המלצה על הסרט: \'דוכן הראמן\' - דרמה מרגשת ומעוררת תיאבון
מרינה טלרמן | 25 לאפריל 2019
מאת שוש להב.
על מערכות יחסים משפחתיות, ועל חיפוש שורשים באמצעות האהבה לאוכל, בסרטו של הבמאי הסינגפורי, אריק קהו. וגם, הרחבה קולינרית והצעה למתכון..
אם תשאלו מה פירוש שמו של הסרט - ראמן הנו מאכל לאומי של יפן, שהוא סוג של מרק אטריות שמכיל בתוכו ציר בשר ותוספות, שהופכות אותו לארוחה לכל דבר.
סרטים מאסיה מעוררים סקרנות, וסרט מסינגפור קל וחומר. 'דוכן הראמן' הוא דוגמא לכך, סרט שהוצג בפסטיבל טורונטו ובפסטיבל ברלין במסגרת סרטי קולינריה, ועתה גם אצלנו, בישראל.
עלילת הסרט מספרת על מאסאטו, שהוא שף ראמן צעיר ביפן. לאחר שהתייתם מאביו, שהיה גבר מתבודד ועצור, הוא מתחיל להתחקות אחר העבר של משפחתו. מאסאטו עוזב את ביתו שביפן ויוצא למסע קולינרי בסינגפור, מקום מוצאה של אמו. במהלך המסע הוא מגלה הרבה יותר מסודות משפחה ומתכונים טעימים במיוחד. מפגש עם סבתו, שהיתה מנותקת מאמו שנים, יציף מחדש דרמות וסיפורים שהזמן ניסה להשכיח, והכרות עם בלוגרית-קולינריה תתרום לנעימות המסע.
הערות הבמאי, אריק קהו:
"תמיד הסעירה אותי המחשבה על אוכל, על המקום שהוא ממלא בחיינו. כמו שאומר היסטוריון האוכל בן רוג'רס: 'האוכל, לאחר השפה, הוא המקור העיקרי ליצירת זהות תרבותית'. אני חושב שמה שהאוכל מייצג הוא הרבה מעבר לזה. הוא מגדיר אותנו ויוצר את תבנית חיינו. מעל הכל אני חושב שאוכל הוא כוח מאחד. יש בו את הכוח לחבר בין אנשים במצבים המורכבים והמסתוריים ביותר.
התחלתי לעבוד על הפרויקט כשהמפיק יוטאקה טצ'יבנה, שהוא גם חבר, שאל אם אני מוכן לעבוד על משהו לציון חמישים שנות ייסוד הקשרים הדיפלומטיים בין סינגפור ויפן. חשבתי שאוכל יכול להיות הנושא שיוביל פרויקט כזה, מכיוון שבשתי הארצות התושבים משוגעים על אוכל טוב, ויש סיפורים רבים על אוכל שריגשו אותי מאד. התחלנו להתעמק על מאכלים שונים בכל מדינה שאנחנו יכולים להכניס לתוך הסיפור, והתרכזנו בשני מאכלים אייקוניים מכל מדינה, באק קוט טה ו- ראמן.
גם נושאים כמו קבלה, סליחה, והשלמה שזורים בסרט. רציתי להראות חגיגה של יחסים בין בני אדם, ואפילו בין מאכלים שונים, ובני האדם העומדים מאחוריהם. רציתי לומר לצופים שהאוכל יכול לחמם את ליבותינו ולהשביע את נשמותינו."
אודות הבמאי, אריק קהו:
זכה במדליית התרבות, עומד בראש חברות הסרטים זאו ווי וחברת ההפקה סרטי גורילה. הוא זכה להכרה כמי שהחייה את תעשיית הקולנוע של סינגפור, לאחר ששם את סינגפור על מפת הפסטיבלים החל משנת 1995. קהו הוא היוצר הסינגפורי הראשון שסרטיו הוזמנו להשתתף בפסטיבלים הבולטים כמו ברלין, ונציה וקאן. משרד התרבות הצרפתי העניק לו את תואר אביר האמנות. סרטו משנת 2008 "הקסם שלי", היה מועמד לפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן. הוא אחד ממאה הבמאים שהופיעו בספר בהוצאות פיידון היוקרתית: "מאה במאים חדשים". קהו גם כיהן כשנשיא חבר השופטים בפסטיבל לוקרנו בשנת 2010. בשנת 2011 הוא יצר את סרט האנימציה הראשון שלו "טצומי" שהוקרן בפסטיבל קאן ה- 64. הסרט הוצג בבכורה במוזיאון המומה בניו יורק.
קהו הוזמן לכהן בראש חבר השופטים של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע ברוטרדם ובתחרות פרסי הקולנוע של הונג קונג בשנת 2012. היה ראש חבר השופטים בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע פנטסטי בפוצ'ון בשנת 2013. בשנת 2015 הוא ביים את הסרטים "סינמה לשבעה מכתבים" ואת סרטו העלילתי השישי, "בתוך החדר", שהוצג בבכורה בפסטיבל טורונטו. סרטו "ונטון מי" הוא מחווה לנופים של סינגפור והוצג בפסטיבל ברלין במסגרת סרטי הקולינריה. בשנת 2017 היה שופט במסגרת תחרות הסרטים הקצרים בפסטיבל קאן.
