוד.
חברי ועדת הביקורת: זאבי ישעיהו, בר מזל אחיעם חלפון, כהן חזי, כהן חזי פה? לא. מתיאס סמי וקציר צביקה. מודה להם על העבודה ועל הדבקות במטרה.
אני מודה לחברי ועדת הבחירות שלאחרונה בתלונה שפלוני אלמוני הגיש לרשם העמותות עלינו הכניסו אותם כחבורה שפעלה לא באופן נקי. אני אחר כך אפרט. בלבל יעקב, אטס יעקב, פלדמן יגאל, תדהר בצלאל ועוזרים להם בספירת הקולות, במעקב אחרי ניקיון כפיים גם טייר ישראל כרואה חשבון של הארגון ועוד אנשים מתנדבים מקרב הגימלאים.
יש לנו חברי ועדת נוהלים: אלקלעי אברהם, בבקוב אהרון וסולימן נתן שגם עבודתם חשובה מאוד, מאוד.
(מחיאות כפיים)
אני מברך ואני מודה למנהלת ועורכת אתר הגמלאים שוש להב. הספרנים ידידיה שוש והספרן אברהם אלקלעי. ספרן, אני קורא לו ספרן הם חברי אירגון הגימלאים אבל פעמיים בשבוע הם מתייצבים והם רושמים את הספרים שנלקחים מהספרייה.
אני מודה לאב הבית שהוא עבר ניתוח עכשיו והוא בבית, משה צארום, ואת אירנה המזנונאית וכמובן את מורי ציון העוזר הנאמן שמגיע למועדון מדי יום ביומו וממלא את תפקידו בהתנדבות מלאה.
(מחיאות כפיים)
אני מודה למזכירות שושי וורדה. ורדה איננה היום, על עבודתן המסורה.
(מחיאות כפיים)
ואני מודה לחבריי, לחברי הוועד: אלי אלוני, כהן יהודית, ריקי בכר, יולדוס אברהם, טל עזריה, מלמד נתן, ירי רהב. תודה לכל החברים המתנדבים.
(מחיאות כפיים).
שמוליק: ואיפה שמוליק?
מר בן יהודה, יו"ר: שמוליק אמרתי, אתה ראשון.
שמוליק: לא ציינת.
(מחיאות כפיים)
מר בן יהודה, יו"ר: שמוליק כמובן, גם אני לא ציינתי את עצמי.
(מחיאות כפיים)
דוברת מהקהל: תודה לכם, תודה לכם.
מר בן יהודה, יו"ר: אני אתחיל ממשהו שכבר היה פה, והזמנתי באופן מיוחד את דודו, מנכ"ל מעוז סוכנות לביטוח שמייצגת אותנו, כי רציתי שתהיו רגועים. מאיזו בחינה? לא מבחינת הביטוח הרפואי או הסיעודי שמטריד אותנו, מעסיק אותנו, אלא תהיו רגועים מהבחינה של המעקב שאנחנו עושים אחרי הנושא הזה. אנחנו חברי, הוועד. ובאמת, אנחנו לא מרפים מזה, העלינו את זה גם בפני ההנהלה, כי אחת הבעיות שדודו לא דיבר על זה, היא שהביטוח הרפואי הקולקטיבי יחול בו שינוי דרסטי, קיצוני, מהותי. ומהו השינוי? ועל כך פניתי להנהלה ושאלתי אותם מה בדעתם לעשות. השינוי הוא שמי שלא יהיה חבר ארגון לא יוכל להיות חבר בביטוח המקיף הקולקטיבי. אני לא מדבר כבר על סיעודי.
יש בגימלאי הבנק למעלה מ-60 חברים שהם לא חברי ארגון מטעמים שלהם, לא רצו. אני תוהה בשביל 180 שקל בשנה כדאי לא להיות מאורגן? אבל זו בעיה שלהם.
עכשיו, בביטוחים העתידיים הקולקטיביים שיהיו, מי שלא חבר ארגון לא יוכל להיות, לא יכול להיות מבוטח בביטוח קולקטיבי. מה הבעיה שלנו? מה יהיה על הבעלים שלנו או על נשותינו? הן לא חברות ארגון, הם לא חברי ארגון. מה יהיה על האלמנות והאלמנים? הם לא חברי ארגון. אנחנו צרפנו אותם בדאגה לקורה בחיי היומיום, אנחנו מצרפים אותם לטיולים, לנופשים וכו' אבל הם לא חברי ארגון. מה יהיה עליהם? ובכן, זו סוגיה שצריך לבחון אותה בימים הקרובים. קבענו כבר פגישה בתוך הוועד. צריך יהיה לקחת יועץ או עורך דין שמבין בענייני ארגון וביטוח, ארגונים וביטוחים ולבדוק מה אנחנו נעשה כי לא יעלה על הדעת שגימלאית בעלה לא יוכל להיות מבוטח או גימלאי אשתו לא תוכל להיות מבוטחת. לכן אנחנו עוקבים ממש בדאגה ובהתמדה בנושא הזה של הביטוחים.
