מכניסים פלפל לליל הסדר

מאת הרב אסטבן גוטפריד - 'בית תפילה ישראלי בתל אביב'.

האם אתם חוגגים את סדר הפסח מידי שנה באותו הסדר? משעמם?? רוצים לגוון??? הנה מספר רעיונות יצירתיים  כיצד להפוך את סדר הפסח למשמעותי יותר, מפי הרב אסטבן גוטפריד.

סדר פסח הוא אירוע רב שכבתי, רב גילי, רב משמעי ויחד עם זה נטול רב. עורכי הסדר הם הסמכות העליונה סביב השולחן, ועליהם מוטלת המשימה הקשה, לאזן בין הצד החינוכי - "והגדת לבנך", הצד החברתי - בני משפחה שלא מתראים לעיתים קרובות, הצד הפולחני - בכל זאת יש טקסט קאנוני בסיסי, והצד הקיבתי - כלומר, קוצר הרוח המובנה אצל אנשים שמתיישבים לאכול, אבל עוד לא אוכלים. משימה לא פשוטה.

ברשימה זו ננסה לרכז כמה רעיונות יצירתיים וטיפים שמסתובבים בשולחנות סדר שונים ומגוונים, אשר יש בכוחם להוסיף עניין, שעשוע, ומשמעות לסדר הפסח המשפחתי.

* חלקו שיעורי בית:

כשאתם מזמינים את אורחיכם לסדר, מעבר לחלוקת מי מביא מה, תנו לאורחים שיעורי בית. בקשו מהם להכין אמירה, הצגה, מדרש, שיר, או אפילו שאלה לגבי אחד האלמנטים של הסדר (בתחילת ההגדה יש תפריט החלקים של הסדר, בחרו משם). חלוקת האחריות מעודדת השתתפות פעילה, ומגוון הקולות על שולחן תמיד עדיף ממנחה יחיד או יחידה, שרק הוא קובע את סדר היון ומשתלט על הסדר.

* ספרו את הסיפור בכל דרך אפשרית:

סיפור יציאת מצרים אינו מופיע כפשוטו בהגדה, הוא נבנה מסך כל הסמלים, הטקסטים והשירים, אבל אין מקום אחד שבו מובא הסיפור באופן שוטף וקוהרנטי. ה"מגיד" - שהינו החלק העיקרי של ההגדה, דורש מאתנו להשתמש בכישורינו כמספרי סיפורים (ואף רצוי כישורי משחק).

א. לספר את סיפור יציאת מצרים בסגנונות שונים: כתוכנית חדשות בטלוויזיה, דרך ראיונות עם פרעה, משה, מרים, ושאר הדמויות, כתיאטרון בובות, בפנטומימה, וכו'.

ב. לספר את סיפור יציאת מצרים בגוף ראשון. בחרו דמות (לא בהכרח דמות ראשית) והתחילו לספר את סיפור חייכם...

ג. לספר את הסיפור ה"מעודכן". איך משה, אלוהים, פרעה, ועם ישראל היו פועלים, לו זה הסיפור היה מתרחש היום, עם אמצעים כמו פייסבוק, גוגל, מיילים, ווטס-אפ, וכו'.

* להרגיש את השעבוד:

ניתן להחביא את כל השעונים והאייפונים (אפשר ביחד עם האפיקומן), לנסות להרגיש איך זה להיות משועבד לזמנים, ואיך זה להעביר ערב שלם בלי לגעת מה השעה, ובלי בדוק מיילים ומסרונים.

* הגדה בחשכה:

נסו לאכול מנה אחת בחושך מוחלט, לזכר מכת החושך.

* קערת פסח נוספת:

מוסיפים לקערת הסדר קערה נוספת, שבה כל אחד מהמוזמנים התבקש להביא מראש חפץ שאינו מופיע בקערה המסורתית, אבל באופן אישי מתקשר אצלם לחג. במהלך הסדר, כל אחד מהמשתתפים מוזמן ליטול מהקערה חפץ שלא הוא הביא ולנחש את הקשר של החפצים לחג.

