נשף אביב של ארגון גמלאי דיסקונט

מאת שוש להב.

מעל 1200 גמלאיות, גמלאים ובני זוג, הגיעו למרכז האירועים והקונגרסים Avenue, ל'נשף האביב' שארגן ועד הגמלאים. אוכל (הרבה), ברכות (נרגשות), תוכנית בידור (עשירה) וחשוב חשוב - מפגש חברתי משמח לב (באמת ובתמים). אז מה היה לנו?

האביב האחרון היה משופע באירועים: חגגנו 70 למדינה, אימצנו ארכיון אירני, הפצצנו בסוריה, החטפנו בעזה, הפועל ב"ש לקחה אליפות, הפועל חיפה נטלה גביע מדינה, עזרנו לטראמפ להיפרד מהסכם פצצה, נטע הביאה את הארוויזיון לירושלים ומציינים את 'יום ירושלים'. אז מה לא ציינתי? את נשף האביב של גמלאי דיסקונט!

כמו פראנץ יוזף וסיסי:

תהיתי מהו נשף, אז העתקתי הסבר מויקיפדיה (עם תוספות משלי), בבקשה: נשף הוא אירוע שמהווה מסיבת ריקודים רשמית, האירוע כולל בדרך כלל ריקודים סלוניים (לרבות ואלס), המשתתפים בנשף לבושים בדרך כלל בטוקסידו, עניבות פרפר ושמלות ערב. נהוג היה לערוך נשפים בארמונות ובבתי מלוכה ברחבי העולם ובאירופה בפרט. נשפים נפוצים במעשיות ואגדות עם, הידועה בהם היא סיפור סינדרלה, המספר על הנשף של סינדרלה והנסיך. נשף ססגוני מתקיים גם בבלט הידוע "אגם הברבורים", ואנו ודאי זוכרים את הנשפים האוסטרו-וינאים בסרטים עם פראנץ יוזף וסיסי המקסימה..

ברוח המסורת של הנשפים הגדולים והמוצלחים, בימים הטובים שהיינו עובדי הבנק, ארגן ועד הגמלאים (שחלק מחבריו היו אחראים גם אז לנשפים אלה..) את "נשף האביב" לגמלאי הבנק. אמנם בלי טוקסידו וואלסים, אך עם רוב פאר והדר.

אוכלים ומברכים:

מעל 1200 גמלאיות וגמלאים ובני זוגם, במיטב מחלצותיהם ובמצב רוח מרומם, הגיעו באוטובוסים שאורגנו מרחבי ארץ או ברכביהם הפרטיים, למרכז האירועים והקונגרסים המפואר Avenue. בין שש וחצי לשבע בערב של יום א' 13 במאי 2018, התקבלו האורחים בקבלת פנים משולבת כיבוד קל ומוזיקה נעימה. הגשם פסק והשמש האירה פניה לבאים. שעה קלה של התרועעות, מפגשים משמחים עם מכרים ותיקים, נישנושים והתרגשות.

ואז, כשאנו כבר די שבעים, נכנסים לאולם הענק, מסיבים סביב שולחנות, לסביאה האמיתית - ארוחת הערב. עשירה, מרובת מנות טעימות והעין אינה שבעה. נו טוב, אולי העין לא שבעה - אבל הקיבה כבר לא מכילה.. אז הגיע שלב הברכות.

איציק אביזוהר - מזכיר ועד הגמלאים, מנחה האירוע, מלווה במחיאות כפיים רמות, מברך את הקהל. הוא מסכם את פעילות ועד הגמלאים בקדנציה החדשה: חידוש ההרצאות באוניברסיטת ת"א, הרצאות בשלושת המועדונים, טיולים ונופשונים, יום האישה ושפע טיולים לחו"ל. בוועד חושבים על ארגון יום האישה כטיול נשים לחו"ל, והגברים? שילוו את הנשים לשדה התעופה..

אביזוהר מזמין את ריקי בכר - יו"ר ועד הגמלאים, לשאת דברים. ריקי נרגש אף יותר מאיתנו. הוא מספר על פניותיו להנהלת הבנק לסיוע לארגון הגמלאים, שמספר חבריו גדל מאד. עוד תקציב, עוד מזכירה, יותר אמצעים לרווחה ולארגון פעילויות חברתיות לגמלאים. כולנו דיסקונטאים - הוא אומר - תרמנו לבנק ולהצלחתו, עתה תורנו להנות מהפירות.. הקהל מריע לו.

היו"ר והמזכיר מודים לכל חברי הוועד שעובדים קשה ובהתנדבות, וכן נושאים תודות לצוות עובדי הוועד, למי שסייע בארגון הנשף ולנציגי הבנק ממשאבי אנוש שכיבדו את האירוע בנוכחותם.

בידור - שירים וצחוקים:

תם השלב השני, ועתה, לחלק האמנותי-בידורי, עם שני אמנים ענקיים: הבדרן-שחקן אלי יצפאן והמוזיקאי-זמר דני סנדרסון עם להקתו ומיטב להיטיו.

אלי יצפאן מצחיק אותנו בקטעי ג'יבריש, סיפורים מבית אבא ובחיקוי זמר בוזוקי יווני. את ריקי בכר הוא מברך על ה"קאמבק" שלו (מוועד לוועד) וצוחק שאנו, הגמלאים, עוד נתחנן לפני ריקי שיאט את קצב הפעילויות שהוא מתכוון להפגיז אותנו בהם.. שעה חלפה ביעף (ככה זה כשנהנים), יצפאן מסיים חלקו ומזמין לבמה את דני סנדרסון ולהקתו.

דני סנדרסון צריך להזכיר לנו שגם הוא גמלאי (יליד 1950). סנדרסון נראה כמו בתקופת כוורת ועם אותן אנרגיות נהדרות, והוא וחברי להקתו (שמנגנים ושרים) מציפים אותנו במיטב שיריו ובנוסטלגיה מתוקה. הקהל שר (ואללה, מכירים כמעט את כל המילים), מתנועע לקצב המוזיקה הסוחפת ומתמוגג. יופי של מופע.

לסיום - אני רצתי לכתוב הכתבה, החוזר עם שפע פעילויות הוועד יפורסם מחר באתר שלנו, האביב טרם הסתיים, הקיץ כבר צופן הפתעות ועוד נכונו לנו עלילות...

(צילום: שוש להב; מגה לאן)