המלצה על הסרט \'להתראות שם למעלה\' - דרמה צבעונית ומסקרנת

מאת שוש להב.

סרטו של אלבר דופונטל, שכתב, ביים ומככב, הינו אחת ההצלחות הגדולות של הקולנוע הצרפתי השנה, ופתח אצלנו את פסטיבל הקולנוע הצרפתי.

הקולנוע הצרפתי חביב מאד על הקהל הישראלי וסרטים צרפתיים זוכים אצלנו להצלחה. כך צפוי גם עם "להתראות שם למעלה", שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה- 15 בסינמטקים ברחבי הארץ, והינו אחת ההצלחות הגדולות של הקולנוע הצרפתי השנה, עם למעלה משני מליון צופים ומכירות לכל רחבי העולם ומועמד ל- 13 פרסי סזאר. התסריט נעשה על פי ספרו, זוכה פרס הגונקור, של הסופר פייר למטרה, ספר המתורגם בימים אלה לעברית על ידי המתרגמת דורית שילה ויצא לאור בקרוב בהוצאת בבל.

"להתראות שם למעלה" הוא דרמה צבעונית, עשירה ומסקרנת, המספרת את סיפורם של אדואר פריקור הצעיר - אמן מחונן, וחברו המבוגר יותר, אלבר מילאר - מנהל החשבונות. היכרותם בשדה הקרב של 1918 - מלחמת העולם הראשונה שהקיזה דמם וחייהם של מליוני אנשים, קושרת את גורלם לנצח. המפקד של היחידה שלהם הוא קצין יהיר, אכזר ושחצן, שמוביל לטרגדיות.

בתום המלחמה, חייהם כבר לא מה שהיו לפניה. באקט של הישרדות ונקמה, גם כנגד מפקדם תאב הכח והבצע וגם נגד החברה הצרפתית הצבועה, הם מתכננים תרמית מורכבת משל עצמם.. שתוביל את השניים לעימותים ולשינוי גורל.

תוך שימוש במסכות, תלבושות ומוסיקה, הסרט מספק יופי חזותי, עושר קולנועי וצלילה אל נפשם מלאת הרבדים של הגיבורים.

דברי אלבר דופונטל, התסריטאי, הבמאי והשחקן הראשי:

בנוסף להנאה הרבה שהספר הסב לי כקורא, חשבתי שהוא מאד מעורר השראה וראיתי שהוא מצליח, בדרך מוסווית ובצורה אלגנטית, לומר דברים הקשורים לימינו אנו. כל הדמויות נראו לי מהדהדות למה שקורה היום. מיעוט קטן, חמדן, ששולט בכל העולם. בכל המדינות ניתן למצוא טיפוסים כמו מרסל פריקור, או פרדל, שאין להם אלוהים ואינם פועלים לפי החוק, טיפוסים שגורמים למספר עצום של דמויות כמו מילאר, לחיות ולהתקיים בקושי, במשך דורות רבים. חשבתי שיש בסיפור גם אלמנט אוניברסלי של יחסי אבות ובנים. אב מלא חרטה כלפי בן שנטש ושכלפיו גילה חוסר הבנה מוחלט. ולבסוף, הונאת אנדרטאות המלחמה, שהיתה החוט המקשר בסיפור והכתיבה את הקצב ואת המתח. כל האלמנטים הללו הביאו לכך שמיד חשתי שעיבוד של הספר לסרט, הוא דבר אפשרי ומוצדק. הספר כתוב כמו בסיס לתסריט, מכיוון שהכתיבה של פייר למטרה היא מאד ויזואלית, והדמויות מוגדרות בצורה מושלמת מבחינה פסיכולוגית. הכל כתוב בצורה סיפורית ועם התפתחויות רבות בעלילה.

הבמאי על העבודה עם המסכות:

ססיל קרצ'מאר היתה ממש שותפה ליצירת הדמות, בגלל העיצוב והרעיונות לעיצוב המסכה. לעיתים המסכות שונות ממה שמתואר בספר. הרעיון היה לעקוב אחרי הרגשות של אדואר, אחרי המצב הפסיכולוגי שלו לאורך כל הסיפור. רציתי למצוא את ההבעה הנכונה, עצב, אירוניה, הזיות, מחשבות אבסטרקטיות, בהתייחסות לשינוים ההיסטוריים באותה עת. היינו בני מזל כי הביטוי האמנותי בראשית המאה העשרים היה כל כך עשיר והשתנה כל הזמן. מקוביזם לסוריאליזם, הייחודיות של האמנים האלה הציעה קופסת משחקים אמיתית לססיל. היא רק היתה צריכה לבחור. אישית, יש לי חולשה לזו הקרויה פני אישה מופשטים, המתכתבת עם פורטרט שצייר פיקאסו.

היוצרים:

בימוי: אלבר דופונטל

תסריט: אלבר דופונטל בשיתוף פייר למטרה

לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/9WKLCHVk8Fw

(צילום: באדיבות סרטי נחשון)