תיאטרון גושן שוב משמח בהצגות חדשות ומשובחות

02 לאוגוסט 2018

logo
 מאת ציפי פרקש.

תיאטרון גושן לילדים קיים למעלה מ-25 שנים והוא תיאטרון רפרטוארי, הנתמך על ידי המדינה ונחשב לאחד התיאטראות המובילים להצגות ילדים ונוער בישראל. לקראת השנה העברית החדשה שוב יוצא בהצגות חדשות, נהדרות אחת אחת.


על תיאטרון גושן סיפרתי לכם כבר בעבר. תיאטרון גושן לילדים קיים למעלה מ-25 שנים והוא תיאטרון רפרטוארי, הנתמך על ידי המדינה ונחשב לאחד התיאטראות המובילים להצגות ילדים ונוער בישראל. התיאטרון הוקם ע"י השחקן-אומן, יואב שמר ואשת החינוך לגיל הרך, אביגיל שמר-אהרון.


התיאטרון מעלה מופעי תיאטרון, מופעי מחול ומוסיקה ועובד עם מיטב האמנים והיוצרים בתחום. מידי שנה צופים במופעי התיאטרון אלפי אנשים, בעיקר ילדים ובני נוער, במסגרת סל תרבות, תוכניות מנויים, מתנ"סים, ועדי עובדים ועוד. נכדי צפו במספר הצגות במסגרת סל התרבות של בית הספר, נהנו מאד ואף ביקשו לצפות בחלק מהן פעם נוספת.


הקיץ שוב הוזמנו ליום חשיפת ההצגות החדשות והלכנו נרגשים ומלאי ציפיות.



ההצגה "הנסיך מפלסטלינה":


בהצגת התיאטרון "הנסיך מפלסטלינה", צפינו בפסח במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים 2018. כל אחד מאיתנו דרג באופן שונה את הצגות הפסטיבל אותן ראינו, אך כולנו היינו תמימי דעים ובחרנו בהצגה זו למקום הראשון. מסתבר שזו הייתה דעת רבים וההצגה קטפה ארבעה פרסים בפסטיבל: פרס ההצגה הטובה ביותר, המחזה הטוב ביותר - רענן פז, השחקנית הטובה ביותר - עומר יצחקי ופרס המוזיקה החיה - אסף רוט.


זהו סיפורם של הילדים רוג'ר ויסה, בתקופת מלחמת העולם השנייה בהולנד. יסה - ילד יהודי אמיץ ובעל דמיון מפותח ועשיר, סוחף את רוג'ר - הילד הנוצרי, בסיפוריו המדהימים. זהו סיפור על הישרדות, התבגרות בטרם עת והיכולת לשרוד בעזרת משחקי דמיון ופנטזיה, ובעיקר החלום להגיע לממלכת פלסטלינה..



ההצגה "האף של ואן גוך": 


"האף של וינסנט" היא הצגה מאת אורן יעקובי, המבוססת על רב המכר של ישי (אישי) רו. כשנכנסנו לאולם, כאילו נכנסנו למוזיאון ואן גוך. הציורים עמדו על הקנים לאורך גרמי מדרגות האולם ונכדתי התרגשה לזהות חלק מהציורים המפורסמים של וינסנט ואן גוך,   אותם הכירה מקייטנת האומנות. במחזה עצמו התעוררו הציורים לחיים בעזרת פלאי הטכניקה והיוו תפאורה חיה לסיפור על חברות בין שומר במוזיאון ואן גוך, לבין עכבר פריזאי חובב אומנות, על שונות (לכאורה אין בין השניים שום דבר משותף) ונאמנות, על פיוס וידידות אמת. זו היתה חוויית תיאטרון רב חושית. הפוסטר שתלוי בבית נכדיי: "ליל כוכבים", הפך למוחשי ותלת מימדי על הבמה. ואן גוך עצמו "יצא" מהציור ודיבר כאחד האדם. בתום ההצגה הצטלמנו עם "ואן גוך" ותמונתו נתלתה בגאווה על גבי המקרר.



ההצגה "הניגון":


בנוסף, ראינו גם מופע מוסיקלי מרגש חובק עולם, "הניגון", מאת יאקי מחרז ואייל סלע. ארבעה נגנים ושחקנית לקחו אותנו למסע מוסיקלי אל מקורות המוסיקה היהודית, מהכליזמרים במזרח אירופה, דרך הרי האטלס, ועד לספרד ולתימן ולא פסחו גם על מוסיקה ישראלית עכשווית. הנגנים-שחקנים הפליאו לנגן במגוון כלים (חלקם לא מוכרים), לרקוד, לספר ולהחיות קהילות יהודיות שונות על מנהגיהן וניגוניהן.



ההצגה "איש קטן גדול":


חנוך רעים כתב את ההצגה "איש קטן גדול". ערב הכרזת המדינה, בן גוריון הבוגר פוגש את דוד גרין (שהוא בן גוריון בילדותו). שניהם יוצאים למסע בניסיון להגיע להכרעה. זוהי קומדיה הכורכת בגרות וילדות, עבר ועתיד, פן היסטורי ופן אישי, באפשרות שבה אדם פוגש את עצמו. בכל מבוגר שוכן הילד שהוא היה, ובכל ילד מסתתר המבוגר שהוא עתיד להיות.



ההצגה "חבר מציור אחר": 


"חבר מציור אחר" היא הצגה מאת עינת פיידר. זהו תיאטרון תנועה בשילוב אמנות חזותית. ההצגה עוסקת בסיפור מסעם הקסום של ארלקינו והרקדנית (דמויותיו המפורסמות של הצייר אדגר דגה). זוהי אהבה וחברות בין רקדן סטפס לרקדנית בלט, שנסחפים מציור לציור ולומדים על עצמם, על יחסים ועל העולם. הכל תוך כדי ריקוד ושילוב של סטפס ובלט, מוזיקה קלאסית ואומנות חזותית, היוצרים עולם מרהיב וססגוני.



ההצגה "מעבר לים":


אלון לוי כתב את "מעבר לים", שהיא הצגה דו לשונית (עברית ואנגלית). סיפור על חברות בין ילד ישראלי שעבר לגור באמריקה, עם ילדה אמריקאית. בתחילה, הילדים מתקשים בתקשורת אך מגשרים על פערי השפה והתרבות באמצעות שירים וקסמים.


**


ההצגות השונות פתחו פתח לעולמות ונושאים, שאת חלקם הילדים לא הכירו בכלל ואת חלקם הכירו חלקית. הם לא הפסיקו לדבר על ההצגות, להיזכר בקטעים מסויימים, להתווכח על קטעים אחרים וגם להסכים ביניהם. תיאטרון גושן בהחלט מציע לצעירים ומבוגרים, תרבות עם ערכים מוספים!


(צילום: שוש להב)