תיאטרון הבימה מציג את הדרמה, "אמא אמרה שאסור"

מאת ציפי פרקש.

ארבעה דורות נשים במשפחה אחת, הנחשפות דרך תמונות ורגעי מפתח מחייהן, המוצגים בסדר לא כרונולוגי, בהצגה "אמא אמרה שאסור", מאת שרון קיטלי, תרגום: ירון פריד, בימוי: אתי רזניק.

נשים נשים נשים...

נשים הן זן מיוחד ומי מיטיב להכיר את הקונפליקטים בחיי האשה, יותר מאשר אשה?

שרלוט קיטלי כתבה את המחזה העוסק באירועי מפתח וקונפליקטים מחיי האשה: הריון בגיל עשרה, קריירה וחיי משפחה, יחסי אמהות בנות, נישואין וחד הוריות. הקונפליקטים חוזרים על עצמם, אך ההתמודדות עימם שונה בכל דור, כשכל דור משתחרר מהמסורות והתרבויות של הדור שקדם לו.

המחזה זכה בפרסים רבים, הוא נלמד בבתי ספר, תורגם ל-22 שפות ומחזיק בשיא של המחזה המוצג ביותר שנכתב על-ידי אישה.

עלילת המחזה מתרחשת בין השנים 1980-1920ומגוללת סיפור של ארבעה דורות נשים במשפחה אחת, דרך תמונות ורגעי מפתח מחייהן המוצגים בסדר לא כרונולוגי. המבוגרת מבין הארבע, דוריס, מוותרת על קריירת הוראה מבטיחה למען נישואים. בתה, מרגרט, גדלה במנצ'סטר במהלך מלחמת העולם השנייה, מתחתנת עם טייס, בניגוד לרצון אמה, והופכת לכתבנית. בתה של מרגרט, ג'קי, נכנסת להריון מגבר נשוי במהלך לימודי האמנות שלה.

ג'קי הצעירה מנסה לגדל את רוזי התינוקת, אך אינה מצליחה להתמודד. אמה, מרגרט, לוקחת את התינוקת ומגדלת אותה כבתה. ג'קי ממשיכה בלימודיה והופכת לסוחרת אמנות מצליחה. בגיל 16 מגלה רוזי כי ג'קי, שחשבה אותה לאחותה, היא למעשה אמה ומרגרט שחשבה אותה לאמה, היא בעצם סבתה… המחזה מתבונן בתוצאות הסוד הזה ובהתייחסות של כל אחת מהנשים אליו.

שחקניות: טטיאנה קנליס אולייר, מאיה מעוז, נלי תגר, גאיה שליטא כץ

עיצוב תפאורה: שני טור

עיצוב תלבושות: אביה בש

מוסיקה: רועי ירקוני

עיצוב תאורה: מאיר אלון

וידיאו: אריק אביגדור

(צילום: ז'ראר אלון)