טיול אוהבי לכת אל נחל ציפורי והגן הלאומי ציפורי

מאת דליה אשר.

גימלאי דיסקונט זרמו עם הנחל והתפעלו מהעתיקות והפסיפסים. איזו ארץ יפה!

אחרי הסגר והגבלות הקורונה, בהם התגעגנו לטיולים המגוונים שוועד הגימלאים מציע, יצאנו סוף-סוף אל הטבע, בטיול יפייפה אל נחל ציפורי שבצפון הארץ ואל הגן הלאומי המרשים ציפורי. 24 גימלאים נלהבים, באוטובוס מרווח. איתנו: ויוי סטרול המקסימה מ"זיו תיירות" - שמארגנת למופת ודואגת להקפדה על הוראות התו הסגול; אריק בן חורין - המדריך המעולה, שעליו ועל הדרכתו לא נוותר; תמר - הנהגת המעולה, שגם מכינה את הקייטרינג הכי טעים. בקיצור - חברותא שאין כמותה!

לאחר גשמי תחילת נובמבר, הטבע ירוק ורענן, וכך גם פלגי הנחלים שהתמלאו וזורמים בשטח. הגימלאים גילו רוח ספורטיבית ושובבות של תיכוניסטים, נכנסו למים וזרמו עם הנחל... בגן לאומי ציפורי העתיקה התרשמנו מהעתיקות והתפעלנו מהפסיפסים. התצפיות על האזור הגלילי מרהיבות ומעוררות חשק להמשיך ולטייל במרחבי ישראל.

פירוט מסלול הטיול:

ארוחת בוקר בקניון "יוקנעם", ע"ח המטייל. המשך נסיעה דרך צומת יגור לכביש עוקף קריות, ופנייה לכביש צדדי המוליך לכפרים חוואלד וראס עלי. בכניסה לראס עלי ניפרדנו מהאוטובוס ויצאנו לדרך. התחלנו בתצפית על חלקו התחתון של נחל ציפורי ו"טחנת מרפוקה", הנמצאת בערוץ הנחל למרגלות גבעת עליל. קיבלנו הסבר על התופעה הגיאולוגית הייחודית של הגבעה, שחסמה את ערוץ הנחל ויצרה פיתול ארוך של הערוץ ועל הכפר ראס עלי, השוכן בפסגתה ומתפשט כיום גם למדרונות. ירדנו לערוץ הנחל ועלינו על הטיילת היפהפייה המקיפה את הגבעה, וצעדנו לאורכה בין השטחים המעובדים של המבנה המרשים של תחנת הנזירים (טחונת א-ראהב).

שמענו את סיפורה המעניין של הטחנה שעברה גלגולים רבים, המשכנו מזרחה עד שרידי הבריכה העתיקה שכלאה את מי עין-בוקק (ראוס על עין) והוסבר לנו   על השימושים השונים של האתר במהלך ההיסטוריה. עלינו במעלה הנחל, ואז פגשנו את האוטובוס החונה סמוך לכפר כעבייה. לאורך המסלול דיברנו על ההתיישבות באזור, הבעיה הדמוגרפית – יהודים מול ערבים, וההיסטוריה של מערב הגליל התחתון ושולי עמק יזרעאל.

ארוחת צהריים עשירה ומשביעה הוגשה בשטח, ממיטב המעדנים. ומכאן, נסענו היישר לגן הלאומי ציפורי. סיור באחת הערים העתיקות החשובות בארץ ישראל. ביקרנו בתצפית וראינו את זיו פניה של "המונה ליזה הגלילית", התיאטרון העתיק, בית הכנסת והפסיפסים המרשימים בבית נילוס. סיימנו במפעל המים התת קרקעי, שהיה חלק ממערכת אספקת המים לעיר, ממעיינות בהרי נצרת. מערכת מרשימה שכללה אמות מים, בריכות, צינורות ומאגר תת קרקעי יחיד במינו.

איזו ארץ יפה, כבר אמרתי?

(צילום: דליה אשר)