המלצה על הסרט: "השנה הראשונה שלי", בבימוי תומא לילטי
31 לדצמבר 2019
מאת שוש להב.
סרט שהומור ודרמה שלובים בו, אודות ההתמודדות לקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטה בצרפת, דרך יחסי החברות של שני סטודנטים צעירים. מעורר הזדהות!
סרטו של הבמאי תומא לילטי, "השנה הראשונה שלי", הוא סרט צרפתי עדכני, רלבנטי ומעורר הזדהות. דרמה והומור משולבים בעלילה, ומשחקם של שני כוכבי הסרט אמין ומעורר סימפטיה. הסרט מומלץ לא רק לסטודנטים ולא רק לחובבי הקולנוע הצרפתי!
לאחר שנתיים בהן ניסה אנטואן לעבור את המכינה לבית הספר לרפואה, ללא הצלחה, הוא מגיע לניסיונו השלישי, ושם הוא פוגש את בנז'מה, בן למנתח בכיר ממשפחת מהגרים, המגיע לשנת הלימודים הראשונה בפקולטה לרפואה, ישר אחרי שסיים בית ספר תיכון. השניים מתמודדים עם הלחצים והסביבה התחרותית, והם נאלצים להתגבר על המכשולים היומיומיים בדרכם ועם הציפיות הגבוהות מהם ליום המחר.
זהו סרטו השלישי של הבמאי תומא לילטי' שהוא רופא בהכשרתו ועוסק בכל סרטיו בהיבטים הקשורים לעולם הרפואה, כמו בסרטו הקודם הלהיט "רופא הכפר". בסרט משחקים שניים מהכוכבים העולים של צרפת :ונסן לקוסט (לולו) מגלם את אנטואן, לצידו וויליאם לבגיל (סה לה וי) מגלם את בנז'מה. לבגיל היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס הסזאר לשחקן המבטיח, ולקוסט היה מועמד אף הוא לסזאר על תפקיד ראשי בסרט אחר בו שיחק השנה.
הרלוונטיות לישראל:
בתקןפה האחרונה שוב עלה לכותרות עניין המחסור ברופאים בארץ. המחסור מתחיל קודם כל במספר המצומצם של סטודנטים המתקבלים לרפואה בכל שנה, רק אחד משלושה בוגרי תיכון מצטיינים שמנסים להתקבל ללימודי רפואה ימצא מקום. לפי כתבה של יוסי מזרחי מחדשות 12 תנאי הקבלה בארץ נושקים אל הבלתי אפשרי, רבים מהמועמדים חוזרים על בחינות הפסיכומטרי פעמיים ויותר. רף הקבלה בפקולטות השונות הוא ציון פסיכומטרי של לפחות 735 וממוצע בגרות משוקלל של 100 ומעלה, ואז ישנם ראיונות אישיים. בשנה ישנם 2200 מועמדים על 745 מקומות בלבד בכל הפקולטות לרפואה בישראל, כולל הפקולטה באריאל שנפתחה לאחרונה.
יש לכך השלכות על כל מערכת הבריאות, בה יש מחסור אדיר ברופאים. הרופאים הפעילים מזדקנים, מסת הרופאים שעלו לארץ ממדינות חבר העמים בשנות התשעים צפויה בקרוב לצאת לגימלאות ואז המחסור יחריף עוד יותר. רבים מהצעירים שחולמים להיות רופאים פונים ללימודים בחו"ל, בעיקר במדינות: הונגריה, קרואטיה, איטליה, ירדן ואוקראינה. ברוב המדינות האלה תנאי הקבלה קלים יותר, אך יש ניפוי משנה לשנה של הסטודנטים והם עומדים תחת לחץ גדול. מדובר גם בעלות כלכלית אדירה שנופלת על הסטודנטים ועל הוריהם, שנת לימודים ומחייה בחו"ל מוערכת בסביבות 100,000 ₪ בשנה. כשהם חוזרים לארץ, למרות המחסור ברופאים המערכת מערימה עליהם קשיים להשתלב בבתי החולים, מחשש שרמת הלימודים בחו"ל נמוכה מזו שבארץ.