דובר מהקהל: אנחנו מלאים תקוה לאותם 60 חברים לבוא ולהצטרף אלינו.
מר בן יהודה, יו"ר: בוודאי. בוודאי שנקרא להם, לא נשאיר אותם תלויים באוויר. אבל, אנחנו גם לא עצמאיים בשטח, מהבחינה הזאת אנחנו צמודים למה שהוועד הארצי יחליט כי הפוליסה היא בידיו. בודקים האם אנחנו כעמותה יכולים להיחשב כארגון מסודר או מוסדר לצורך הביטוח ובודקים עוד כמה נושאים הכרוכים בסוגיה של מי יהיה מבוטח בביטוח הרפואי הקולקטיבי, כך שתדעו לכם שאנחנו עובדים אחרי זה ממש בקביעות ובהתמדה.
פעילויות הוועד לשנת 2016: בתרבות, בתחום התרבות היינו ב-7 הרצאות באוניברסיטת תל אביב, השתתפו 2,100 גימלאים, אני ממליץ מאוד, בעיקר כשעוד מעט יצטרפו גימלאים חדשים לבוא, ולאלה מאיתנו שלא באים לבוא, זה מעניין מאוד וזה מרתק וזה מוסיף דעת.
במועדון יום ג' שזה הרצאות בתוך המועדונים, בתל אביב היו עשרים הרצאות שהשתתפו בהם 2,000 גימלאים, בירושלים היו 18 הרצאות, השתתפו כ-200 גימלאים ובחיפה 6 הרצאות עם 240 משתתפים.
טיולי יום ואוהבי לכת – היו 18 טיולים כאלה. השתתפו בהם 1,650 גימלאים, טיול בן יומיים לאוהבי לכת היו שניים, השתתפו 120 משתתפים. נופשים כולל לציבור הדתי היו 4, השתתפו 660 גימלאים וגימלאיות.
פתחנו קורסים ברידג' ואשכולות משתתפים 300 גימלאים.
ביום האישה השתתפו 550 גימלאיות.
זו פעילות ממוצעת של שנה. אנחנו מקווים להמשיך גם בשנה הבאה למרות שאני רוצה להגיד לכם שזו גם שאלה כבדת משקל לאור העובדה שהצטרפו במהלך השנה הזאת, עד סוף ספטמבר כ-300 גימלאים, וכפי ששמעתם מפי דודו במהלך ארבע השנים יצטרפו עוד 500. אנחנו נהיה,
דובר מהקהל: כמה גימלאים יש היום?
מר בן יהודה, יו"ר: היום יש 2,660 גימלאים ועוד 400 אלמנות ואלמנים. זה בלי אלה שעומדים להצטרף עכשיו, בקרוב.
עכשיו, בנושא התביעה שהסתיימה בפשרה. אני רוצה לומר ככה, היו, אמרו לי שבאתרים שחברינו הגמלאים פותחים ומדברים מופיעים שם, מופיע שם שתי סוגיות, למה הפשרה הזאת ומה עושים עם הכסף. ובכן, מי הבטיח לכם שבעקבות התביעה אנחנו נקבל כסף? מי? יצאנו לדבר שאף אחד לא יכול היה לדעת האם נזכה או לא נזכה. מה שהחזיק אותנו בתביעה הייתה האמונה הגדולה שאנחנו צודקים, וכשדיברנו על כסף אמרנו שנעשה כמיטב יכולתנו. שגיאה אחת עשיתי כדובר הוועד במהלך העניינים האלה, השגיאה הייתה ואני מתנצל על כך והתנצלתי על כך, שאמרתי שאנחנו את הכסף שנקבל, אם נקבל, נחלק לעובדים.
(דיבורים של הקהל ברקע)
אני לא שוכח אבל נוצרו נסיבות... מה המירמור הזה? תנו להשמיע את דבריי.
(דיבורים של הקהל ברקע)
אתה רוצה לתת לי, לאפשר לי לדבר? אחר כך אני אתן לך כמה שאתה רוצה לדבר.
חברה, אני אתן להם זכות אמירה אבל לפי הסדר, קודם אני מדווח, אחר כך תאמרו מה שאתם רוצים.
(דיבורים של הקהל ברקע)
אנחנו לא חיפשנו את הריב הזה בזמנו עם הוועד הארצי, אבל התגלגלנו לכך, בואו נדבר, זו עובדה מוגמרת. אנחנו התעקשנו שאנחנו רוצים לקבל את חלקנו, אנחנו דיווחנו לכם שבאותה קרן שהוועד הארצי החזיק היו 33 או 36 מיליון שקל. מעולם לא אמרנו שמגיע לנו שליש או שני שליש כמו שאחד כתב, וגם שוב באחד הפרסומים האלה שאתם מתמחים בהם ואני לא,
(צוחקים)
נדמה לי שזה הפתק שלך מר כהן "הובטח לנו 11 מיליון שקל". איפה ה-11 מיליון? אגב, קיבלנו 7 מיליון שקל, צריך לדייק.
