פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-27 - נבחרו הזוכים

מאת ציפי פרקש.

8 הצגות ילדים ו-2 הצגות נוער מקוריות, לצד תיאטרון רחוב בינלאומי ועשרות הצגות אורחות, 14-12 אפריל 2017. חוויה נהדרת לסבתא ולנכדים, שבחרו את הזוכים במקביל לצוות השיפוט הרשמי..

בתאריכים 14-12 באפריל, חול המועד פסח, התקיים זו הפעם ה-27 פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים ונוער. לאורך השנים הפך הפסטיבל לחותמת של איכות בתחום תיאטרון הילדים ולאחד האירועים המרגשים והמעשירים עבור הורים וילדים.

כיוון שהנכדים יצאו לחופשה כשבוע לפני חול המועד, מיניתי את עצמי לוועדת תרבות ובידור, ודאגתי לפעילות הולמת ומהנה, שתצדיק (בעיניהם) את הזנחת המכשירים הסלולריים ולו ליום אחד. בקיצור ולעניין, יצאנו, אני ושני נכדי למרתון הצגות יומי בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה. לאחר השכמה מוקדמת ונסיעה של כשעה ברכבת - שהיא חוויה בפני עצמה לילד עירוני המשתמש בקביעות בנהג פרטי מתחלף, כלומר באחד מבני המשפחה, ולא רגיל לנסיעה בתחבורה ציבורית, הגענו ישר לתיאטרון חיפה, משם דילגנו למתחם מוזיאון חיפה ולמתחם האודיטוריום, לצפייה בהצגות המתחרות.

זו השנה השנייה בה הוענק פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל בשתי קטגוריית נפרדות - קטגוריית הילדים וקטגוריית הנוער. איציק ויינגרטן המנהל האמנותי של הפסטיבל ביחד עם הועדה האמנותית, שכללה את פרידה שוהם, יעל טל ויואב בר לב - בחרו מתוך כ-100 הצעות שנשלחו, 10 הצגות של יוצרים צעירים, בעלות שפה תיאטרלית ייחודית, מתוחכמת ופורצת דרך, המתחרות על דעת הקהל ועל הפרס.

הילדים צפו ב- 7 הצגות הילדים. לאחר כל הצגה, העירו הערות, נתנו ציונים ודרגו את ההצגות, כל אחד על פי טעמו, בצרוף טיעונים להצדקת הדרוג שהשתנה לאורך היום ולעיתים כלל גם "תיקו". וזו הבחירה של השופטים הצעירים וסבתם:

דודה לאה - מאת שומיש

המקום הראשון לדעתה של תמרי, כמעט בת 9, מגיע להצגה "דודה לאה - מאת שומיש",  על-פי הספר בשם זה, מאת שהם סמיט (הוצאת כנרת 2016). שומיש, אחיין בדיוני של לאה גולדברג (שכינתה עצמה "דודה של שומיש"), שואף לכתוב את סיפור חייה ויצירתה של דודתו. שומיש ייווכח כי כתיבה אינה עניין פשוט כפי שחשב. יחד עם זאת, ועם קצת עזרה מהדודה, עתיד שומיש לגלות את קסמן של מילים, את כוחן לברוא עולם ולרגש. זוהי הצגה מיוחדת במינה הבוראת עולם שלם - חיים שלמים, במילים, במוסיקה ובחפצים הנשלפים ממזוודות. עיר שלמה ממגזרות נייר קמה כהרף עדיין ונעלמת במזוודה בהתאם, אחו עם דשא ופרחים, אוניה שטה ועוד ועוד הפתעות מחייה של לאה גולדברג,  מתגלים לעינינו במילות המחזה וברובד סמוי נוסף בניגוני השירים המולחנים. תמר נהנתה לזהות את הסיפורים והשירים ולא חדלה לספר על ההצגה הזו גם למחרת היום לכל מי שנקרה בדרכה.

