המלצה על ההצגה: "דברים שאני יודעת", שיתוף מנצח בין תיאטרון בית לסין ותיאטרון חיפה
28 לנובמבר 2019

28 לנובמבר 2019
אקדים ואומר - ההצגה "דברים שאני יודעת" היא הנאה צרופה, מרגשת ונוגעת. אל תחמיצו!
בהצגה הזו יש שפע שילובים מנצחים: "דברים שאני יודעת" היא הפקה משותפת של תיאטרון בית לסין ותיאטרון חיפה, שהניב הצגה נפלאה. התרגום של דורי פרנס, כרגיל רהוט. הבימוי של משה נאור מדויק ונמנע מליפול לדרמטיות יתר. נבחר כאן צוות שחקנים נהדר והכי מתאים כל אחת ואחד לתפקידו. כולם שחקנים ראשיים וכולם מעניקים לקהל את המיטב שלהם. מרגשים ומעוררים הזדהות.
החצר המטופחת בווילה הנאה, משמשת כמקום המפגש המשפחתי. ההורים: יונה אליאן וגדי יגיל - שניהם שוב מתגלים כשניים מבכירי השחקנים בתיאטרון הישראלי. בחצר הזאת ארבעת הילדים גדלו. בחצר הזאת הבת הבכורה התחתנה. את החצר הזאת מטפח אבי המשפחה מעונה לעונה: שותל וגוזם, עודר ומנקה. ואל החצר הזאת מתנקזים סיפורי ההתבגרות המרגשים והכואבים של בני המשפחה, ממנה הם נפרדים ואליה כמהים תמיד לחזור.
כל תמונה במחזה המרגש הזה, מוקדשת לאחד מילדי המשפחה: הבת הצעירה (מיכל עוזיאל), שנבגדה בעת מסעה לאירופה וחוזרת פצועה מאהבה ראשונה. הבת הבכורה (יעל וקשטיין), שנפרדת מהמשפחה וממשפחתה שלה בניסיון למצוא עתיד מרגש יותר לה ולחלומותיה. הבן הבכור (עידו רוזנברג), שמטלטל את כל המשפחה עם משברי הזהות המינית שלו. והבן הצעיר (גיא גורביץ), המוכשר, המוצלח, שמסתבך עם החוק. רביעייה של שחקנים צעירים, שברור שיהיו דור ההמשך שישביע אותנו נחת בתיאטרון בארץ.
במשפחה הזו מקשיבים ולפעמים לא שומעים, מתווכחים ולא תמיד צודקים, ההורים מנסים להקנות ערכים ולחנך והילדים מפתחים אישיות עצמאית משלהם.. משפחה די נורמלית, שלמרות הפערים והמתחים, האהבה עוברת בה כחוט השני. ואז, אז מגיעה שיחת טלפון בלתי צפויה אודות אחד מבני המשפחה, וכולנו (כן, גם הקהל) זקוקים לנחמה.
מחזה אנושי מאוד, מטלטל ומעורר הזדהות, על המלחמה לשמור על יציבות משפחתית בעולם מלא בתמורות.
היוצרים והמשתתפים:
מאת: אנדרו בובל
תרגום: דורי פרנס
בימוי: משה נאור
תפאורה: כנרת קיש
תלבושות: אורנה סמורגונסקי
מוזיקה: שאול בסר
תאורה: קרן גרנק
תנועה: שרון גל
משתתפים:
יונה אליאן-קשת/סנדרה שדה, גדי יגיל, יעל וקשטיין, עידו רוזנברג, מיכל עוזיאל, גיא גורביץ'
(צילום: כפיר בולוטין)