המלצה על ההצגה \'אל נקמות\' - דרמה עוצמתית בקאמרי

מאת שוש להב.

עיבוד מודרני למחזה 'אל נקמות', של שלום אש - אחד מבכירי המחזאים היהודים במאה ה-20. על תשוקות, חטאים, אהבה אסורה ויצרים אפלים. הצגה מופלאה בקאמרי!

ההצגה המועלית בתיאטרון הקאמרי, "אל נקמות", הינה קלאסיקה יהודית, פיסת היסטוריה מהדהדת, חלק מההוויה שלנו כעם וקהילה. המחזה נכתב בידי שלום אש ב- 1906, אבל הוא רלבנטי לגמרי! גם כדרמה משפחתית, אבל גם כאלגוריה חריפה למוסר הדו-סיטרי בהקשרים של תרבות ודת, פוליטיקה וחברה.

ההצגה על בימת הקאמרי, מפקיעה את המחזה מהתקופה הספציפית בה נכתב והופכת אותה לדיון בן-זמננו בעולמות עליונים (של קדושה?) ותחתונים (של טומאה?). תשוקות, חטאים, אהבה אסורה ויצרים אפלים, כפרה וחזרה בתשובה, השלמה וקבלת הדין.. כל אלה בעיבוד מודרני למחזהו של אחד מבכירי המחזאים היהודים במאה ה-20, שלום אש, שהיה מועמד פעמיים לפרס נובל לספרות.

העלילה:

יענקל שפשוביץ' (אלון דהן) ואשתו שורה (הלנה ירלובה), מנסים לעשות את הבלתי אפשרי: להחזיק בקומת המרתף בית בושת ובעת ובעונה אחת לגדל את בתם היחידה והאהובה, רבקה'לה (ג'וי ריגר) לטוהר המידות. האב מקווה לחתן אותה עם "תלמיד חכם" ובכך לגאול את עצמו ואת משפחתו מהכתם שדבק בהם, ולזכות בהכרה בקרב האליטה של הקהילה. לרכוש ספר תורה במיטב כספו הנובע מעסק אפל, אבל הרי לכסף אין ריח..

בעוד יענקל מנסה לשמור על טוהר מידותיה של הבת המיועדת, הוא אינו מודע לחברות סודית שנרקמת בינה לבין אחת מ"הבנות העובדות" (אנסטסיה פיין), המתפתחת לסיפור אהבה שעלול להכשיל את תוכניתו. גם ה"מרד" של חלק מעובדים ותוכניתם לצאת לעצמאות מאיים על העסק. יצריות, אלימות, נקמה, במקביל לשאיפה לזכות בכפרה וב"הלבנת" חטאים, האם יכולים ללכת יחד? נראה שלא צפוי כאן הפי-אנד..

עבודה נהדרת של היוצרים והשחקנים:

עיבוד המחזה בידי איתי טיראן ודני רוזנברג, לא עושה הנחות ולא מייפה דברים. ההיפך, מחדד מצבים וסיטואציות לכלל דרמה סוחפת. הבימוי של טיראן מדויק, נוקב. התפאורה ציורית ומהווה חלק בלתי נפרד מהמתחולל על הבמה, וכך גם התלבושות, התאורה התנועה והמוסיקה. כולם מיטיבים בעשייתם.

והשחקנים - נבחר כאן צוות שחקנים מצטיין. אלון דהן - שחקן עוצמתי, שמתפקיד לתפקיד צומח, מתפתח ואין ספק שהוא אחד הטובים והבולטים בישראל. הלנה ירלובה - נפלאה ומקרינה כח בשקט המקפיא שלה. 4 הנערות העובדות - ירדן ברכה, אנסטסיה פיין, מיה לנדסמן ונטע פלוטקין - כל אחת והטיפוס שהיא מציגה, נהדרות, אמינות ומכמירות לב. ג'וי ריגר - הבת היחידה, תמה ותמימה וכולה אש של תשוקה. וגם הגברים המגלמים דמויות שונות, עושים זאת היטב.

במקביל, ההצגות "אל נקמות" ו"מעשייה מגונה":

המחזה "אל נקמות" זכה להצלחה בינלאומית גדולה, תורגם לשפות רבות והוצג ברוב ארצות אירופה ובארה"ב. ב- 1920 הועלה המחזה בברודווי שם עורר סערה גדולה. אנשי ציבור ואמנים, ביניהם סטניסלבסקי ויוג'ין אוניל, יצאו להגנת ההצגה, אך השחקנים והמפיקים הועמדו לדין באשמת פגיעה במוסר.

במקביל, מעלה תיאטרון הקאמרי את המחזה "מעשיה מגונה", בתרגומו של יהושע סובול  ובבימויו של יאיר שרמן. מעשייה מגונה הינו מחזה עם שירים, המתאר את גלגולי העלאת המחזה "אל נקמות" והשערוריות שליוו את העלאתו, עד ששלום אש עצמו אסר על הצגת המחזה אחרי השואה, לאחר שהשתכנע שהמחזה עלול להכתים את היהודים כבני אדם חסרי-מוסר ומושחתים מטבעם.

היוצרים של "אל נקמות":

מאת: שלום אש

עיבוד: איתי טיראן ודני רוזנברג

בימוי: איתי טיראן

תפאורה: ערן עצמון

תלבושות: מוני מדניק

מוסיקה: דורי פרנס

תאורה: נדב ברנע

תנועה: גלעד קמחי

הפקה מוסיקלית: עמית פוזננסקי

 משתתפים לפי סדר א-ב:

 ירדן ברכה, אלון דהן, הלנה ירלובה, יואב לוי, מיה לנדסמן, ערן מור, אנסטסיה פיין, נטע פלוטניק, אורי רביץ, ג'וי ריגר, ערן שראל, תם גל.

(צילום: דניאל שריף)