תולדות המאכלים:
* ראמן
מקורו של הראמן הוא בעצם מרק סיני, שהגיע לחופי יפן עם הסוחרים הסיניים שהגיעו ליפן. בסוף המאה התשע עשרה, עד שנות החמישים של המאה הקודמת, נקרא הראמן "שינה סובה", כלומר סובה סיני. אבל היום הוא נקרא צוקה סובה, או פשוט ראמן, שזה שם נפוץ יותר. הוא מורכב מאטריות בסגנון סיני, שמוגשות בציר בשר, או לעיתים ציר דגים יחד עם סויה או לעיתים מיסו מוסיפים לו לטעם, וכמה סוגים של תוספות כמו חתיכות בשר לבן (צ'או שו), אצות יבשות (נורי), מנמה ובצלים ירוקים (נגי). כמעט לכל אזור ביפן יש את הסגנון היחודי לו לבישול הראמן. לדוגמה, מאיזור טונקוצו, הראמן מכיל צלע חזיר למיסו ראמן מהוקאידו. מסעדות המוכרות ראמן נפוצות היום בכל רחבי העולם.
* באק קוט טה
זהו מרק של צלעות חזיר. מרק סיני פופולארי בסינגפור. ישנם שני סוגים עיקריים, מרק בסגנון טאוצ'ו, שמבושל בתהליך של כמה שעות שבהם מבשלים צלעות בשר חזיר במלח ופלפל, או הוקיאן המכיל מבחר של תבלינים ריחניים בהם, שום, קינמון, ציפורן, אניס, זרעי שומר וכוסברה. בסינגפור הראשון הוא פופולרי יותר. הוא היה מאד אהוד על מהגרי עבודה סיניים שהחלו את יומם עם המאכל הזה.
מנת הראמן מהסרט הופכת למציאות:
כשהבמאי אריק קהו והמפיק היפני יוטאקה טצ'יבנה עבדו על התסריט של דוכן הראמן, הם תהו בקול רם עד כמה זה יהיה מלהיב לא רק להציג את הסרט בפני הצופים, אלא לתת להם לטעום מן התבשיל שהם המציאו לסרט. בסרט הראמן טה הוא חיבור בין באק טוק טה, המזוהה עם סינגפור והראמן היפני. עכשיו הצופים יכולים לטעום מה הוא טעמו של ראמן טה. קייסוקה טקדה, מייסדה של רשת הראמן הגדולה בסינגפור, ראמן קייסוקה, יצר גרסה משלו לראמן טה. אדון קייסוקה שהוא שף ראמן ואלוף, חלק את רעיונותיו עם צוות הסרט. הוא יצק למרקי הראמן שלו את הטעמים המקומיים וכך הוא הגיע למאכל החדש. אריק קהו טעם את המאכל ואמר "זו תערובת של שני המאכלים האהובים עלי מילדותי". בתחילה אפשר היה לאכול אותם רק ברשת של קייסוקה ביפן, בהם הוכנו רק חמש עשרה מנות לדוגמה מדי יום. אולם החל מפברואר 2018 ניתן להזמין אותם גם ברשת בסינגפור.
מתכון של באק קוט טה ממטבחו של השף ויליאם סו:
מתוך ספר הבישול "מורשת הבישול של סינגפור, עבר, הווה ועתיד", נכתב בשיתוף עם ד"ר לסלי טיי.
חומרי הגלם לכמות של 4 מנות:
1.2 ק"ג של צלעות מותן בשר לבן
150 גרם סוכר
30 גרם סוכר גבישי
20 גרם ג'ינג'ר מקולף וחתוך דק
4 כוכבי אניס
4 ראשי ציפורן
3 מקלות קינמון
כפית גרגרי פלפל לבן
כף רוטב סויה מרוכז
20 מ"ל רוטב סויה קל
מלח ופלפל לבן לפי הטעם
שני צ'ילי אדומים חתוכים ומעורבבים עם רוטב סויה
אופן ההכנה:
חילטו את הצלעות בסיר עם מים רותחים למשך 3 דקות. נקו ושטפו את הצלעות החלוטות מתחת לברז מים זורמים.
הניחו את הצלעות החלוטות בסיר בישול וכסו מים.
הוסיפו את כל המרכיבים הנוספים, להוציא את התבלינים ובשלו במשך 15 דקות.
הביאו לרתיחה עדינה, והקטינו את האש ובשלו על אש קטנה במשך כשעה.
הוסיפו את המלח ואבקת הפלפל הלבן לפי הטעם.
צקו את באק קוט טה בכלי הגשה מחרס והגישו עם רוטב הצ'ילי סויה החריף.
טיפ מהשף:
השטיפה של הצלעות מתחת לזרם מים בברז מסייעת להסיר ממנו לכלוך ואת הדם וזהו צעד חשוב בתהליך ההכנה כדי לשמור על טעם נקי של המאכל. טעמו מדי פעם את המרק המתבשל באש קטנה כדי להבטיח שהמרק לא נעשה מלוח מדי או לחלופין חסר טעם לפני ההגשה.
אזהרות חמורות:
המתכון הסינגפורי שקבלנו אינו כשר, ניתן להחליף לציר מבשר בקר עם עצם, לציר עוף (רצוי מגרונות) או לורסיה טבעונית.
* התרגום נעשה על יד מי שלא מבין כלום בבישול (שאולי) ומפורסם בכתבה זו ע"י מישהי (שוש) שלא-מבינה טוב יותר..
סינגפור, יפן צרפת, 2018, הסרט דובר יפנית, אנגלית, מנדרינית וקנטונזית.
90 דקות, תרגום לעברית ואנגלית.
הפצה בישראל קולנוע חדש
לצפייה בטריילר עם תרגום לעברית
(צילום: באדיבות קולנוע חדש / יח"צ)