המלצה על הסרט: הנשים בקומה השישית

מאת שוש להב.

על אדונים ומשרתות, אבל קצת אחרת. שנות השישים, בניין בן שש קומות, מהגרות עם שמחת חיים ואריסטוקרטים צרפתים משועממים. מעדן צרפתי בטעם קומדיה. לרוץ!

לטעמי - משפט המחץ בסרט הקטן והענוג הזה הוא: "כל אחד צריך קומה שישית", ואת זה אומרת דווקא האישה המשועממת והנבגדת. 'הקומה השישית' היא טעם החיים. במוקדם או במאוחר, כל אחד מאיתנו עשוי (או עלול) לגלות זאת על בשרו.

1960, פריז המעמדית, בסיומה של מלחמת אלג'יר, בצרפת של שרל דה גול. לא לפני שנים רבות מדי, ויחד עם זאת זו תקופה אחרת לגמרי, עולם אחר לגמרי. מריה הצעירה והיפה, רק הגיעה לפריז מבורגוס שבספרד, הישר לדודתה המתגוררת בקומת המשרתות, יחד עם כל עובדות הבית הספרדיות. ז'אן לואי ג'ובר בעל הבית (פבריס לוקיני) חי בבית הזה כבר שלושה דורות, חיים שלווים, אמידים, יציבים ומשעממים. הוא ברוקר, אשתו (סנדרין קיברלן) אשת חברה ושני בניו שוהים בפנימיות.

מריה הצעירה והיפה) נטליה ורבקה), רק הגיעה לפריז מבורגוס, הישר לדודתה המתגוררת בקומת המשרתות, יחד עם כל עובדות הבית הספרדיות. ז'אן לואי ג'ובר, בעל הבניין (פבריס לוקיני) חי בבית הזה כבר שלושה דורות, חיים שלווים, אמידים, יציבים ומשעממים. הוא ברוקר, אשתו (סנדרין קיברלן) אשת חברה ושני בניו שוהים בפנימיות.

כשהמשרתת הותיקה של המשפחה נוטשת, ז'אן מגלה את הנשים בקומה השישית: טרזה (נוריה סולה), כרמן (לולה דונייס), דולורס (ברטה אוחיאה), קונספסיון (כרמן מאורה), פילר (קונצה גאלאן) ובמיוחד את מריה מלאת שמחת החיים, המסתירה סוד כואב והולכת לשנות את חייו מקצה לקצה.

פיליפ לה גה, במאי הסרט והשותף לכתיבת התסריט מספר מה הוא למד מהעבודה על הפרויקט: "תמיד אהבתי שחקנים, אבל גיליתי את ההנאה בעבודה עם תערובת של שחקנים צרפתיים וזרים. זה גורם לך לשנות את ההרגלים שלך ואת נקודת המבט, זה מאד מרענן. ויש את האוירה האירופאית המדברת אלי. הרבה לפני האיחוד האירופאי נושא האירופאיות בנה את עצמו בשנות ה- 60. הספרדים חיו לצידנו, ברחובות, בפארקים, זה חלק מן ההיסטוריה המשותפת של שתי הארצות הללו". פיליפ לה גה החל את דרכו כתסריטאי והחל לביים את סרטיו, הסרט הקודם שלו שהוצג בארץ הינו "עושר ועושר", בכיכובם של פבריס לוקיני וונסן לינדון.

הנשים בקומה השישית - מעדן צרפתי בטעם קומדיה. לרוץ!