מחזה: שהם סמיט

בימוי, עריכה ודרמטורגיה: הגר בן-זקן

שחקנים: רינת מטטוב, עומר פרלמן שטריקס

הפקה: תיאטרון מופע

החבר הכי טוב שלי

אייל, בן כמעט 7, שטרם מכיר היטב את יצירתה של לאה גולדברג וטרם נפגש עם ניסים,    נפלאות ושומיש, פחות התלהב מהצגה זו, ובחר במקום הראשון את ההצגה "החבר הכי טוב שלי". זהו סיפור יוצא דופן על חברות אמיצה בין פרדי הכלב, שננטש בכלבייה, לבין עידו, הילד בן ה-10 שמבודד מחבריו. בין השניים נרקמת מערכת יחסים מיוחדת, מלאת רגש והומור, כשהם יוצרים שפה שרק שניהם מבינים. מערכת היחסים הזאת תשנה את עולמם של השניים. זהו מחזה מקורי המבוסס על סיפור אמיתי. אייל אמר שההצגה מעניינת, השחקן שגילם את הכלב פרדי היה מצחיק ומשכנע בתור כלב והסיפור נוגע לב. כתבו וביימו: הדס קלדרון, עודד אהרליך

שחקנים: יניב סויסה, דני לשמן, חי מאור, מאיה גסנר, תמר אלקן מאושר, אורי מזעקי

סבתא ציפי: למקום הראשון בדרוג שלי, הגיעו שתי הצגות ב"תיקו": "הגשם של סבא אהרון" ו"מעבר להרים" (ספורים פילוסופים לילדים).

הגשם של סבא אהרון 

בצורת, מחכים לגשם! סבא אהרן מספר שכל העננים נתקעו במערה שבהר וחייבים לחלץ אותם. סבא נחום וסבא יצחק בכלל לא מאמינים לסיפורים שלו. למרות זאת, בזכות חברותם ארוכת-השנים, יוצאים השלושה להרפתקה בהר - יחד עם הפרה המהירה-עד-מאוד והארנבת קלת-הרגליים. האם בכוחות משותפים יצליחו לשחרר את העננים הכלואים במערה ולהביא את הגשם? מסע מצחיק אל הדמיון בתוך המון ארגזי קרטון ו... 1500 פרות וארנבות!

על פי סיפור מאת: מאיר שלו

עיבוד ובימוי: מור פרנק

משחק: גדי פור, גיא רון, בצלאל בורוכוב

תיאטרון הקרון

מעבר להרים (סיפורים פילוסופיים לילדים)

לקט אגדות ומשלים עתיקים מעולם הזן, הטאו, יהדות ובודהיזם. אגדות מיפן, סין, פולין ואנגליה.. סיפורים הטומנים בחובם חוכמה עמוקה ורבת רבדים, שנוגעת במהות החיים: ארעיות, אנוכיות, נתינה, חמלה, גורל, פחד ואומץ לב.

כתיבה ובימוי: שי פיטובסקי

שחקנים: נעמה ארמון, רוי קלדרון, בועז דן, דנה יצחקי, הללי ננר

הפקה: תיאטרון אלעד

אם פתאום אפגוש אריה

שני הילדים החליטו כי ההצגה הפותחת של הפסטיבל "אם פתאום אפגוש אריה", מתאימה מאד לאחיהם הקטן גיא, בן השנתיים וחצי, שלא הצטרף אלינו הפעם, זאת כיוון שכללה תזמורת גדולה עם כלי נגינה מגוונים ומעניינים, שביצעו שירים רבים וסיפורים קצרים על חיות מאת טובי המשוררים והסופרים. אבל יש לציין כי ישבו לידינו ילדים גדולים יותר, שנהנו מאד ואף ביקשו שיקנו להם את דיסק ההצגה. הצגה זו פתחה את פסטיבל חיפה הבינלאומי ה-27 להצגות ילדים.

 הצגת ילדים מוסיקלית של תיאטרון חיפה ותזמורת המהפכה, בניצוחו של רועי אופנהיים

רעיון: ענבל סמדר

כתיבת חרוזים בין השירים: רונית קנו

בימוי: רוני ברודצקי

בהצגה "סימני דרך" פגשנו בכלב נוסף, צמרירי וגדול ובשירה. אך הילדים כבר היו מאוהבים בפרדי ולכן דרגו את ההצגה הזו אחריו. שירה היא בת יחידה וכבר זמן רב חולמת על כלב משלה. כשיום אחד היא נתקלת בכלב תועה, היא מרגישה שחלומה עומד להתגשם. בדרכה היא פוגשת בעידו, חבר חדש מהשכונה, שמסתובב עם משקפת וטוען שהוא בלש. הוא ועוקץ, הכלב, עוזרים לה למצוא את הכוחות הטמונים בה כדי להתמודד עם שינויים משמעותיים בחייה.

