בין שני גנים

מאת שלום בוכריס.

שיר אהבה לנכד הקטן (שהיום הוא כבר סטודנט) בדרך לגן..

את השיר כתבתי לפני כשני עשורים.

התבקשתי אז על-ידי הבת שלי ללוות את קובי, הנכד החמוד, לגן הילדים. שנינו המתנו עד  להגעתה של הגננת ופתיחתו של הגן, ואז בהמתנה, כתבתי אותו בראשי.

כיום הנכד כבר לאחר שרות צבאי ואחרי שנה ראשונה בפקולטה לרפואה.

בין שני גנים

כל בוקר יחד נצעד, נכד שלי קטן

אתה אל הגננת, ואני אל הגן.

בצעצועים תשחק, ותתפלש בארגז החול

כי באלה הדברים, אני כבר לא יכול.

ובעודי משתזף, ומנמנם לי על הספסל

מקשיב אתה בקשב, על שימושו של הגלגל.

וכשאתה עם הגננת, בשעת ריכוז,

אני את הזמן מעביר, בקילופו של תפוז.

ושנינו נהנים, כשני ילדים

המבלים את זמנם בין שני גנים.

כי הגן שלך נכד, הוא הרבה מאחוריי

ומי ייתן ואל גני, גם אתה תגיע, הלוואי.

ואז בעזרת השם, בעוד כמה דורות

לנכדיך תקריא את אלה השורות.

20.02.1995  שלום ב.

(צילום: שוש להב)