מדוע לא יבוא פורים בנישואים

מתוך הרצאה של עו"ד בני דון-יחייא*

 

על פורים ונישואים כל השנה. האם התחפושות של פורים רצויות בזוגיות כל השנה? האם הסתתרות מאחורי מסיכות מחזקת את הנישואים או מחלישה אותם?

 

האם התחפושות של פורים רצויות בזוגיות כל השנה?

מדוע נשף פורים נמשך יום אחד בשנה ואילו נשף המסכות במוסד הנישואין מתנהל, בהרבה משפחות, גם בשאר 364 הימים?

האם הסתתרות מאחורי מסיכות מחזקת את הנישואים או מחלישה אותם?

לשאלות אלה ואחרות מתייחס עו"ד בני דון יחייא בהרצאותיו, בספריו ובמופע ההומוריסטי שלו.

המומחה לגירושין שואל בקול רם, מה שרובינו מלחשים: לומר אמת בנישואים - זה חכם, זה תם ואולי מטומטם? רוב הקהל מודה בכנות, כי לפעמים האמת לאמיתה, ממיטה על הנישואין מיתה, אם כי לרוב יימצא גם שקרן אחד שיתעקש שיש לומר את האמת, ללא קשר למחיר...

מה מחפשים אנשים מאחורי התחפושת? את עצמם? את מהות הקשר הזוגי? את החלום שמחוץ למסגרת?

ומצד שני, מה הטעם להיות לא אמיתי במקום שאמור להיות נמל הבית, שבו מטילים את העוגן המייצב. אם לא בבית - היכן כן? כולם רוצים בכל לבם להיות נאהבים ומובנים כפי שהם, אבל עוטים מסכות בשל החשש שלא יאהבו את מה שיגלו מתחת.

שיעור הגירושים עולה ויעלה למרבה הצער לא רק כאשר מסירים את המסכות בתוך הזוגיות. הוא עולה, בין השאר, משום שאנשים מתחתנים בתקווה לחיות בחגיגה נצחית של אהבה וקרבה. אבל גם נשפי אחשוורוש שנודעו לתהילה בקרב 127 מדינותיו נמשכו רק 180 יום, כמסופר במגילת אסתר, ואחר כך חזרו החוגגים לשגרת היומיום. ושגרה זה רע.

 

בפורים מקיימים את מצוות משלוח מנות איש לרעהו. המילה מנות צריכה אולי להזכיר, שגם על האמת - שמומלץ לשמור עליה - להיות מוגשת במנות סבירות. לא כל גילוי לב נעשה מתוך כוונה טובה. כשמגלים על פני בן הזוג מסכה כדאי לזכור, לפני שתולשים אותה בזעם, שגם פנינו לא תמיד גלויות.

אינטימיות אמיתית היא תהליך ארוך, מתגמל ולפעמים אפילו מענג של קילוף מסכות, שכבה אחר שכבה. אחרי הערב המרגש ההוא, עם המשפט המרגש 'הרי את מקודשת לי', כדאי לומר מעת לעת, בלי מסכות, 'הרי את מחודשת לי' - ונהפוך הוא, כמצוות פורים.

* עו"ד בני דון-יחייא מעלה מופע הומוריסטי על זוגיות בשם "טובים השניים". באחרונה הוציא לאור את ספרו השמיני "תורת היחסים - נשים וגברים ומה שביניהם".

* תמונות הבובות מתוך האוסף הפרטי של המחבר.