המלצה על הסרט: "מאסר בית", סרט רוסי שלא כדאי להחמיץ

מאת שוש להב.

אלכסיי גרמן הבן ביים דרמה חברתית נוקבת ואקטואלית, בסרט מרתק לא רק לדוברי רוסית! רוסיה זה כאן?

סרט רוסי על מסכי הקולנוע בישראל, אינו דבר שכיח במחוזותינו, ולכן הייתי מאד סקרנית לצפות בו. ביים אותו אלכסיי גרמן הבן, שגם היה שותף לכתיבת התסריט יחד עם מריה אוגנבה. הסרט השתתף בתחרות הרשמית במסגרת מבט מסוים, בפסטיבל קאן 2021, זוכה פרס המשחק לשחקן בפרסי אסיה פסיפיק, וזוכה פרס בחירת הקהל בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בשנגחאי. זו דרמה חברתית נוקבת שכל אחד מאיתנו יוכל להזדהות איתה, ואני ממליצה לצפות בו, ולא רק לדוברי רוסית.

העלילה: דויד הוא מרצה באוניברסיטה בעיר פרובינציאלית ברוסיה. השחיתות של הממשל המקומי מרגיזה אותו והוא מחליט למחות. אבל במקום שראש העיר יתן את הדין, דויד מואשם במעילה ונשלח למאסר בית. עד מהרה הוא מוצא עצמו בסחרור של מעקבים, בגידות ועניין מצד התקשורת, אך הוא בשלו ואין לו כוונה להתנצל. האם יש לדויד המודרני סיכוי מול גוליית?

אודות הבמאי אלכסיי גרמן הבן:

יליד 1976 גדל בסנט פטרבורג, למד קולנוע באוניברסיטה של מוסקבה בין השנים 1996-2001. סרטו הראשון, "הרכבת האחרונה" נבחר להקרנה בפסטיבל ונציה, כך גם סרטיו השני והשלישי. סרטו השלישי, "חייל של נייר", זכה בפרס אריה הכסף בפסטיבל. סרטו "מתחת לשמיים חשמליים", זכה בפרס דב הכסף על תרומה אמנותית מיוחדת, בפסטיבל ברלין בשנת 2015. סרטו החמישי "דובלטוב", זכה בפרס דב הכסף בפסטיבל ברלין על תרומה אמנותית ועל עיצוב תלבושות.

ראיון עם אלכסי גרמן הבן:

ש: מהיכן הגיעה ההשראה לכתוב את התסריט הזה?

ת: תמיד רציתי לצלם דרמת בית משפט או משהו כזה. ואז חשבתי למה לא לעשות דרמת בית משפט בלי בית המשפט, מה קורה לאדם מחוץ לכותלי בית המשפט. אז חשבתי שיכל להיות מעניין שזה יהיה חלל סגור ושהגיבור אינו יכול לצאת ממנו, הוא במעצר ועליו למצוא את הדרך לחיות בשלום עם עצמו. בידוד הוא מבחן מפחיד, מאיים ומצב מלא כאב. המעורר הערכה מחדש. מכך נוצר התסריט הזה וחזרתי אליו עכשיו.

ש: אתה יכול לתאר את שיטות העבודה שלך, את העבודה שלך עם שחקנים איך אתה עובד בשטח?

ת: יש לי שיטה משונה, בדרך כלל שאני מתחיל לעבוד אני עובד בצורה מאד קרובה עם אשתי שהיא מעצבת התפאורה והבגדים. היא מתמזגת כולה באוירה ויוצרת את העולם הזה. אני לא בטוח שאני יודע איך לתאר את מה שהיא עושה, כיון שהיא נותנת משמעות להכל דרך הסטים שלה והרעיונות העיצוביים. תהליך הצילומים הוא מעניין גם כיוון שלעיתים אנחנו לוקחים סצינה מתוך התסריט ומשנים אותה לגמרי כיון שאנו מחפשים את האמת ובדרך החזרות אנחנו מצליחים לנקות את מה שמיותר. ואנחנו מאלתרים. היתה סצינה אחת שצילמנו יותר מפעם אחת היו סצינות שרציתי שהשחקנים ישלבו את האושר והכאב שלהם שיהיו באזור הנוחות שלהם שיוצר מצב שהם יוכלו להעניק לדמות בצורה מקסימלית את החוויות האישיות שלהם. כך שתהיה הלימה מלאה בין השחקן לדמות שהוא מגלם. אני משער שבדרמה כל כך סגורה אתה יכול להגיע לאמת דרך חוויה כל כך עוצמתית ומלאת כאב. לעיתים קרובות שינינו סצינות ואלתרנו כשהבנו שצריך לפתח או להדגיש דבר אחד על חשבון אחר, לחדד את הטקסטורה של הסרט.

ש: מה גרם לך להיות במאי קולנוע?

ת: תמיד רציתי להיות מבקר תיאטרון או תסריטאי והפכתי ליוצר סרטים במקרה. עבודה של מבקר תיאטרון נראתה לי משעממת והבנתי שזה לא מתאים לי וגם תסריטאי, אז אמא שלי הציעה שאנסה בימוי. אמרתי שאנסה לשנה וחצי ואז אעזוב, תמיד גיליתי עניין גדול יותר במילים ובנייר. אני תולעת ספרים ועבודת המבקר או התסריטאי לא ממש בשבילי וככה, סיפור ארוך, מצאתי את עצמי יוצר סרטים.

ש: מה אתה חושב על מצב תעשיית הקולנוע ברוסיה?

ת: לדעתי היא בסדר גמור, במאים חדשים מתגלים והרבה סרטים די טובים נעשים. היא חלשה יותר מהקולנוע הסובייטי אבל זו מגמה שמתרחשת בכל אירופה שמגלה שיש מעין מעצור בשפה קולנועית, במשמעות באסתטיקה, הקולנוע שלנו נמצא באותה תקופת ביניים כמו במקומות אחרים. יש לנו קשיים אבל אני לא רואה משהו נורא במיוחד, זה חי זה כל הזמן בתנועה.

 ש: איך בנית את הדמות של דוד ואת העולם הספרותי שלו ומה קראת לפני שיצרת את הדמות הזו?

ת: אני לא קורא ספרים כדי להתכונן אבל היה ברור מאד איך הוא נראה כבר מן ההתחלה, איך הוא מתנהג ואיזה שינוי הוא יעבור, תהליך ארוך בעיצוב הדמות היה בעבודה עם השחקן. אני מבין את ההיגיון שלהם, את דרך המחשבה, את החיים שלהם. גם התסריטאית השותפה הביאה הרבה לדמות.

ש: למה הקפת את דוד בעיקר על ידי נשים?

ת: זה מה שקרה וכך כתבנו את זה, אולי גם בגלל שצילמנו את הסרט על הטייסות במלחמת העולם השנייה, אבל דוד הוא גם אדם התלוי בנשים שהן הרבה יותר חזקות ממנו.

ש: ומה הפרויקט העתידי שלך?

ת: אני אסיים את הסרט על הטייסות במלחמת העולם השנייה.

יוצרים:
בימוי: אלכסיי גרמן הבן
תסריט: אלכסיי גרמן הבן, מריה אוגנבה
עיצוב: אלנה אוקופניה
צילום: איבאן בורלקוב
הפקה: ארטם וסילייב

שחקנים:
דוד: מרב נינידזה
סבטלנה: רוזה קאירולינה
אנה: אנה מכילקובה
קטיה: אנסטסיה מלניקובה
רוסיה, 106 דקות, רוסית תרגום לעברית.

(צילום: באדיבות קולנוע חדש)