* שיתוף אישי:

אולי החלק המשמעותי ביותר. ניתן בסבב לענות על שאלות כגון אלה:         למה אני משועבד היום?

איך מתבטאת החרות שלי?

ממה אני הייתי רוצה להשתחרר?

מה ה"מצרים" שלי?

מה מצר את צעדי, איפה אני מרגיש בחיי שהשביל שאני הולך בו צר מדי?

איזה חרויות חסרות בסביבה שלנו? במדינה? לאיזה מאבקי חופש אני מוכן להירתם?

* שפוך אהבתך:

אחד הטקסטים המאתגרים ביותר בהגדה, הוא הצהרת השנאה "שפוך חמתך". גם אם אנחנו מבינים את מקורה ההיסטורי, קשה לאמרה היום, כשאנו חוגגים את החג במדינה יהודית עצמאית וגאה. יש הבוחרים לקרוא מבלי להתעמק יותר מדי, למען המסורת, יש המדלגים עליה מתוך אי הסכמה, ויש פיתרון נוסף: האמינו או לא, כבר לפני 500 שנה היו יהודים שהרגישו מבוכה מהטקסט, ויצרו גרסה הפוכה ל"שפוך חמתך": "שפוך אהבתך". גרסה זו מופיעה כבר בהגדה איטלקית מהמאה ה16. מומלץ לאמץ.

* כולנו פועלים להבאת הגאולה:

רעיון פשוט עם סמליות יפה: במקום למלא את כוס אליהו בתחילת הסדר, ממלאים אותה מתוך כוסותיהם של המשתתפים. כל אחד מוזג מכוסו מעט מיינו לכוסו של אליהו הנביא, וכך, באופן סמלי, כולם תורמים ולו מעט לזרז את בואה של הגאולה הנכספת.

* הא לחמא ענייה:

מנהג ספרדי וים תיכוני הוא להעביר את קערת הסדר מעל ראשיהם של המשתתפים, בעת קריאה "הא לחמא ענייה". אחד ההסברים הוא הכוונה המפורשת "לעשות דברים מוזרים", כדי לעורר את סקרנותם של הילדים, ולגרום להם לשאול שאלות.

* להרביץ לעורך הסדר:

מקורו של המנהג גם ביהודי ספרד. לוקחים בצל ירוק ומרביצים בעזרתו לעורך הסדר, בזמן שירת "דיינו" כסמל למכות.

* תפוז בקערת הפסח:

אגדה אורבנית מספרת על אישה שניגשה לרב הקהילה, ושאלה מדוע נשים אינן יכולות לקרוא מהתורה מעל בימת בית הכנסת. "מקומה של אשה על הבימה, כפי שמקומו של תפוז על קערת הפסח", השיב לה הרב. מאז, ברבים מסדרי היהדות הליברלית, ובמיוחד בסדרים פמיניסטיים, מקובל להניח תפוז בקערת הפסח, כסמל למקומן השווה של הנשים ביהדות. יש המהדרים ומצרפים לקערת הפסח אשכולית ורודה, המגלם את השוויון בין כל בנות ובני הקהילה, סטרייטים ולהט"בים כאחד.

** אודות 'בית תפילה ישראלי':

בית תפילה ישראלי יצר בתל אביב קהילה יהודית-ישראלית דינאמית ופלורליסטית, החוגגת יחד שבתות, חגים וטקסי חיים, מקיימת אירועי לימוד,  ומחויבת לעשייה חברתית .בית תפילה ישראלי פועל גם כארגון להתחדשות יהודית, המקיים פעילות חינוכית וחווייתית במרחב הציבורי, במוסדות חינוך שונים ולקהל הרחב.

http://btfila.org/seder-pesach-guide/

* הכותב הוא רב ומנהל 'בית תפילה ישראלי בתל אביב'

(הצילום באדיבות 'בית תפילה ישראלי בתל אביב')