שיר פרידה לבנק, מגמלאי טרי

מאת דובי אבידור.

כמעט חודש ממועד פרישתו של דובי מהבנק, והוא עדיין אינו קולט מי נגד מי ומה ... לכבוד מסיבת הפרידה שערכו החברים לעבודה לפורשי היחידה שלו, חיבר שיר סיכום מחורז.

חברים יקרים שלי,

 

קשה לי מאוד לעמוד לפניכם ולהיפרד,

עוד יותר קשה לי לראות עצמי ממשיך ועובד...

בקיצור: קשה בחיים מכל כיוון ומכל זווית,

כי כל שינוי באשר הוא, קשה לנו תמיד...

 

אני שונא פרידות, אני שונא את "דברי ההספד" –

כמה טוב היית וכמה חבל שאתה עוזב - כעת,

לפעמים, סבור כי החיים משונים מקצה לקצה,

אך זה מה שיש, והעיקר - אני חש מאוד מרוצה..!

 

עשיתי דרך ארוכה ולא מתפתלת בין כותלי הבנק,

מעולם לא חשתי מרומה, או תחושה של מחנק...

התחלתי כ"יועץ השקעות" בסניף קטן ברחוב סואן,

סניף בן יהודה, אשר החליף מיקומו לאחר מכן....

 

הסניף הקטן התרחב ועבר לצדו השני של הכביש,

בקשתי להעברה מהסניף הזה לא "הזיזה" לאיש...

תשעה ירחי הדרכת מועמדים ותסכול ליוו את המהלך,

עד שמצאתי את מקומי ב"תל גיבורים" - וזאת לא אשכח...

 

הסניף הזה נסגר ואני לא אשם בזה העניין –

כי עברתי משם לארגון ושיטות ממש בזמן...

מסניף בפאתי חולון עברתי ל"דאון-טאון" של תל אביב,

לסגנון של "אופן-ספייס", למבנה חדיש, גדול וחביב...

 

עבדתי ביחידה זו למעלה משני עשורים,

השכלתי לפתח ולעצב תהליכים, לכתוב נהלים וחוזרים,

היה צוות, הייתה תוכנית, היו עליות ומורדות,

נהניתי מהרבה רגעים, אהבתי ממש לעבוד...!

 

משם, התגלגלנו לרחוב יבנה לענף הפיננסי הידוע,

אחריו היישר לחטיבה העסקית – בלי שנדע מדוע..?

מוצבים בלב הסיטי, בין מגדלי הבנקים והמסעדות,

לעבודה מגיעים באוטובוס 119 כל יום בלי טענות...

 

כך, מתגלגלים להם כמעט 4 עשורים של עובד ממוצע,

אשר מנוחה בפרישה מוקדמת – אכן הוא מצא..!

היום, יוצא לדרך חדשה בלתי נודעת, מרגשת ומפתיעה,

אני מבטיח להישאר כמו שאני, ללא קשר לתוצאה...

 

מקבל בשמחה כל עידוד, כל איחול וכל ברכה,

בריאות חשובה לכולנו, מלווה בהרבה שמחה,

חגיגה או לא חגיגה –

זה הזמן לאכול מן העוגה..!!!

תודה רבה, רבה לכולם – אוהב אתכם הכי בעולם..!!