המלצה על הסרט "דרכון לאלגי\'ר" - מסע של נוסטלגיה מחוייכת

מאת שוש להב.

על מהגרים בצרפת, על הגעגוע לבית הילדות ולמקורות ועל הנסיבות המעצבים את החיים, בסרטו של מוחמד חמידי.

שהסבים או ההורים הגיעו כמהגרים מארץ רחוקה והדור הבא נולד במדינה אחרת, לא מפתיע שמתעוררים געגועים או סקרנות להכיר את ארץ המוצא ו"טיולי שורשים" כה נפוצים. "דרכון לאלג'יר" - שביים מוחמד חמידי שהיה אף שותף לכתיבת התסריט יחד עם אלן מישל בלן - הוא סוג של סרט מסע נוסטלגי אל המקורות.

פריד (תאופיק ג'לאב) ומשפחתו המוסלמית שהיגרה מאלג'יר, גרים בצרפת, הוא סטודנט למשפטים, יש לו חברה צרפתיה 'גויה', והחיים מתנהלים בשיגרה עד ש.. למשפחה בית בכפר נידח באלג'יר, הרשויות החליטו להרוס אותו והאב החולה קבע שפריד יקח חופשה מהלימודים ויסע לאלג'יר למנוע הריסת ביתו של אביו.

פריד, שהשפה והתרבות האלג'יראית די זרים לו, מגלה עולם חדש ומסקרן, נשבע בקיסמם של האנשים החמים והטיפוסים הצבעוניים, שהישירות והכנות שלהם חודרים לליבו, וגם עלמת החן הרווקה היפייפיה המקומית, תורמת לריגוש.

בין האנשים שהוא פוגש נמצא גם בן דודו (ג'מל דבוז), איש משעשע ותחמן, שחולם על הרגע בו יצליח "בגדול" בצרפת, ובכך מסבך את פריד שנאלץ להיתקע בכפר. זה גם הזמן לבחון את הזהות המשפחתית והאישית, להרהר על 'מה היה קורה אילו' ולעשות את הבחירות לגבי עתידו. הבחירה שלו בהחלט מעניינת..

הבמאי, מוחמד חמידי: "בחרנו לקרוא לסרט במקור "נולד איפה שהוא", כי זה מתייחס לסצינה בסרט בה הגיבורים יושבים ומעשנים ג'וינט, והבן דוד אומר לגיבור הסרט 'גם אני הייתי צריך להיוולד בצרפת, אבא שלי היה אמור לנסוע לצרפת אבל הוא פחד, ואז אביך נסע במקומו, אתה נולדת שם ואני נולדתי כאן', וזה נכון לגבי משפחות רבות. אחד מבני המשפחה היה חייב לנסוע לצרפת ולעבוד ולתמוך בבני המשפחה האחרים. כךקרה שאבינסע וכל אחיו נשארו באלגיר. דברים מאד פשוטים מעצבים את הגורל שלנו. ביניהם המקום בו נולדת".

אחד מ"גיבורי" העלילה הוא הבית העומד לההרס. הבית הזה מייצג את השורשים שלנו, כולנו מגיעים מאיזה שהוא מקום, ומה שנשאר לבסוף מן המקום הזה הוא בית וחלקת אדמה קטנה. זו העדות לעבר, שקושרת את הדורות השונים אחד לשני. וזו מהות הסרט, לטעמי.

"דרכון לאלג'יר" - סרט עם עלילה חביבה, יש בו כמה סצינות בהחלט משעשעות (כמו, לדוגמא, שיחות הטלפון "האינטימיות" והמרכזן המתוחכם), הנופים שובי עיין וההתרפקות על הנוסטלגיה מעוררת הזדהות. דובר צרפתית וערבית. מעניין ומהנה.