ששששש, שב, שב, שב, תירגע.
קיבלנו 7 מיליון שקל, שילמנו מיליון ומשהו לעורכת דין, נשאר בידינו 5.8. מישהו הבטיח לכם כשניהלנו את המשפט שזה יהיה הסכום שנגמור? לא. מאיפה מוציאים 11 מיליון שקל? מי היה משלם לנו 11 מיליון שקל? תבענו 11 מיליון? תבענו בכלל מספר כלשהו של שקלים, מה הדיבורים האלה ברשתות החברתיות? מה הסילוף הזה לכל הרוחות והשדים, מה אתה מחמם את האווירה פה וכולם מדברים אתי על 11 מיליון שקל? מה אתה מדבר על 40 שנה? הרווחים התחילו מ-86. מה אתה מדבר על 40 שנה ואתה פרשת בכלל ב-92, לך לא היה מגיע אפילו אגורה שחוקה.
(מחיאות כפיים)
והאיש הזה שמחמם את האווירה ברשתות שאתם כל כך מומחים בהן, היה מתייצב אצלי כמעט כל יום ומבקש שאני ארד מהתביעה ושאני אקבל את ההצעה שנתנו לי ה-2 מיליון שקל ושאני לא בסדר ושאני פה ושאני שם. עכשיו הוא מדבר אתי על 11 מיליון שקל.
(מחיאות כפיים)
עכשיו מעלים את הסכומים האלה כאילו זה היה בורסה. אז קצת לדייק בנתונים וקצת כבוד לאלה שהתעקשו, החזיקו מעמד חרף איומים מכל צד שהוא, וסוף סוף כשמביאים כסף, לא טוב.
(מחיאות כפיים)
אנחנו היינו ארגון עני, דל נכסים, דל באמצעים הוניים, כספיים, דל, ותראו היום יש לנו, אנחנו אגרנו, אחר כך נדבר מה יהיה אתם, למעלה משמונה וחצי מיליון שקל בחשבונות של הארגון הזה. מה זה הולך לכם ברגל ככה? אין לכם קצת כבוד לנתונים?
(מחיאות כפיים)
מלהגים כל השבוע, כל החודש, כל השנה ברשתות כאילו אנחנו, חכו, אני אראה לכם משהו ש... אני לא יודע מה יכול לעמוד האוזניים או הראש או השכל.
אלמוני או אלמונית או אלמונים ואלמוניות פנו בתלונה לרשם העמותות, איפה שאנחנו רשומים כעמותה. תראו, יש לכם בעיות עם הוועד או אתי באופן אישי תבואו אלי, מה אתם הולכים לגורמי חוץ, מתלוננים עלינו ומציינים בין היתר ציון האומר שאנחנו למעשה רמאים, כן, כן, אני אקרא לכם פסקה, אני אקרא לכם פסקה, הנה, איזה 15-16 סעיפים של האשמה: "נטען כי כל אותו הזמן ועד העמותה שלח אחת לכמה ימים נציגים מטעמו על מנת שאלה יספרו את המעטפות. מדובר על בחירות של לפני שנה, מה שאיפשר להם לדעת כמה חברים הצביעו ואיפשר להם אף להכניס מעטפות רזרבה עם טופסי הצבעה למועמדים אשר הוועד רוצה שיבחרו", זאת אומרת הכנסנו קולות מזויפים. "החשש מתחזק לאור הזינוק באחוזי ההצבעה מהבחירות הקודמות, 38 אחוז הצבעה בלבד לבחירות הוועד בשנים 14-15 מכלל בעלי זכות הבחירה בתל אביב, במרכז לעומת 56% לבחירות הנוכחיות", פשוט שכחו שהצטרפו גימלאים חדשים, שכחו, אבל להאשים אותנו ששלחנו מעטפות והכנסנו שמות בדויים או שמות אקראיים לתוך המעטפה כדי להגדיל את הסיכויים של המועמדים שמי רוצה בייקרם, אני לא יודע, הציבור? מה פתאום. הציבור בוחר? מה פתאום. יוסי בן יהודה, יו"ר הוועד נתן הוראה להכניס את זה לתוך המעטפות. בושו והיכלמו אלה שעשו זאת. זו בושה וחרפה שאתם מתלוננים. יש פה עוד סעיפים אני לא רוצה להלאות אתכם ובין היתר העורכת דין שלנו אלה גוטמן השיבה להם, אבל להציג את הארגון הזה כארגון פושע, תתביישו, תתביישו, אתם לעולם לא תיבחרו על מצע כזה של שקרים, תתביישו.
דובר מהקהל: יוסי, לא היה ולא נברא.