מאת: ליאורה כרמלי

במאית: סופיה נולר

שחקנים: כרמל נצר (שירה), מיטל כרמלי (אמא), שגיא טל (עידו), יפתח קמינר (אבא)

מולו וצגאי 

ההצגה האחרונה בה צפינו הייתה" מולו וצגאי". עיבוד בימתי לספר הילדים 'מולו וצגאי' מאת תמר ורטה- זהבי. בליל ירח מלא יוצאים מולו וצגאי, אח ואחות מכפר באפריקה למסע קסום לארץ אחרת. עולם ייחודי של תיאטרון בובות, חימר וחומרים מהטבע המספר על התבגרות, אומץ, חברות ואהבה. שני הילדים כבר היו עייפים, ותמרי אמרה שאם הייתה צופה בהצגה הזו בבוקר, כשעוד היה לה כוח, היא בטוחה שהייתה מדרגת אותה במקום גבוה. אייל הסכים איתה בעיניים חצי עצומות ופיהוק ענק.

 יצירתן המשותפת של מוריה בן אבות, שחרית ירושלמי, הדס סלבסט

רעיון וביצוע: מוריה בן אבות ושחרית ירושלמי

הצגות הנוער

על הצגות הנוער דילגנו, כיוון שהן לא התאימו לגילאי הנכדים, אך שמעתי שאף הן מיוחדות ומרתקות: "זיתים - מונודרמה מוסיקלית", בהפקת מקור של תיאטרון חיפה, העוסקת במוסיקה, נעורים, אהבה ואוכל. כתיבה ובימוי: רובי קסוס, משחק: דליה שטורך. וההצגה "סמיילבורגר", הפקת מקור של תיאטרון הנפש, המספרת קבוצת בני נוער מאוכלוסיות מוחלשות (ערבים ויהודים) שעובדים יחד בהמבורגריה ברשת "סמיילבורגר",  המנצלת אותם ופוגעת בזכויותיהם. כתיבה ובימוי: תום ווליניץ, שחקנים: אלמה דישי, דליק ווליניץ, בן פריד, גילי בית הלחמי, אסף פרי, אסף מרון.

ברכבת חזרה מחיפה לתל-אביב, הילדים כבר נמנמו, אבל למחרת המשיכו לדון בינם לבין עצמם בהצגות ולספר חוויות. ובאשר אלי - חזרתי לבישולים ולסירים של פסח..

בחירת השופטים בפסטיבל:

במקום הראשון בקטגוריית ההצגה הטובה ביותר לילדים, זכתה ההצגה "הגשם של סבא אהרון", בעיבודה ובבימויה של מור פרנק לספרו של מאיר שלו - זאת על על שפה בימתית יצירתית, מלאת מעוף, מינימליסטית ומתפתחת כאחד. "כל האלמנטים שיוצרים את ההצגה, מוסיקה, תאורה, עיצוב חלל ודמויות, השתלבו יחד לכדי שפה בימתית מעוררת", נכתב בנימוקי השופטים. "שלישיית השחקנים מלאת חדוות יצירה ועשייה בעבודת משחק מלאת פרטים ודקויות".

פרס מפעל חיים הוענק בטקס לדליק ווליניץ, על פעילותו ותרומתו רבת השנים לעולם הילדים והנוער.

הצגות מקור:

פרס הצגת הילדים הטובה ביותר - "הגשם של סבא אהרון"

פרס הבימוי - "מעבר להרים" - שי פיטובסקי

פרס המחזה - "דודה לאה - מאת שומיש" - שוהם סמיט

פרס השחקנית - "דודה לאה - מאת שומיש" - רינת מטטוב

פרס השחקן - "דודה לאה - מאת שומיש" - עומר פרלמן שטריקס

פרס המוסיקה - "הגשם של סבא אהרון" - בצלאל בורוכוב ורועי ירקוני

פרס התלבושות - "מעבר להרים" - ניב מנור

פרס התפאורה - "הגשם של סבא אהרון" - רינת קיש ומעיין רזניק

פרס עיצוב בובות - "מולו וצגאי" - מוריה בן אבות

פרס התאורה - "מולו וצגאי" - איתמר הורי

ציון לשבח:

"דודה לאה - מאת שומיש" - תומר סאלם

"סימני דרך" - כרמל נצר

"מעבר להרים" - אנסמבל תיאטרון אלעד

אות הוקרה:

סימני דרך - אופיר צוויבל

החבר הכי טוב שלי - יניב סויסה

החבר הכי טוב שלי - דני לשמן

 (צילום: שוש להב)