באדיבות: מרכז "שיווי משקל".
אפשר להניח את המחשבונים בצד... הדיאטניות לילי רוזן ונדיה גרינשטיין ממרכז "שיווי משקל", טוענות שיש דרך אחרת לחיות, אפשר לאכול הכול וליהנות מהאוכל ללא דיאטה.
כולנו מכירים את חישובי האוכל: ערב חג - אצל אימא, חמישי בצהריים - שאריות אצל הדודה, ארוחת שישי - אצל החמה, ושבת בצהריים לא נקפח את הגיסה. אז כמה קלוריות זה עולה לי? אם החישובים האלה מוכרים לכם - הטיפים להלן מיועדים עבורכם.
הדיאטניות לילי רוזן ונדיה גרינשטיין ממרכז "שיווי משקל", טוענות שיש דרך אחרת לחיות, אפשר לאכול הכול וליהנות מהאוכל - דיאטה ללא דיאטה. איך עושים את זה? לאכול ולעצור. איפה לעצור? בשובע. נשמע פשוט?
החג הזה אוכלים הכל. בוחרים לאכול את מה שטעים ולא מופחת קלוריות. לא מרצים את המארחת ולא מנצלים את ההזדמנות לאכול ולשתות, כי מחר מתחילים דיאטה. מפסיקים לספור קלוריות! זה לא עבד לכם עד עכשיו, למה לא ליהנות? נשמע כמו מתכון להשמנה? כמו אישור לזלילה? לא!
תאכלו טוב במשך היום, אל תצמצמו או תדלגו על ארוחה רק בגלל שבערב תהיה ארוחת חג. כשתגיעו לארוחה תהיו רעבים אך לא "תמותו מרעב". תבחרו לכם את מה שטעים לכם, את האוכל שאתם אוהבים. תבטיחו לעצמכם שהפעם לא תאכלו שום דבר שלא ערב לחיככם, שלא תאכלו רק בגלל שהמארחת טרחה והכינה.
לכם מגיע הטוב והטעים ביותר! והכי חשוב, תעצרו כשתרגישו שאתם שבעים, בלי קשר לכמות האוכל שעוד נשארה בצלחת, על השולחן, בלי קשר למנות שעוד יגיעו בהמשך הערב, זה הזמן לעצור. להניח את הסכו"ם. איזו תחושה נהדרת! לדעת שאכלתם בדיוק את מה שרציתם ונעים לכם בבטן.
לא צריך לפתוח כפתור במכנסיים, אפשר לנשום גם בלי זה. הבטן לא מתפוצצת, האוכל לא עומד בגרון. כן, אפשר היה לאכול עוד, יש עדיין מקום בבטן, אבל אם תתפתו לאכול, זה כבר יהיה יותר מדי. אז איך נדע שאנחנו שבעים או במילים אחרות: זה הזמן להניח את הסכו"ם ולהתרכז בשיחות סביב השולחן?
התנאים הדרושים:
אוכל טעים.
כמויות מזון נדיבות (לא חסר בארוחת החג).
שחרור מדעות קדומות על אוכל. אין משמין, אין מרזה, אין אסור והכל מותר!
מפסיקים להתחשבן. לא סופרים קלוריות. לא נקודות ולא מנות
שמים על הצלחת את מה שרוצים.
אופן האכילה:
הערב ארוך, המזון מצוי בשפע, לא צריך למהר. אפשר לאכול ברוגע, להתענג על האוכל הטעים ולוותר על מה שלא טעים ולא נראה לכם.
לאטום את האוזניים להערות מהסוג הבא: "הבשר הזה ממש משמין", "את אוכלת המון", "את אוכלת מעט", "את נראית טוב....". לתת לנשמות הטובות לדבר עם עצמן. לא להכניס אותן לצלחת שלכם.
להתרכז בטעמים.
להתרכז בבטן.
אופן העצירה:
הקדמה: לעצור בשובע דורש כיול עדין בין הכמות שאנחנו צריכים לאכול, לבין הכמות שאנחנו רוצים לאכול. התרגול חשוב! מארוחה לארוחה המיומנות הזאת משתכללת ונקודת השובע (כלומר, נקודת העצירה) הופכת ברורה יותר ויותר.
להפסיק לאכול אחרי שאכלתי את הכמות הדרושה לי ולהיות בטוחה שיותר לא אזדקק לאוכל, זה אומר ש:
נעים לי בבטן. היא אינה ריקה, אך גם לא מתוחה.
אני יכולה לאכול עוד אבל אני רגועה ונינוחה, ממש לא חייבת.
אם אוכל עוד אהיה מלאה מדי, ארגיש מנופחת, מפוצצת.
אם אוכל עוד אצטרך לפתוח את כפתור המכנסיים.
בהצלחה, וחג שמח!