מר בן יהודה, יו"ר: לא היה ולא נברא דבר כזה. אפילו כשהיינו פקידים, כשהיו שמה מריבות עד השמים לא העזו להלין על הארגון באוזני אנשי חוץ. אתם חושבים שאני גנב לדוגמא? תבואו תאשימו אותי שאני גנב.
דובר מהקהל: יאללה, קדימה.
מר בן יהודה, יו"ר: אל תגיד לי 'קדימה', כי בצורה כזאת אנחנו הולכים אחורה אדוני.
דוברת מהקהל: יוסי, תגיד את השמות...
דוברת מהקהל: מי זה האנשים?
מר בן יהודה, יו"ר: אני לא יודע מי זה. בושה וחרפה.
ועולה אדון דהבני, עולה עכשיו, אל תמחה כפיים לעצמך.
(צוחקים)
מר בן יהודה, יו"ר: עולה עכשיו. אגב, פגשתי אותו באוניברסיטה, ישבנו זה ליד זה, כי באופן אישי אני מחבב אותו, הוא נחמד, הוא ככה.
(צוחקים)
הוא הקים, הוא אומר לי 'הקמתי אתר, אתה יודע', אמרתי לו 'בוודאי, שם כל ההשמצות עלי זה שמה'.
(צוחקים)
אז הוא אמר 'יש לי 700 עוקבים'. אמרתו לו 'תשמע, הקמת מפלצת והיא תגמור אותך בסוף', כי אם אתם חושבים שהיום אתם רוגמים אותנו, מחר לא ירגמו אתכם אז אתם טועים, כי לאבן יש תכונה ללכת לשני הכיוונים.
אבל לא היה כדבר הזה בארגון שלנו. אנחנו ארגון גימלאים, לעתים אני תוהה על המין האנושי. אני אומר לעצמי 'בואנה, אל תכלה את שארית חייך במריבות, בהסטות, בשנאות", מה אתם עושים ברבע האחרון של חיינו, ממרמרים אחד לשני את החיים? מה אתם עושים, אין לכם מה לעשות? הרי כל מי שמתנדב לעבוד בשבילכם, בשביל הציבור הזה, תגידו לו 'תבורך'. אתם משמיצים, אתם מרכלים, אתם מאשימים בהאשמות.
הוא בסדר? תשאל אותו. אתה בסדר? אוקי.
ודהבני שעלה פה כותב "דרישת החוק הדו"חות הכספיים", תציע, למה,
אילנה: סליחה רגע, אז אני חברה בפייסבוק, אני חברה של כל האנשים, אני אף פעם לא...
(דיבורים של הקהל ברקע)
מר בן יהודה, יו"ר: אילנה, בואי לא נרחיב את הפתח של הנושא הזה כי יש לי הרבה מה לומר.
אני לא יודע את הסיבות למה זה קורה, אני רק, אילנה, תני לי, תני לי, הבטן מלאה, תני לי להוציא כי גם אתם רוצים להוציא קיטור, אז אני אוציא קיטור קודם.
דהבני, אתה אל תדבר על החוק ואל תחשוב שאנחנו מתחת לחוק, אנחנו בדיוק החוק. אנחנו פועלים לפי החוק, אנחנו עושים דברים לפי התקנון והעמותה ותקנון העמותה, אנחנו לא פועלים מתחת לשולחן. תכניס לך את זה לראש, תהפוך את האתר שלך למשהו חיובי, למשהו שיעודד אנשים ללכת, לבלות, לחיות, אל תעודד שנאה, אל תעודדו רגש נקם, אל תעודדו רכילות מרושעת וחסרת בסיס, אל תעודדו את כל השנאה של החיים, אל תעודדו.
(מחיאות כפיים)
אני יכול להגיד לכם משהו, יש חלקים נרחבים של ציבור, לא נרחבים, בסדר, יש חלקים, אני לא אתן לזה הגדרה מדויקת, שלא מרוצים ממני. עשר שנים, ראו אותי יותר מדי זמן והרבה. אני גם כשאני מתבונן במראה אני לא מרוצה מעצמי.
(צוחקים)
אז אם אני לא מרוצה מעצמי, אז אני אומר 'מה יאמרו אזובי הקיר, בוודאי שהם לא מרוצים'. ואני מבטיח לכם שאני לא אשכח בפרפרזה על מה ששמעון פרס ז"ל אמר "אני לא אשכח ללכת הביתה לפני שאתם תשלחו אותי הביתה", אוקי, וזה יכול להיות מאוד בקרוב כי אתם מעצבנים אותי.
(מחיאות כפיים)
דוברת מהקהל: כל הדבר הזה הוא לא לעניין.
מר בן יהודה, יו"ר: כן לעניין גברתי, כן לעניין. בסדר, תני לי להמשיך. לא לעניין.
מזכיר הוועד: חברים, באמת.
מר בן יהודה, יו"ר: לא לעניין.
(דיבורים של הקהל ברקע)
מר בן יהודה, יו"ר: ב-2017, בדצמבר 2017 יהיו בחירות, כל אחד יכול להגיש מועמדות.
