סיור מרתק לגימלאי הבנק במושבות יהודה

מאת אריק בן חורין

הידד לגימלאי דיסקונט הנמרצים, שמטיילים בתשוקה ובאהבת הארץ. הפעם טיילו במושבות יהודה.

ביצר הסקרנות, מגלים עוד מקומות חדשים, בעקבות היסטוריה ישנה במושבות יהודה: ראשון לציון פארק גן המנהיגים, נס ציונה מסלול הדגל, מזכרת בתיה.

סיור בעקבות מנהיגים ומדינות, שהיו שותפים להחלטה, על הקמת המדינה היהודית. הליכה בגן המנהיגים, לצד דמויות וקירות מספרים, על המסע והמשא של חולמים וחוזים, לוחמים ונועזים, מנהיגים ומאמינים.

ראשון לציון:

בראשון לציון הונחו אבני היסוד לקיום העם בארצו המתחדשת. סיפורו של חזון מבעבע, משיח שמתמהמה ובני דור שצומח. "חצרות המנהיגים", כולל את דיוקנם, סיפור חייהם וחתימתם של שבעה ממנהיגי ישראל הבולטים: בנימין זאב הרצל, זאב ז'בוטינסקי, חיים ויצמן, דוד בן-גוריון, יצחק רבין, גולדה מאיר ומנחם בגין. גולדה מאיר מאירסון הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, בין מרץ 1969 ליוני 1974. לפני כן כיהנה כשרת העבודה וכשרת החוץ. כראש הממשלה הנהיגה את ישראל בתקופת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. גולדה מאיר - היא האישה הראשונה והיחידה שכיהנה כראש ממשלה בישראל.

נס ציונה:

סיפורה של המושבה נס ציונה מונצח גם על קיר פסיפסים מרהיב המצוי בגבולה הצפוני מזרחי של המושבה, ובו 12 תמונות בעקבות מסלול הדגל. הקיר נבנה לצדו של רחוב מרגולין בשכונת "גבעת הצבר". הפסיפסים מתארים ב-12 תמונות את סיפורו של היישוב ותולדותיה של מדינת ישראל. אפשר לראות כאן את האתרים שאותם פוגשים במהלך סיור במסלול הדגל, בהם בית הכנסת הגדול, אתר הנפת הדגל, סיפור העלייה לארץ, תמונות מימי שלטון המנדט הבריטי, שומרים עבריים, אנשי פלמ"ח, חלוצים רוקדים הורה, ענפי חקלאות שונים כמו הפרדסנות וענף המכוורת, שאפיינו את נס ציונה מאז ימיה הראשונים ועד היום.

שיירת גמלים מובילה פרי, רועי צאן, ילדים משחקים, פריחת האירוסים, תמונות מחיי האומנות, ואפילו משחק כדורגל. הבית הראשון בנס ציונה נבנה על גדותיו של וואדי חנין. כעבור שנתיים הוקמה אחוזה שנקראה בשם: "נחלת ראובן". במרוצת השנים נוספו ל"נחלת ראובן" עוד מספר משפחות, ובאמצע שנות השמונים של המאה ה-19 הוקמה בסמוך שכונת הפועלים הראשונה. אחד הפעילים הבולטים בהגשמת רעיון יישובם של הפועלים במקום, היה מיכאל הלפרין. הוא קרא למקום "נס ציונה", ובשנת 1891 יצא הלפרין בראש תהלוכה, רכוב על סוס לבן, ובידיו דגל כחול לבן שבמרכזו מתנוסס מגן דוד מוזהב. הייתה זו הנפה ראשונה של הדגל, שנקבע לימים כדגלה הרשמי של מדינת ישראל.

מזכרת בתיה:

מזכרת בתיה זכתה להיות המושבה הראשונה של הברון. נוסדה בשנת 1883 ומייסדיה היו 11 איכרים מהכפר פאבלובקה שבליטא. המושבה נקראה בראשיתה עקרון, בהשפעת שמו של הכפר עקיר, שממנו נקנו אדמותיה. בשנת 1887 נקראה מזכרת בתיה - על שם אמו של הברון. סיור במרכז מזכרת בתיה מחזיר את המטיילים לימיה הראשונים של המושבה. הבתים הראשונים של מזכרת בתיה - ארבעה בתים דו - קומתיים, משני צידי הכביש. אלה הם הוקמו בשנת 1884, ומאז ועד היום מכונים קזרמות. בכל קזרמה התגוררו ארבע משפחות. הקומה התחתונה שימשה למגורי בעלי החיים והעליונה לבעליהם. הבית הענק שברחוב הוא בית משק הברון, שנבנה בשנת 1892. היו בו מחסנים, אורווה ומתבן, לצד משרדים וחדרי המגורים של המדריכים החקלאיים.

התחלנו את המסלול במורד הרחוב - בבאר אנטיליה של המושבה ששוחזרה. בדרך חלפנו על פני בית הכנסת הגדול (הנמצא בשיפוצים). בית הכנסת המקורי, מימיו של הברון, כבר איננו עוד. המבנה המיוחד שקיים, עם מגדלים משני צידי הפתח, נבנה בשנת 1927. בתוכו עוד אפשר לראות את ארון הקדוש המקורי, שנבנה בשנת 1886 ושרד עד ימינו. ברחוב נתיב השיירות במזכרת בתיה הוצב משוריין ששימש לליווי השיירות במלחמת העצמאות. בעקבות חסימתן של דרכים ישירות לירושלים הנצורה, עברה עיקר התנועה היהודית דרך הכביש שעבר בתוך עאקיר וממנו המשיכו למזכרת בתיה ולחולדה, לעבר כביש מסמיה - לטרון. מאוחר יותר נחסם קטע כביש זה על ידי ערביי עאקיר, ונוסעי השיירות נאלצו לעקוף את הכפר דרך פרדסי נען בדרכם למזכרת בתיה. בתחילת מאי נכבשה עאקיר, המחסום הוסר והתחבורה לירושלים המשיכה לעבור במושבה עד שהשלימו את "כביש הגבורה" (מרמלה לצומת שמשון) בסוף 1948.

(צילום: רחלי ממן)