המלצה על הסרט "הנה אנחנו"

21 לפברואר 2022

logo
מאת שוש להב.

דרמה על אב ובנו, על הורות ועל הקושי להבין מתי צריך לשחרר. בימוי: ניר ברגמן, זוכה פרס אופיר; תסריט: דנה אידיסיס, זוכת פרס אופיר; בכיכובם של: שי אביבי ואופיר נועם אימבר, זוכי פרס אופיר. רוצו לראות!


"הנה אנחנו" הוא סרט ישראלי יפייפה. מרגש, חכם ומעורר הזדהות. זוכה 4 פרסי אופיר כולל הבימוי, התסריט והשחקנים הטובים ביותר, ופסטיבל קאן - הבחירה הרשמית. רוצו לראות!


אהרון (שי אביבי - "החמישייה הקאמרית", "שבוע ויום") מקדיש את חייו לטיפול בבנו אורי (נועם אימבר - "ארץ נהדרת", "המפקדת"). השניים חיים יחד בשלווה ובהרמוניה, רחוקים מכולם, כשאהרון עושה הכול כדי לגונן על אורי, נער בעל צרכים מיוחדים, מפני העולם שבחוץ. אבל כעת, כשאורי מתבגר, נראה שהגיע הגיל שבו כדאי שיעבור לגור בסביבה המתאימה לאנשים עם צרכים דומים לשלו. כשהם בדרכם למקום שיהיה ביתו החדש של אורי, אהרון מרגיש שאורי אינו מוכן לפרידה והשניים משנים כיוון ויוצאים למסע ברחבי הארץ - מסע שישנה את חיי שניהם, ויביא את אהרון להכיר טוב יותר את בנו ואת עצמו...


"הנה אנחנו" הוא סרטו החדש של ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הדקדוק הפנימי"), אחד היוצרים המוערכים בארץ, על פי תסריט של דנה אידיסיס יוצרת "על הספקטרום" המופתית. סיפור על אב ובנו, על הורות ועל הקושי להבין מתי צריך לשחרר, גם כשהגיע הזמן... בכיכובם של השחקן העולה נועם אימבר ושל שי אביבי בתפקיד מרגש, נוגע ללב ומלא חסד.


דבר הבמאי, ניר ברגמן:


"כשקבלנו סופסוף את התשובה החיובית מקרן הקולנוע חששתי מאוד. אני זוכר שאמרתי לאיתן מנצורי: 'אמא'לה, צריך לביים את הסרט'. חששתי קודם כל מלביים דמות על הספקטרום האוטיסטי, ואחר כך, מלקלקל את התסריט הנפלא של דנה אידיסיס שריגש אותי בכל קריאה מחדש. דנה כתבה את התסריט בהשראת אנשים שאני מאוד אוהב, אביה ואחיה. מניסיוני אני יודע עד כמה המעבר מתסריט לסרט יכול להיות דרמטי, תמיד יהיה מרחק בין השניים. בכנות שקשקתי.


"כשהצילומים התקרבו, דנה אמרה לי שהיא מרגישה שהיא צריכה לשחרר אותי, שהיא יודעת כמה אני מחובר אל הדמויות ואוהב אותן ושהיא בטוחה שהן בידיים טובות. אולי היא הבינה לפניי שאני חייב את מקומי בתוך הסרט. אבל אני רק הרגשתי בדידות איומה, הייתי לבד מול התסריט ומול החששות שרק גברו. הצילומים החלו ולמרות התחקיר האדיר שעשינו יחד, נועם אימבר, שי אביבי ואני, שכלל ימים רבים במוסדות לצעירים על הרצף, צפייה בסרט הדוקו הנהדר של דנה "סרט בר-מצווה" ומפגשים רבים עם אם ובנה האוטיסט (שנקלעו בדרכנו בחיפוש אחר אתרי הצילום ונסחפו למטרה), למרות כל אלו, הרגשתי חוסר בטחון בבימוי דמותו של אורי. בדיעבד הבנתי שהתעסקתי בדבר הלא נכון...


"באותם ימים ראשונים נשענתי על שי אביבי. הוא האיר לי את הדרך. קשה לי להגיד מה בדיוק שי עשה. דרשתי ממנו דרישות מוזרות. שיבנה משפטים בדרך חדשה. שיוותר על האירוניה. שיתמסר לדחיפות שיש באהרון בכל הנוגע לטיפול בבנו. שיגלם דמות קשה, עצורה. אני לא יודע אם הייתה זו ההדרכה שלי, או פשוט המפגש של שי עם הדמות של אהרון שגרם לו להניח את עצמו חשוף לגמרי, עירום רגשית על המסך. לאחר שלושה ימי צילום זרק לי שי גולדמן, הצלם, כבדרך אגב, שהוא מדהים נועם. משהו נרגע בי. לאט לאט הפסקתי להתעסק באוטיזם והתמסרתי לחפש בנועם את אורי, לנסות ולראות את אורי כמו שאהרון רואה אותו, אולי כמו שאביה של דנה רואה את בנו, שניהם לא רואים ילד אוטיסט, הם רואים את בנם שגידלו באהבה גדולה. ווילון המגבלה הוסר, ואורי התגלה גם לי.


