היצירה המקומית במרכז פסטיבל תמונע 2018

מאת שוש להב.

יצירות מקוריות בבכורה עולמית, בפסטיבל תמונע 2018. וגם פרוייקטים מיוחדים לפסטיבל, הצצה לתהליך עבודה של עבודת אנסמבל של תמונע, "הסכיתו" - פרוייקט תסכיתים ועוד. ניהול אמנותי ואוצרות של הפסטיבל: ניצן כהן ונאוה צוקרמן.

תיאטרון תמונה אינו נח לרגע וממשיך ליצור ולחדש.. והנה, עולה פסטיבל תמונע 2018 המתקיים מה-25.10.18 ועד 31.10.18 ומתמקד השנה בזירת היצירה המקומית. בכורות של הפקות מקור של יוצרים ויוצרות שפועלים בתמונע, הפקה אורחת, פרוייקטים מיוחדים לפסטיבל והצצה לתוך תהליך העבודה של עבודת האנסמבל של תמונע.

הפסטיבל השנה מחדד את העיקרים שעליהם נשענת היצירה בתמונע - יצירה מקורית שנוגעת בקצוות, בין הפרפורמנס לתיאטרון, יוצרים ויוצרות שבודקים את הדופק של המציאות הקונקרטית והקיומית דרך נקודות מבט שונות ומתעדות אותה בדרכים ייחודיות להם. בערב הפתיחה יתארח שחר מרקוס ונזקט אקיג'י, אמני מיצג באירוע שאוצר את עבודותיהם לראשונה בתיאטרון ובודק את הקשר והיחס בין התיאטרון לפרפורמנס ווידאו.

"צעצועים" היא המשך שיתוף פעולה פורה בין המחזאי נעם גיל והבמאי והשחקן יגאל זקס. לאחר שהעלו בתמונע את "המתנחל" לפני ארבע שנים ואת "חשש לאירוע"בפסטיבל תמונע האחרון, השניים מעלים את "צעצועים" סאטירה נוקבת על הפוליטיקה הישראלית והשתלטותה על כל חלקה טובה בנפש האזרח. "אני דארין טאטור" של עינת ויצמן הוא תיאטרון דוקומנטרי פוליטי. דארין טאטור נאסרה בעקבות שיר שכתבה ב- 2015 והיא כתבה עדות, פרוטוקול שמתאר לפרטי פרטים את שהייתה במאסר ובמעצר הבית. קולה נשמע דרך היוצרת עינת ויצמן שמביאה לבמה יצירה פוליטית שעוסקת גם בשאלת התיעוד הבימתי ואופני הייצוג של המציאות על הבמה.

"המדריך לגידול ילד" הוא מחזה שנכתב ובויים על ידי ירדן גלבוע, שיצרה בפסטיבל תמונע2017 את freedom of speechless. בעבודה הנוכחית שמבוססת על ספר של אלדד גלאור באותו שם, נבדקים המורכבות והקושי של גידול ילד בתקופה בה הגבולות בין ההורים לילדים ובין הילדים למסגרות מיטשטשים ונפרצים. גם למרחב הזה פורץ הפוליטי ולא מרפה מהאחיזה שלו. "מז'יניק" היא יצירתם החדשה של נטע וינר וסתיו מרין ("חיתוך.דיבור"). השניים מצרפים את השחקן בני אלדר ויחד חוקרים את עול הזיכרון הבין-דורי דרך ה"אחאות", הקשר בין אחים ואחיות, לאורך ההיסטוריה, החברה והפוליטיקה. היצירה נעה בין ספוקן וורד ושימוש באמנויות לחימה לשפת תנועה שמפתחים השניים מאז "חיתוך.דיבור". בפסטיבל תוצג חלקה הראשון של העבודה והקהל יוזמן לתוך תהליך היצירה.

"פעם אני אינני" יצירתה של נופר סלע ("פני שטח"), היא פרידה מאמה של היוצרת. באמצעים בימתיים היא חוקרת את ההיעדר והריק שנכנסו לחייה, מנכיחה את תודעת המוות שמודחקת אצל כולנו, מציפה מחשבות והרהורים על הקיום הארעי שלנו. שתי עבודות נוספות המתארחות בפסטיבל עוסקות גם הן בפרידה מהאם, בשבר וביצירה שבאה ממנו. "איך להיעלם לגמרי" היא עבודה אורחת שמגיעה מקנדה, הצגת יחיד של איתי ארדל, מעצב תאורה עטור פרסים שחי שבוונקובר ועובד בניו יורק, בלונדון ובברלין. תיעוד חודשיה האחרונים של אמו בשילוב מחשבות על עיצוב תאורה מוליד יצירה ייחודית.

"דברים שמצאתי בארון של אמא", של נדב בושם, עוסקת גם היא בשבר הפרידה מנקודת מבט שונה. הפרידה הופכת למוזיאון אליו הקהל נכנס ומשוטט דרך הדרכתו של בושם בין תחנות בחייה של אמו. העבודה שפותחה במסגרת פסטיבל א-ז'אנר 2017 מועלית לראשונה בגרסתה הארוכה והמלאה, בשיתוף בהט קלצ'י ועדילי ליברמן. נדב בושם גם יופיע בבר של תיאטרון תמונע במופע מיוחד לרגל הפסטיבל ולרגל הבחירות לראשות עיריית תל אביב עם שמחה בביוף המיתולוגית, המתנחלת שמקרבת לבבות בתל אביב, שתארח הפעם את המועמדים לראשות העיר בפאנל מיוחד.

התערוכה תציג טקסטים מהספר "לקראת מה" של יעקב רז, סופר ומשורר הייקו.

ניהול אמנותי ואוצרות של הפסטיבל: ניצן כהן ונאוה צוקרמן

25.10.18 – 31.10.18

תיאטרון תמונע

רח' שונצינו 8 , ת"א

טל': 3-56112110

www.tmu-na.org.il 

(צילום: דוד קפלן; אסקף אברהם; שמחה ברבירו; אורן זיו; נופר סלע; דרור עינב)