המלצה על "גיבור": אופרת ראפ סוחפת בתיאטרון באר שבע

מאת שוש להב.

על שחיתות חברתית וגיבור על במעיל אדום. הצגה מוזיקלית שונה ומהנה בתיאטרון ב"ש. במאי-מלחין-כותב ראשי: עמית אולמן. מפתיע וכייפי! 

אני אוהבת הצגות, אופרות ואת תיאטרון באר שבע. אבל האמת, כשהוזמנתי לצפות בהצגה "גיבור" שעליה נכתב שהיא "אופרת ראפ מדע בדיוני", חששתי שלא אהנה, מפני שהז'אנר המעורבב הזה, הוא לא ממש "כוס התה שלי". שמחה לבשר שהשעה וארבעים דקות בהן צפיתי במה שמתרחש על הבמה, היו מפתיעות לטוב, כיון שהאופרה-ראפ הזו סוחפת והעלילה לא ממש מדע בדיוני. זו הצגה חתרנית-ביקורתית, סאטירית-פרודית, קורצת-מצחיקה, משעשעת-אינטליגנטית. הבמאי-מלחין-כותב ראשי, עמית אולמן, הוא סוג של מולטי-כישרון-גאוני, ואף הכותב-שותף-עוזר במאי, עמרי הכהן, לא נופל מזה. ועשרת השחקנים-מנגנים נפלאים אחת-אחד. מאד ממליצה.

אודות ההצגה:
נתי הוא עובד זוטר בחברת חדשות בעיר חסרת תקווה וחסרת בושה, בעולם שבו הפושעים תמיד מנצחים ושומרי החוק נרמסים. הוריו השאירו חובות לו ולאחותו השוטרת, הוא עזב את לימודיו לטובת עבודה שהוא שונא. הוא מאוהב במיכל, כתבת חדשות ועמיתה לעבודה, אך היא מעדיפה גבר אחר, שהוא איך-לא, כוכב טלוויזיוני. חייו המשמימים של נתי משתנים בעקבות תאונת עבודה מסתורית שמעניקה לו כוחות על. נתי לא מבין איך קיבל את הכוחות ובעיקר לא יודע מה עליו לעשות איתם. בעקבות שרשרת אירועים, הוא מחליט להשתמש בכוחותיו כדי לעזור לחלשים ולהילחם בפשע. כך נולד גיבור על חדש - האיש באדום. המחזה חוקר ומשחק עם הארכיטיפים של ז'אנר גיבורי העל, דרך שירה, קצב, הומור, קריצות ומודעות לתרבות עכשווית. עמית אולמן, ממייסדי ה'פואטרי סלאם' בארץ, יוצר "העיר הזאת" (זוכת 'קיפוד הזהב'), "תיכון מגשימים" ועוד, זוכה 'פרס יצחק נבון' 2019, ידוע בסגנון הייחודי המאפיין את עבודותיו, לראשונה בתיאטרון הרפרטוארי. נקווה שזו לא התנסות חד-פעמית.

אודות הז'אנר - דברי עמית אולמן:
"אני אוהב ליצור בגבולות של ז'אנר. זה נותן לי הזדמנות להכיר אותו לעומק, ללמוד את החוקים שלו, לראות מה האלמנטים שחוזרים בו, אילו דמויות ארכיטיפיות הוא מציע. מתוך אלה לנסות להבין גם מה השאלות שהז'אנר מעלה ולמה הוא מטיף. זהו חקר שהוא גם יצירתי וגם חברתי, אנתרופולוגי משהו. שכן להכיר ז'אנר לעומק זה להכיר יותר את התרבות בה אנו חיים. זהו גם מחקר אישי כי להכיר את התרבות זה להכיר את עצמנו. איך שלא נסתכל על זה, הסיפורים והמיתוסים שצרכנו בחיינו עיצבו אותנו, ולכן אני רואה חשיבות רבה בלהבין את הסיפורים.

"זה אולי נשמע מאוד אינטלקטואלי, וזה אכן אינטלקטואלי. אולם חשוב לי לציין שעבורי, החלק החשוב בחקר הזה הוא המשחק. כלומר, בסופו של דבר, אני ומשתתפי ההצגה התכנסנו כדי לשחק בגיבורי על, לא בשביל מחקר אקדמי. אנו רוצים ליצור אמנות, כזו שבתקווה תחצה את גבולות השכל. רק אם נגלם, נשים עצמנו במקום הדמויות, נוכל להבין באמת את עולמן הפנימי, להבין עם מה הן מתמודדות ואולי גם לראות את התמונה הגדולה.

ביצירה מסוג זה המחקר האינטלקטואלי והמשחק חייבים ללכת יחד. המחקר חושף את קווי המתאר של הז'אנר, המשחק חושף את ליבו הפועם.

"היה לי מרתק לחקור ולשחק עם הז'אנר הזה של גיבורי על (שהוא למעשה תת ז'אנר של המדע הבדיוני) זהו ז'אנר מאוד פופולארי ורחב יריעה. אינספור סיפורי גיבורים סופרו, ולכן גם קשה לאבחן במדויק מה מאפיין את הז'אנר. יחד עם זאת, ישנן לדעתי שאלות חוזרות וקונפליקטים המקשרים בין כל הסיפורים. בראש כל אלה נמצא המאבק בין הטוב לרע וכשסיפור גיבור על מסופר טוב הוא גם מציג את מורכבות הקונפליקט בין השניים.