(דיבורים של הקהל ברקע)
בקשר לכסף שקיבלנו, אני רוצה להתחיל מהסוף. לא נחלק את הכסף. לא נחלק את הכסף, זאת אומרת לא נחלק את זה לגימלאים.
(מחיאות כפיים)
והסיבה... אני אסביר למה לא נחלק את הכסף. לא שיש פה איזו עיקשות דווקאית 'לא רוצים לחלק', יש הסבר, ותרשו לי.
ההסבר הראשון שעל פי פסק הבוררות שקיבל תוקף משפטי של השופטת, לא מחלקים את הכסף והיא ידעה מה שהיא אומרת. על פי הסיכום בינינו לבין הוועד הארצי לא מחלקים את הכסף. למה לא מחלקים את הכסף? כי על פי חוק העמותות והתקנון שלנו וכו' לא יכולים לחלק כסף, זו עבירה. ואני אגיד לכם יותר מזה, כתוב במפורש שאם חלילה מחר אנחנו משתגעים ומחלקים את הכסף מישהו יגיש נגדנו תלונה ויש כאלה ברוך השם.
(צוחקים)
ואז חברי הוועד צריכים להחזיר את הכסף, כי זה הקנס. זאת אומרת אם אני הייתי, אם אנחנו היינו מחלקים 5.8 מיליון שקל, אחרי זמן מה, בתביעה משפטית כזו או אחרת היינו צריכים כל אחד מאיתנו להחזיר קרוב למיליון שקל. מה אתם חושבים שיש לי מיליון שקל בשביל לתת את זה בחזרה כעונש?! ואני אעבור על החוק? אתם מבקשים אנשים ישרים שישמרו על הקופה ושישמרו עליכם כארגון, אתם רוצים שאנחנו נואשם בעבירה על החוק? זה לא יקרה. זה לא יקרה.
עכשיו, מה עשינו, אנחנו קודם כל סגרנו את זה בחשבון מיוחד וטובה וחבריה משקיעים את הכסף הזה עד שנמצא פתרון, והוועד באחת הישיבות, בתום חצי שנה מאז שקיבלנו את הכסף, באחת הישיבות הוא יקבל החלטה כאשר העיקרון שינחה אותה זה שהכסף הזה שייך לכלל הגימלאים, לשימוש כלל הגימלאים. ואנחנו נעשה זאת ביעוץ צמוד של עורכי דין או משפטנים שמבינים עניין, כי אנחנו ועד, אני בטוח שגם אתם רוצים ועד כזה, שהולך עם החוק ולא נגדו. לא נהיה מופקרים בנושא הזה.
אז היו הרבה שאלות ולכן אני מצאתי לנכון להבהיר לכם את זה כדי שלא יהיו יותר ויכוחים.
דוברת מהקהל: הקטע הוא שיצטרפו החברים ועד שנוכל לא נקבל את הכסף....
מר בן יהודה, יו"ר: עכשיו, גם מבחינה מעשית, הרי כשאמרתי לכם שנחלק את הכסף, אידיוט שכמוני,
(הקהל מדבר ביחד)
נו, יש סיכוי להמשיך?
כשאמרתי לכם, היה נדמה לי שאמרתי לכם כמה פעמים את זה, לא הייתי מודע לקשיים, עזבו את החוק, הקשיים המעשיים של חלוקת הכסף. מהם הקשיים המעשיים של חלוקת הכסף? אתה צריך לקחת רואה חשבון, לשכור רואה חשבון שיעבוד בשבילך, צריך לקחת, מי שהיה זכאי זה היה אותם 2,200 גימלאים שהיו בעת הגשת התביעה חברים, לקחת את כל הרשימות של הפניקס לראות מתי יוסי בן יהודה היה חבר ארגון ומתי הוא עזב וכמה מגיע לו לפי חלוקת הרווחים שהייתה, כי חלוקת הרווחים הייתה בתאריכים מסוימים. לראות טייר ישראל מתי הוא היה חבר וזה, בקיצור זו עבודת נמלים שהייתה אורכת אולי שנים. ואחרי שאני משלם לו מיליון, שני מיליון שקל היה נשאר לנו משהו ואת זה הייתי צריך לחלק ל-2,200 ויש הזועקים, יש כאלה שפרשו רק לפני שנה, שנתיים, לא היה מגיע להם. אז אל תחשבו, אל תלכו כל כך קיצוני, אל תחשבו שלא חשבנו על הבעיות האלה. אי אפשר, גם אם אנחנו רוצים אי אפשר לחלק את הכסף מבחינה מעשית. לכן, תשלימו עם העובדה. חברה, בכל זאת יש לנו בקופה סכום כסף שכשאני נכנס,
דוברת מהקהל: אז מה עושים?
מר בן יהודה, יו"ר: לא הוחלט עדיין. כשיוחלט אנחנו נביא זאת לידיעתם ואם יש לכם הצעות אתם יכולים לשלוח לוועד, אנחנו נקרא כל הצעה ונבדוק כל דבר.
