הסרט גלוריה - דרמה נועזת על בני הגיל השלישי

מאת שוש להב.

התשוקה לאהבה ולקשר אנושי ופיזי, אינה נמוגה בגיל מבוגר, כולל צילום בעירום, בסרטו זוכה הפרסים של סבסטיאן לליו. 

לצפות בגופם העירום של אישה וגבר, בעשור השישי (היא) והשביעי (הוא) לחייהם, בעת התעלסותם - אינה דבר שכיח בקולנוע. הבמאי סבסטיאן לליו (שהיה שותף לכתיבת התסריט) הולך רחוק ונועז בסרטו "גלוריה", בו מככבת פאולינה גרסיה, ומפגינה ביטחון והעזה גם עם גוף קמל ומדלדל. וואו!

גלוריה, אישה גרושה המתקרבת לגיל 60 ועדיין מרגישה צעירה ורעבה לקשר. את לילותיה היא מעבירה בחיפושים אחרי אהבה (וסקס) במועדוני ריקודים של פו"פ, חוגגת את בדידותה ועצמאותה. תחושת האושר השברירית משתנה ביום בו היא פוגשת את רודולפו (סרג'יו הרננדס).

הגבר המבוגר, הביישן והאלגנטי נדלק על גלוריה, מחזר אחריה בלהט והיא נסחפת עם הרגשות. גלוריה מתמסרת לתשוקתה ללא חשבון, בהרגישה שאולי זאת ההזדמנות האחרונה לאהבה סוערת. היא רוקדת בין ייאוש לתקווה, כשבמערכה האחרונה של חייה היא בוערת חזק יותר מאי פעם. נכון, יש לזה מחיר..

הסיפור מוצג מנקודת מבט אחת בלבד, זו של גלוריה. אין אףפריים אחד בו הגוף שלה לא מופיע, אין סצינה אחת בה לא מוצגות תחושותיה והיחס שלה לעולם. גלוריה משחקת תפקיד, לפעמים ראשי ולעיתים משנה, אך נוכחותה קיימת בחייהם של האנשים הסובבים אותה. ההתעקשות לעקוב אחריה כל הזמן, מאפשרת לצופה להיכנס מתחת לעורה של גלוריה, לא להפסיק להתבונן בה ולהתחבר ישירות עם רגשותיה.

"הרעיון לתסריט צמח ממבחר סיפורים של אנשים שאנחנו מכירים ומאנקדוטות שסיפרו לנו. אלו הם אירועים אמיתיים, שבדרך פלא העיר סנטיאגו אפשרה שהם יתרחשו בה. גלוריה הוא סיפור אישי המתרחש על רקע עיר שעוברת תהפוכות רבות. השאיפהשל הגיבורה היא להיות אהובה ומוערכת והוא בא על רקע הזעקה של החברה בצ'ילה, המבקשת שיכירו בזכויותיה. צ'ילה היא מדינה מודרנית ומשגשת, אבל הפערים החברתיים והכלכליים הם מאד גדולים", אומר הבמאי.

"הצידוקים האישיים של גלוריה, מתכתבים עם חוסר שביעות הרצון הסמויה של החברה. בסרט, הרצון והכוח הכללי לשנות, מתחבר עם התשוקה האישית של גלוריה לעבור שינוי. אני חושב שהאנרגיה בדמות של גלוריה היא שנותנת לסרט את החיוניות שלו ואת האנושיות. במובן מסוים גלוריה היא כמו רוקי, העולם פוגע בה ומכניע אותה, אבל היא מצליחה להתאושש, לקום ושוב להתבונן ולצעוד קדימה, בראש מורם. זו היתה תמיד עבורי הסיבה לצלם את הסרט הזה. לצלם מה שאנו יכולים לראות עליה מעל לפני השטח ולנסות לצלם את המסתורי שבה באותה מידה", מוסיף ואומר סבסטיאן לליו.

סבסטיאן לליו צילם ב- 2006 את סרטו "המשפחה הקדושה", שהוצג בבכורה בפסטיבל סאן סבסטיאן וזכה למספר רב של פרסים בינלאומיים והכרה בינלאומית. את "נוידד", יצר ב-2009 לאחר שכתב את התסריט במסגרת הרדיזנס של פסטיבל קאן ואף הציג את הסרט באותה שנה במסגרת השבועיים של הבמאים, בפסטיבל. "השנה של הנמר" הוא סרטו העלילתי השלישי שהוצג בבכורה בפסטיבל לוקארנו בשנת 2011. לאחרונה הוענקה מלגה מקרן גוגנהיים ותמיכה מתוכנית התרבות של ברלין שתסייע לו בפיתוח פרויקטים נוספים.

הסרט "גלוריה" הוא זוכה פרס דוב הכסף לשחקנית הראשית, זוכה פרס אגוד בעלי בתי הקולנוע האמנותי בגרמניה בפסטיבל ברלין, זוכה פרס המועצה האקומנית בפסטיבל ברלין, זוכה פרס בפסטיבל סאן סבסטיאן.

גלוריה - לקחתם בחשבון שמדובר באנשים מבוגרים שלא יצאו מהז'ורנלים.. אז לכו לצפות בסרט אמיץ, שאינו מתחנף לנעורים ולדוגמניות!!