שלוש כלות, שלוש תרבויות, בתערוכה "תמונות מחיי משפחה"
25 לאוקטובר 2018
25 לאוקטובר 2018
שלוש כלות מוצגות זו לצד זו בתערוכה "תמונות מחיי משפחה: יצירות מאוסף בנק דיסקונט ואמנים אורחים", המוצגת במוזיאון ארץ ישראל, ברמת אביב. אוצרות: שולמית נוס, חגית פלג רותם. בתערוכה, צילומים תיעודיים, המייצגים שלוש נקודות מבט שתופסות את הרגע, אותו רגע שלפני - רגע מעבר בחיי אישה ממשפחת ילדותה בעבר למשפחת עתידה הבוגר.
הצילום של פבל וולברג: מנציח את נכדת האדמו"ר ברגע של בדידות מזהרת, נשית, צעירה, יחידה מול ים של חסידים גברים. רגע של חשיפה, חגיגית ונרגשת, אולי מפוחדת ומתגוננת משהו.
הכלה בצילום של סמירה והבה הדרוזית: מוקפת בחברותיה, אחיותיה. היא יושבת בחברת נשים, קורנת ומולכת בתמונה בלובן שמלתה, מייצגת גם היא רגע לפני - אבל כאן זהו רגע ניצחון, הגשמת חלום, תפיסת מקום.
בצילום של רון אמיר: הכלה ניצבת עם גבר לצידה -, לפי מראהו אפשר היה לחשוב שהוא אביה, שהאישה ברקע היא אם הכלה, העומדת להיפרד ממנה בלכתה לביתה החדש. אבל כאן, בצילום מג'סר א-זרקא, מדובר בכלתו הצעירה של אלמן מבוגר. החתונה כבר מאחוריהם והצילום נעשה בדיעבד, כדי להנציח את הקמת המשפחה החדשה. האישה המציצה היא בעלת הבית, ואמיר מכניס אותה אל הפריים כמסמלת את המעורבות של החברה בסיטואציה, את מבטי השכנים.
שלוש כלות משלוש פריפריות חברתיות בישראל, מייצגות בתערוכה את המשותף באורח חייהן ובו זמנית את הזר והמפריד.
האוצרת שולמית נוס אומרת: "מדינת ישראל היא קיבוץ גלויות, אך לצד הפערים החברתיים והבדלי התרבות בין בני עדות ודתות שונות, המשפחה היא נושא המעסיק את כולנו. בעבודות האמנים ניתן לראות את המשפחה כמפתח להכרת החברה. צילומי הכלות שלפנינו אינם צילומי חתונה מקובלים, אלא רגעים שמבודדים את האישה-כלה ומעצימים את תפקידה החברתי".
האוצרת חגית פלג רותם מוסיפה: "צילומי הכלות בולטים בתערוכה על רקע של צילומים מאוד פנים-משפחתיים. במרבית הסצנות אנו רואים הורים וילדים. דווקא בעבודות אלו, רגע הכניסה של כלה לחופתה הוא רגע דרמטי של 'טרום-משפחה', והקונוטציה המוטבעת בדמיון המשותף שלנו כבר בונה לה משפחה עתידית".
התערוכה מציגה מבחר חוצה עשורים וביוגרפיות, של אמנים המתייחסים למבנה המשפחתי במלוא יופיו, מטעניו וגווניו השונים. יצירות מופת מאוסף בנק דיסקונט, חלקן של אמנים שאינם עוד בינינו, במפגש עם עבודות של אמנים צעירים בני זמננו. לכל אלה משותף ההקשר המשפחתי האישי שמטביע האמן ביצירה.
(צילום: פבל וולברג, סמירה והבה, רון אמיר)