משרד הבריאות שולח פקחים לפקולטות באוניברסיטאות מחוץ למדינות ה-OECD לבחון את רמתן. בחלק מהמדינות ידוע שהרמה גבוהה ומתאימה להכשרה הנדרשת, במדינות מסוימות במזרח אירופה קבע משרד הבריאות שהרמה נמוכה מדי. חלק מהבוגרים שלמדו בחו"ל, במקום להגיע לארץ, נקלטים לעבודה כרופאים במדינות מפותחות כמו גרמניה שמשוועות לקלוט רופאים חדשים. כך או כך, הלחץ של הסטודנטים לרפואה גדול מאוד, והוא מתחזק מתוך זה שרבים רואים ברפואה מטרה נכספת של יעוד מקצועי, שהוא מעבר למקור פרנסה בלבד, סוג של שליחות והגשמה עצמית, ולכן חוששים מאוד להכשל. הסרט גם מתייחס לשחיקה בעולם המודרני שקיימת לא רק בעולם הרפואה או בקרב סטודנטים.
אודות הבמאי תומא לילטי:
יליד 1976. סיים את לימודי התיכון בגיל 17. הוא נרשם ללימודי רפואה והשלים אותם, ואף עבד כרופא כללי. לאורך השנים כסטודנט וכרופא, היה כותב ואהב מאוד סרטי קולנוע. כבר במהלך לימודי הרפואה ביים שלושה סרטים קצרים שהוצגו בפסטיבלים שונים. ב- 2007 ביים את סרטו הארוך הראשון "העיניים החבושות". היה מעורב בכתבה של סרטים רבים לקולנוע ולטלוויזיה ב- 2014 יצא סרטו הארוך השני "היפוקרטס" בכיכובם של ונסן לקוסט ורדה קטב, שאף זכה בפרס הסזאר לשחקן משנה על תפקידו בסרט זה. לילטי היה מועמד לשני פרסים על סרט זה לתסריט ולבמאי. סרטו הארוך השלישי "רופא הכפר", בכיכובם של פרנסואה קלוזה ומריאן דניקור, עסק גם הוא ברפואה. אמנם היה לסרט אופי של קומדיה רומנטית, אך הוא גם ביקר במידה רבה את המחסור ברופאים ובשירותי רפואה במרחבים הכפריים של צרפת. הסרט היה ללהיט ענק בישראל.
בסרט מופיעים שניים מהכוכבים העולים בקולנוע הצרפתי:
ונסן לקוסט:
יליד 1993 החל להופיע בסרטים מגיל 16. בשנת 2010 כבר היה מועמד לסזאר בקטגוריית השחקן המבטיח וזכה בפרס לומייר. שיחק בסרטה של ז'ולי דלפי "לולו" וגם בסרטו הראשון של תומא לילטי "היפוקרטס", עליו היה מועמד לסזאר כשחקן ראשי, לפני שנתיים היה מועמד לסזאר פעם נוספת על תפקיד המשנה בסרט "ויקטוריה". השנה היה מועמד לסזאר על תפקידו בסרט "אמנדה". לאחרונה לוהק לסרטו החדש של ווס אנדרסון לצד שחקנים מהשורה הראשונה בקולנוע הצרפתי, כמו ליאה סידו, מתייה אמלריק וססיל דה פראנס יחד עם סירשה רונן והשחקנים הקבועים של אנדרסון, ביל מארי, אוון ווילסון, ג'ייסון שוורצמן ואחרים.
וויליאם לבגיל:
יליד 1990, כבר מילדות חלם להיות שחקן, כנער עבד בבית חולים כדי לשלם בעבור שיעורי משחק. התפרסם כקומיקאי ושחקן בסדרות טלוויזיה כמו "סודה". הופיע בסרטו של ז'אן פול רוב "המזכרות", שיחק את האח החוזר בתשובה בסרטה של סו עבאדי, "סיפור כיסוי", ובסרטם המצליח של נקש וטולדנו "סה לה וי", שם בלט בין שחקנים ידועים כמו ז'יל ללוש ובנז'מה לאוורן. על תפקידו בסרט "השנה הראשונה שלי", זכה למועמדות בקטגוריית השחקן המבטיח גם לסזאר וגם ללומייר.
92 דקות, צרפתית, כתוביות לעברית ואנגלית
לצפייה בטריילר מתורגם לעברית:
(צילום: באדיבות עדן סימה)