מאת שוש להב.
צילום: ליאוניד פדרול.
תערוכה ראשונה מסוגה, במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, המוקדשת לכדורגל הישראלי. שחקנים מיתולוגיים, מועדונים, קהל מעורב ונוסטלגיה. אוצרת התערוכה: דנה הלר.
בפעם הראשונה בישראל, מציג מוזיאון ארץ- ישראל, תל- אביב, תערוכה המוקדשת לכדורגל הישראלי. את התערוכה מלווה ערוץ הספורט כשותף פעיל ומרכזי. ערוץ הספורט נרתם לסייע ליצירתה של התערוכה, המציגה את מורשת הכדורגל בישראל לאורך 100 שנות קיומו.
לראשונה מסופר סיפורו של הכדורגל הישראלי במאה השנים האחרונות, על גיבוריו השונים, שחקנים, מאמנים, שופטים, אוהדים, עסקנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים ועוד.
היכל התהילה שבתערוכה מקדיש מקום לאגדות הדשא של כל הזמנים ובהם: חודורוב, סטלמך, שפיגלר, שפיגל, גלזר, ויסוקר, מכנס, אוחנה, מלמיליאן, רביבו, אבי כהן ז"ל, נימני, גינצבורג, ברקוביץ', בניון ועוד.
לדברי האוצרת דנה הלר: "התערוכה מביאה חיבורים חדשים בין חלקי הפאזל השונים של הכדורגל הישראלי, בפריטים המושאלים מהשחקן עצמו, דרך המועדון, האוהדים ועד לייצוגם במדיה והעיתונות, באמנות ובעיצוב, כל זאת על מנת לתת לכדורגל ייצוג רב תחומי ומימדי ולבטא את החוויה שבו".
בתערוכה ניסיון להציע מבט מחודש על תרבות הכדורגל והיא מתמקדת גם ב"שחקן ה-12" - הלא הוא האוהדים, המהווים חלק בלתי נפרד מההילה והאנרגיה של הכדורגל הישראלי. תפקידם מתועד באמצעות כרזות, צילומים, סרטי אוהדים, שירי אוהדים לצד פעולות אקטיביסטיות ופעולות על גבול המיסטיות והפולקלור.
התערוכה סוקרת גם את השינויים בכדורגל ובחוויית המשחק, דרך התפתחות התקשורת והמדיה: משידורי רדיו היסטוריים כדוגמת השידורים המיתולוגיים של נחמיה בן אברהם, ועד ציטוטים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כגון "ככה לא בונים חומה", דרך טלוויזיה בשחור לבן ועד לשידורים בצבע, אינטרנט, צפייה בערוצי תלת מימד ואפילו הטלפון.
מקום מיוחד מוקדש להשפעת הכדורגל בתחומי האמנות והתרבות, לדוגמא: העיסוק בכדורגל בשנות השלושים בחולות תל אביב, עם ציור של ראובן רובין מאותן שנים ולידו עבודת וידיאו עכשווית של רועי מרדכי, שתיעד משחק כדורגל בין אמנים לבין ילדי שכונת שפירא; או, למשל, עבודתו של האמן איתמר שמשוני, שבה דני דבורין וזוהיר בהלול מקריינים טקסט אמנותי של האמן בז'רגון של שידור כדורגל; או פסלים ומעצבים ישראליים, המציעים יצירות כמו כדור עשוי מכיפות (ערן שקין) או קערת דמויית אצטדיון (דני גסנר).
לצד הרובד הנוסטלגי, מציגה התערוכה רבדים היסטוריים-פוליטיים, המראים את צמיחת הכדורגל מתוך האגודות הציוניות והשימוש בספורט זה ככלי תעמולה פוליטי. כמו כן מציגה התערוכה מבט מחודש על המיתוס של משחקים היסטוריים, כמו המשחק נגד ברית המועצות ב- 1956 באיצטדיון רמת גן והמונדיאל היחיד שהשתתפה בו הנבחרת במכסיקו בשנת 1970.
שתי זוויות הראיה: מבט מבחוץ אל המגרש, ומבט מהמגרש החוצה, מוצגים באמצעות חומרים ותכנים שנלקחו מספרים, עיתונות, מאמרים אקדמיים ואירועים היסטוריים, שתועדו בתקשורת ומהשטח: סיפורים, חוויות, צילומים, סרטים, פריטי מועדונים, פריטי אספנים, חפצים אישיים, כדורים חתומים, שידורי רדיו וטלויזיה, קיטעי מערכונים וסאונד ועוד. לדוגמא: תיעוד של הצלם והמעצב תומר שמי, שתיעד בשנת 2000/1999 את כל העונה של הפועל חיפה ו-100 גלויות שכתב השחקן האגדי נחום סטלמך לרעייתו נירה וילדיו ממשחקים בחו"ל.
אזור מיוחד בתערוכה הינו איזור משחקים אינטראקטיבי, בו מוצב שולחן כדורגל ומוקרן משחק אינטראקטיבי על הרצפה, המזמין את המבקרים לבעוט בכדורים וירטואליים רגע לפני "היכל התהילה" שממוקם בסמוך בתוך התערוכה.
מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, תל-אביב
3-64152440 שעות פתיחה מיוחדות: ראשון - רביעי 16:00-10:00 חמישי 20:00-10:00 שישי 14:00-10:00 שבת 20:00-10:00
התערוכה תמשך עד 20 ביוני 2012.