אריק איינשטיין נפטר 2013-1939
גיא רוזנברג | 27 לנובמבר 2013
גיא רוזנברג | 27 לנובמבר 2013
בכיכר רבין בת"א, המוני אדם חלקו כבוד ועברו על-פני ארונו של אריק איינשטיין, שנפטר הלילה (26.11.2013). נר גדול כבה.
בין מכבדיו, גם שרת התרבות, לימור לבנת, שנשאה דברים המתארים את דמותו של האיש:
לא צריך לומר יותר.
כי כל אחד יודע.
כל אחד מכיר.
אני מביטה בציבור הגדול שהגיע לחלוק כבוד אחרון לאריק.
מבוגרים, צעירים, נשים, גברים, ילדי הארץ, עולים, מכל קצוות הקשת הפוליטית,
ולכולם מכנה משותף אחד:
כל אחד יכול לזמזמם, יותר נכון לשיר, עם המילים לפחות שיר אחד של אריק איינשטיין.
לכולם יש את הרגע שבו נשבו בקיסמו – והתאהבו.
לכל אחד יש האריק שלו.
אריק, גדול הזמרים, יוצר ענק, שחקן אדיר, מאבני היסוד של הקולנוע הישראלי – ומנגינת חיינו, ביטא בשיריו את הגעגוע ל"ארץ ישראל הישנה והטובה".
בצניעות, בפשטות ובנועם הליכותיו, יצר כאן סרטים, מערכונים ומוסיקה, מורשת תרבותית ישראלית – קלאסיקה שתישאר אתנו ותהפוך לנכס צאן ברזל לדורות רבים שיבואו.
ענק התרבות הישראלית.
הלוואי וכך היו נראים גיבורי התרבות שלנו היום.
כמו אריק.
משרד התרבות החליט להנציח את מורשתו של אריק איינשטיין ולהעניק פרס מפעל חיים על שמו, במסגרת פרויקט מיוחד לוותיקי התרבות הישראלית.
אריק השאיר חלל גדול בלב כולנו.
ואסיים במילות ההספד שכתב חיים נחמן ביאליק על עצמו, וכל כך מתאימות כאן ועכשיו:
אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:
"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;
קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;
וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –
וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,