דוברת מהקהל: אנחנו רוצים ליהנות מהכסף...
מר בן יהודה, יו"ר: הכסף, הכסף ילך לכלל הגימלאים. טוב, חברים, אני רוצה, זה הזמן לשמוע אתכם, שאלות ותשובות, אני אשמח לענות.
דוברת מהקהל: חברים, אני רוצה להביע רק את ההוקרה שלי לאדם הנפלא הזה שהוא טוהר המידות.
(מחיאות כפיים)
ואני מאוד מצטערת שהבאנו אותו למעמד כזה שהוא צריך לעמוד כאן ולדבר על כמה שהוא עשה,
קריאה מהקהל: ולהתנצל.
דוברת מהקהל: וכמה שהוא נתן כי בשום מקום במדינה הזו אין מועדון כמו ועד הגימלאים ואני מעורבת בהרבה הרבה סקטורים ומוסדות במדינה,
(מחיאות כפיים)
אם זה באגד שבעלי לא מזמן פרש ואין להם כזה דבר בכלל, אז בבקשה קצת, תודה, להגיד תודה. ולגבי מה שהיינו מקבלים מהתביעה, באמת 500 שקל, אלף שקל כל אחד, מה זה בשבילנו? הם הרי דאגו לנו לקבל כאלה פיצויים ואנחנו עושים חיים, אז תיהנו מהחיים חברה, מספיק להתעסק בשטויות שכאלה, זה זניח. וברוח תרבותית כזו אני רוצה להודיע לכם שב-24 לינואר אני פותחת, בהתנדבות כי אני אוהבת להתנדב גם, כי גם אני באוזן קשבת ובכל מה שקשור לקטע ההתנדבותי. ב-24 לינואר בוקר של שירה וזמר במועדון הגימלאים בהנחייתי עם יוצרים שיהיו, בפעם הראשונה זה יהיה נחום היימן, נפצ'ה זיכרונו לברכה עם היצירות שלו, הקהל מוזמן ונהנה ונמשיך ליהנות. תודה רבה. תודה רבה לך.
(מחיאות כפיים)
מר בן יהודה, יו"ר: כן, מי רוצה לומר משהו?
(דיבורים של הקהל ברקע)
מזכיר הוועד: חברים, בבקשה שקט, אי אפשר להמשיך בצורה כזו. תירגעו ותשמעו את השאלה.
דוברת מהקהל: ..... הגדילו את ההשתתפות על הטיולים בחו"ל וגם הוסיפו לנו עוד ימי נופש ליום אחד ב...
מר בן יהודה, יו"ר: אין לי ספק שגם בתחום הזה נצטרך לעבור, נצטרך לעבור ריענון שכן אמרתי לכם מצטרפים עוד גימלאים וגימלאים צעירים יחסית לאלה שכבר בגרו יותר. השנה נצטרך לשבת בוועד ולחשוב, ואל תגידי 'תיהנו מהכסף', כי אתם תיהנו, אני לא נהנה מהכסף אבל אתם תיהנו מהכסף. אל תגידי 'תיהנו', אנחנו לא נהנים מהכסף אבל אנחנו על הרעיון שלכם ליותר נופשים או יותר טיולים אנחנו חושבים.
(מחיאות כפיים)
(דיבורים של הקהל ברקע)
דובר מהקהל: יש לי שאלה, כיוון שיתווספו כל המאות שפורשים אז המועדון יהיה הכל צפוף, אולי צריך להגדיל או לעבור למועדון אחר...
מר בן יהודה, יו"ר: טוב, נושא המועדונים לא בידינו כי זה הנהלת הבנק העניקה לנו את המועדונים. עלתה שאלה בשיחה שהייתה לנו עם הנהלת הבנק על שינוי מיקום של המועדון ביפו, למה? כי אני לא יודע אם שמעתם, את שדרות ירושלים הם רוצים לסגור כי בונים שם את הרכבת הקלה, ואז אמרנו 'לאן נלך', חיפשו, חיפשו, לא מצאו. בינתיים לא בונים את... לא הורסים את שדרות ירושלים אז אנחנו יכולים לעמוד שם, אבל כעיקרון המועדון שיש לנו ביפו בינתיים זה המקום, לא יהיה מקום אחר. כל מקום אחר הוא קטן יותר וצפוף יותר ולא משתלם מבחינה כלכלית.
בהזדמנות זו אני רוצה לומר שחידשנו את היחסים עם הוועד הארצי בזכות מזכירות הוועד הארצי, רפי קזנקופי ומיכאל אסור,
(מחיאות כפיים)
ואנחנו מאוד שמחים על כך. אני חושב שהם נטלו את המושכות בידיים והחליטו גם כן ללכת לקראתנו. אגב, בביטוח הרפואי ההעלאה שתהיה בעתיד היא תהיה לכולם שווה, כלומר גם העובדים וגם הגימלאים תהיה העלאה לרוחב, לא כמו שהיה בעבר לגימלאים יותר, לפקידים פחות, אז גם זה הישג.