"ביום הצילום האחרון צלמנו את הסצנה האחרונה. נועם כבר היה כל כך בתוך הדמות, חי בתוכה בשלווה, ללא מאמץ. זו הייתה סצנת הפרידה בינו לבין האב וביקשתי ממנו לדמיין את הנער שראינו מהתחקיר נפרד מאמו. נועם, נשמה גדולה שכמותו, מיד הוצף מהמחשבה אבל שמר את הדמעות לעצמו, לא יצא מהדמות לרגע. בהמון אופנים אני מרגיש כמו אהרון. גם אצלי הילדים קודמים לכל. גם אני לפעמים מביט בהם דרך החרדות ומתקשה להפריד בין החששות שלי לאמת שלהם. גם אני כנראה מתחבא לעיתים מאחוריהם כדי לא להביט בכישלונות העבר. כמו אהרון הובלתי את עצמי לבדידות ולתחושה שהעולם כולו נגדי. אני לא יודע למה המצב המלחמתי הזה נדרש לי ליצירה. אולי זה עוזר לנקז את העולם רק לשחקנים, לדמויות ולסיפור.


"אולי זה עוזר כדי לא להביט בעבר, בסרטי האחרונים שלא הגיעו לקהל רחב ולא קבלו הכרה, בחשש לאבד רלבנטיות, החשש שהקולנוע שאני אוהב, קולנוע של דמויות ומערכות יחסים, הולך ונעלם... יש משהו נורא כיפי בלהביט בסרט שביימת ולא כתבת. אתה פחות אחראי אבל הוא לא פחות שלך. זו יצירה משותפת אמיתית. התמות, הלב, הפחדים של דנה ושלי נמצאים שם עמוק בפנים. מספר חודשים לתוך העריכה התקשרתי אליה אחרי איזו משמרת ואמרתי לה תודה על שהחזירה לי את אהבתי לקולנוע".


אודות הבמאי, ניר ברגמן:
במאי, תסריטאי עורך ויוצר. נולד בישראל בשנת 1969. בוגר בית הספר בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. זוכה פרס אופיר לבימוי הטוב ביותר 2002 ("כנפיים שבורות") ; 2020 ("הנה אנחנו"). זוכה פרס אופיר לתסריט הטוב ביותר 2002 ("כנפיים שבורות"). זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לבימוי הטוב ביותר 2006 ("בטיפול"). זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לתסריט ולסדרת הדרמה (מיני סדרה) הטובה ביותר 2008 ("להוציא את הכלב").


אודות התסריטאית, דנה אידיסיס:
מחזאית, תסריטאית ובמאית. נולדה בניו יורק בשנת 1986. סרט הבכורה שלה, "סרט בר מצווה" אותו ביימה וצילמה, זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל דוקאביב 2013. "על הספקטרום" (2018) סדרה אותה כתבה ויצרה בשיתוף הבמאי יובל שפרמן, הוקרנה לראשונה במסגרת פסטיבל טרייבקה, זכתה בGRAND PRIX בפסטיבל SERIES MANIA, זכתה ב-9 פרסי האקדמיה לטלוויזיה ביניהם התסריט וסדרת הדרמה הטובה ביותר, ונרכשה לשידור בHBOmax  ולרימייק עבור AMAZON. זוכת פרס אופיר לתסריט הטוב ביותר 2020 ("הנה אנחנו").


היוצרים:
בימוי, זוכה פרס אופיר ניר ברגמן, תסריט, זוכת פרס אופיר דנה אידיסיס, בהפקת ספירו סרטים, צילום שי גולדמן עריכה אילה בנגד ליהוק אורית אזולאי עיצוב אמנותי ניצן ציפרוט מוסיקה מקורית מתאו קורלו עיצוב תלבושות לירון כהן איפור קרין גבע מיקסר פרנצ'סקו טומינלו מקליט ראשי אדריאנו די לורנצו עיצוב פסקול ומיקס רונן נגל עורך תסריט ניר ברגמן מפיקים איתן מנצורי | יהונתן דובק מפיקה שותפה מריקה סטוקי מפיק בפועל רונן שגיא ע. במאי ראשון גיא שובל מפיקות אחראיות דנה גוצי רוני לוי


קאסט:
אהרון שי אביבי, אורי נועם אימבר, תמרה סמדר וולפמן, אפי אפרת בן צור, אמיר אמיר פלדמן.


ישראל, 2020, 94 דקות


https://youtu.be/BXOfOfFPq2A


(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)