גם אם הסיפור לא מראה לנו מורכבות, עדיין הוא מעלה שאלות שאפשר לשאול את עצמנו -מה תעשו אם תקבלו לידיכם כוחות על אנושיים? האם תשתמשו בהם עבור הרווח האישי שלכם, או שתרצו לעזור לאחרים? אם תראו אי צדק האם תלחמו בו? מה בכלל צודק? האם לאדם אחד, מוסרי ככל שיהיה יש את הזכות לקחת את החוק לידיים? האם החברה יכולה לקבל מישהו שפועל מחוץ למערכת? ואולי כח העל הוא בכלל סמל לכוח שחבוי בכל אחד מאיתנו. כוח שרק מעטים מוצאים ומפתחים, ומתוך המעטים האלה רק חלק קטן עושה בו שימוש".

אודות עמית אולמן - במאי, מלחין וכותב ראשי
בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב, ירושלים, 2010. בין עבודותיו בתיאטרון האינקובטור: "שיר של אמונה וכפירה" (במאי, מלחין, כותב ומעצב), "העיר הזאת - מחזמר ראפ בלשי" (שחקן ראשי, כותב ראשי, מלחין ובמאי). ההצגה עלתה קרוב לארבע מאות פעמים, היתה מועמדת לשמונה פרסי קיפוד הזהב (ביניהם פרס השחקן) וזכתה בארבע קטגוריות (בימוי, מוזיקה, כתיבה ועבודת אנסמבל). הופיעה, בגרסת האנגלית שלה, בפסטיבלים ברחבי העולם. "הטרגדיה של מקבת" (שחקן ראשי, מלחין, במאי, מתרגם ומעבד ראשי), עיבוד למחזה השייקספירי בסגנון "ספוקן וורד". ההצגה עלתה כמאה וחמישים פעמים ברחבי הארץ והיתה מועמדת לשלושה פרסי קיפוד הזהב (מוזיקה, בימוי ועבודת אנסמבל). "תיכון מגשימים" (שחקן, מלחין, כותב ראשי ובמאי), מחווה בראפ לסרטי נעורים. ההצגה עלתה קרוב למאה וחמישים פעם ברחבי הארץ וזכתה בשני פרסי קיפוד הזהב (מוזיקה ועבודת אנסמבל).

כמו כן הופיע בהצגות של יוסי יזרעאלי כשחקן: "איוב", "הפסיון של ר' שמעון בר יוחאי", "ברסלב בטהובן ברסלב". בין עבודותיו בתחום השירה והמוסיקה: הוציא את האלבום "חצי סוגריים" – אלבום השירה הדבורה (ספוקן וורד) העברי הראשון. במאי ועורך קליפים לשירים (מתוך האלבום)  "כאן", "תשובה" ו"שיר לאהובה חירשת". האלבום נחשב לאלבום פורץ דרך בתחום הראפ והשירה המדוברת, וכן זכה במקום הראשון במצעד האלבומים לשנת 2017 של אתר וואלה. היה סולן בלהקת הראפ "המופע של ויקטור ג'קסון" . הקים ב-2012 את "פואטרי סלאם ישראל" בירושלים בחסות תיאטרון האינקובטור. השתתף ב"סלאם הבינלאומי" בפריז כנציג הישראלי. במאי ועורך קליפים . זוכה "פרס נבון" 2019 ע"ש יצחק נבון מטעם משרד התרבות.

יוצרים
במאי, מלחין וכותב ראשי   עמית אולמן
כותב שותף ועוזר במאי    עמרי הכהן
מנהל מוזיקלי     אוריה ויצטום
עיבוד מוזיקלי     אוריה ויצטום, עמית אולמן, אילון פרבר
לחנים נוספים    אילון פרבר
עיצוב תפאורה   אדם קלר
עיצוב תלבושות  נטשה טוכמן פוליאק
עיצוב תאורה      אמיר קסטרו
עיצוב תנועה      דור אלדר
אביזרים             גילי כוכבי
תחקיר       עמית אולמן, עומר הברון, עמרי הכהן

משתתפים
נתי נוימן                                          רפאל עבאס
מיכל טלמור, חנה נוימן, פקידה בבנק    דניאל מנוחין
דוד גרנות, אלמר, רמי דוידוביץ'           מולי שולמן
נעה נוימן, שרה                                זהר מידן
איתמר מילר, קוקו                             תום גרציאני
בארדו, מפקח המשטרה                     אסף זגה
מנהלת בנק, זונה                              עמית פרטוק
קלידן ומדען                                      אילון פרבר
צ'לן וראש המקהלה                           דניאל מיוני
מתופף וקלידן                                   דן שהרבני  

משך ההצגה: שעה וארבעים (ללא הפסקה)

(צילום: נדב יהלומי; מעיין קאופמן)