כמו כן ההישג השלישי היה, בהסכם זה רשום, כתוב, שאנחנו משלמים עבור ההשתתפות באירועים שלהם רק מחיר עלות ולא כפי שהיה בעבר. מה זה עלות? נניח אם טיול לחוץ לארץ עולה 1,000 דולר והעובד משלם 200 דולר כי הוא מסבסד אותו ב-200 דולר, אנחנו משלמים את ה-1,000 דולר, שזה עלות הטיול או עלות הנופש, עלות, וזה גם הישג משום שבעבר לא הייתה לנו שליטה על מחיר ההשתתפות שלנו.
(דיבורים של הקהל ברקע)
מר בן יהודה, יו"ר: אני לא שומע, אתה מוכן. שמעתם מה הוא אמר?
דובר מהקהל: שהמחירים של הוועד הארצי וזה לא זהים....
מר בן יהודה, יו"ר: טוב, אני יודע שהם לא זהים, המחירים לגימלאים בוועד הארצי?
מזכיר הוועד: בוא לפה ותשאל את השאלה שלך.
דובר מהקהל: ....אין לנו ביקורת עליכם... הביקורת הייתה נכונה. הייתם צריכים לבקש מראש את האישור שלנו, את המנדט שלנו... ואני משוכנע שהיינו מאשרים את זה. הכוונות שלכם ברורות.....
דוברת מהקהל: זה לא נכון.
מר בן יהודה, יו"ר: למה? סליחה, קיבלנו מנדט מכם כשתבענו אותם? לא קיבלנו מנדט. הלכנו להרפתקה במרכאות שסופה לא היה ידוע. אף אחד לא תקע כף לידי או לידינו, שלחנו, כשתובעים את הוועד הארצי ננצח.
דובר מהקהל: אני שוב אומר, אני בוודאי, כמעט כל מי שדיברתי אתו פה בנושא הזה, מאמינים מאה אחוז בכוונות שלכם, בניקיון כפיים שלכם, אבל הפרוצדורה הייתה קצת לקויה.
מר בן יהודה, יו"ר: מה הייתי צריך לעשות?
דובר מהקהל: סליחה, סליחה, הנציג החיפאי אמר לנו פה שהכוונה היא, באותן נסיעות שדיברו על הנושא הזה, שהכסף יוחזר לאנשים.
מר בן יהודה, יו"ר: אני אמרתי לכם פה שאני אמרתי שהכסף יוחזר לאנשים אבל הסברתי מדוע הוא לא יוחזר.
דובר מהקהל: אולי יש טענה, אולי... לכם אין לי טענות, אתם השתדלתם, עשיתם, השגתם, טוב מאוד. אבל, הפרוצדורה לא הייתה כל כך. אולי בגלל שלא ידענו את ההתנהלות ומה המשפט אומר על זה...
מר בן יהודה, יו"ר: טוב, מאחר ואין על הפרק עוד תביעה אז אני לא יכול לומר שנפיק לקחים ממה שאתה אומר, פשוט זה קרה חד פעמית.
דובר מהקהל: אני מקווה שתעשו שימוש נכון ונבון בכספים האלה. זהו זה.
מר בן יהודה, יו"ר: זה אני מסכים אתך.
כן?
(לא ניתן לשמוע בבירור, מדברים מרחוק)
מר משה: אתה אמרת עכשיו משהו ש.... המחיר לגימלאים זהה למחיר של האורח, אורח. בוועד העובדים אורח בא, אורח מבחוץ, היה לפני שבוע ולפני שבועיים.
מר בן יהודה, יו"ר: אני אבדוק את זה. הסיכום בינינו לבינם הוא שהם נותנים לנו עלות, זאת אומרת מחיר עלות לגימלאים.
מר משה: זאת אומרת אנחנו צריכים לראות...
מר בן יהודה, יו"ר: לא, לפי דעתי לא צריך לראות גימלאי ואורח אותו דבר, אבל אני אבדוק.
מר משה: יש משהו בבנק לאומי, יש להם את הדבר הזה שכל עובד יש לו סבסוד של סכום מסוים... והוא יכול להשתמש אם הוא רוצה, להצבעה או מה שהוא רוצה, זה מחולק בצורה שווה לא בצורה של כסף. אפשר לחלק את זה למספר שנים רבות.
מר בן יהודה, יו"ר: משה, משה, אנחנו לא בנק לאומי ואפילו לא בנק דיסקונט. אנחנו ארגון הגימלאים שהתקציב השנתי שלו בין 700,000 ל-800,000 שקל בשנה.
מר משה: סליחה, סליחה, יוסי, אתה לא מקשיב למה שאני אומר. יש לך כאן נגיד 2,000 איש, יש לך סכום, לא על כל הסכום אלא סכום מסוים, 300 או 400 שקל סבסוד למשל בשנה. מישהו יכול לנצל את זה על ידי נסיעה, לכל אחד יש לו סכום, זה דבר נורא פשוט לעשות את זה.
דובר: את ההקצבה שבבנק לאומי היא מההנהלה ולא מוועד העובדים, לכן יש שם מערכת שלמה שנותנת איקס שקלים בשנה, הוא יכול לצבור את זה או להשתמש בזה. זה לא המצב אצלנו, המצב אצלנו הוא שונה לגמרי.
מר משה: אני לא מדבר על כמות הסכום, אני מדבר על העיקרון, קל לעשות את זה.
מר בן יהודה, יו"ר: טוב, אני,
דובר: יוסי, אני יכול להגיב על מה שנאמר?
מר בן יהודה, יו"ר: כן.
דובר: אני מכיר את הנושא הזה ואני חושב שזו תהיה טעות חמורה ללכת ל... למה הכוונה? נניח שיש לך אלף גימלאים וכל אחד מקבל 100 שקל, זה 100,000 שקל. אם יש עשרה גימלאים שניצלו את זה זה אלף בשנה ואז היא נותנת זאת לחבריה ... לעומת זאת בנק דיסקונט אומר 'יש לכם 1,000 גימלאים, אני נותן לכל אחד, אני שם בקופה שלכם 1,000 שקל, תנצלו איך שאתם רוצים'. לכן ללכת במתכונת הזאת זה מתכונת הכי גרועה שיכולה להיות.
מר בן יהודה, יו"ר: טוב, זה לא עומד על הפרק של הוועד שלנו, אולי בוועדים עתידיים יעשו את מה שתרצו. אנחנו יש לנו תקציב שנתי, אנחנו הצרכים שלנו נגזרים מהתקציב השנתי ואנחנו פועלים ביושר ובהגינות כדי לאפשר לכם ליהנות מהחיים כמה שאפשר עם 700,000 שקל בשנה. זהו.
(מחיאות כפיים)
מר נתן מלמד: יוסי, לפני שניפרד אני הייתי רוצה לבקש, יש לנו בעיה רצינית של תקשורת עם ציבור הגימלאים, עם ציבור הגימלאים וזה בגלל שאנחנו עדיין נאלצים כל דבר לשלוח בדואר והדואר עובד בקצב שלו ואנחנו קשה לנו מאוד... מה שאנחנו רוצים להוציא בחוזר הקרוב בקשה שכל אחד ירשום את המייל שלו ומספר פלאפון על מנת שנוכל ליצור קשר יותר... על מנת שכל המכתבים והדברים יהיו ברורים.
(מחיאות כפיים)
מר בן יהודה, יו"ר: אוקי. אני מודה לכם מאוד.
דוברת מהקהל: יש לי שאלה בנושא של הסכם שכר של בנק דיסקונט, חלק מהגימלאים עבדו בשנים שעליהם מקבלים עכשיו את הסכם שכר, מענק וכו'... ואני לא... אולי אתם צריכים להיכנס לבדוק מה מגיע לנו כי הוועד משלם להם, זה משלמים אותם אותם אחרי שלוש או ארבע שנים...
מר בן יהודה, יו"ר: אני אגיד לך את האמת, אנחנו לא הכתובת לזה. אני חושב, אני באופן אישי מצדיק את התביעה אבל צריך לפנות לוועד הארצי, הוא עשה הסכם עם ההנהלה, צריך לשאול אותם. לנו אין שום קשר לעניין הזה.
דוברת מהקהל: אבל אתם הנציגים שלנו.
מר בן יהודה, יו"ר: כן, אבל אני לא יכול לתבוע בשמך רטרואקטיבית את הסכום בתקופה שעבדת. אני לא יכול, אין לי סמכות, אין לי מעמד בנושא הזה, את צריכה לדעת.
דובר מהקהל: הנושא נמצא אצל אותה עורכת דין שחתמה את ההסכם ואפשר לפנות ישירות אליה.
מר בן יהודה, יו"ר: טוב, אני מודה לכם על האסיפה התרבותית.
(מחיאות כפיים)
דוברת מהקהל: יש לי עוד שאלה.
מר בן יהודה, יו"ר: כן?
דוברת מהקהל: לאחרונה כשאני רוצה לרכוש כרטיסים בדיסקונר רשום 'רק לעובדי דיסקונט', גימלאים כבר לא יכולים?
מר בן יהודה, יו"ר: אומרים לי פה שלושה ימים אחרי הגימלאים יכולים, ככה אומרים לי.
מזכיר הוועד: אני מסיים את העניין. טוב חברים, אני רואה שאין יותר סבלנות, אבל שיהיה לכם יום טוב ותנצלו את הפעילויות שלנו כמו שאנחנו עושים את זה ברצינות תבואו גם אתם, גם להרצאות, גם לטיולים, בכיף. תודה רבה לכולם ושניפגש רק בשמחות.
- הכנס הסתיים -
