טרנסניסטריה - גיא ההריגה של יהדות רומניה

מאת ז'אן אנצ'ל.*

מסעות הרצח ההמוני של הרומנים בטרנסניסטריה - לפחות רבע מיליון יהודים נרצחו במהלך החורף הנורא של 1942-1941.

טרנסניסטריה הוא אזור ששימש זמן רב מרכז של חיי רוח וחיי קהילה יהודיים.

זהו שם חלקה של אוקראינה, שהבטיח היטלר למרשל יון אנטונסקו, כגמול על השתתפותה של רומניה במלחמה נגד ברית המועצות.

על-פי נתוני מפקד האוכלוסין הסובייטי מ 1926 מנתה אוכלוסיית האזור 2.5 מיליוני נפשות-  רובם אוקראינים ורוסים. כמו כן, נמנו כ 300,000 יהודים,  290,000  רומנים ו- 125000 גרמנים.

המשטר הסובייטי לא הצליח למחות לחלוטין את הרגשות הלאומיים היהודים.

כשנכנסו כוחות הצבא הרומניים-גרמניים לאזורים אלו ב- 1941 האוכלוסייה היהודית שם הזדהתה כבעלת זהות לאומית יהודית ברורה. אף שמרבית היהודים המקומיים יכלו לנוס על נפשם בתקופת הזמן הקצרה שבה עדיין היה

הדבר בגדר האפשר, כשבועיים-שלושה לפני כניסת כוחות הצבא הגרמניים-רומניים, הם לא עשו כן. לא היו בידיהם כל ידיעות על התנהגות הנאצים כלפי היהודים.

הצבא הגרמני שהתקדם במהירות, נע מצפון לדרום במבנה קשת שהחלה בסביבות לבוב ונמתחה כלפי מטה עד לים השחור. כך נחסמה עד מהרה כל אפשרות למנוסה המונית של יהודים ושאינם יהודים גם יחד. נוסף על כך,  ההמולה הכללית ששררה באותה עת מנעה פינוי מאורגן של מאות אלפי יהודים ברכבות. השלטונות הסובייטיים לא העניקו כל עדיפות לפינוי יהודים.

באשר לטרנסניסטריה עצמה, יש לציין כי הסכם טיגיניה שנחתם ב- 30 באוגוסט 1941 בידי נציג המטה הכללי הרומני, גנרל טטארנו ונציג הוורמאכט, גנרל האוף, איפשר נוכחות יחידות גרמניות בטריטוריה רומנית כבושה, לשם ביצוע משימות מיוחדות. סעיף 7 בהסכם עסק בגורל היהודים במחנות ובגטאות שבבסרביה ובבוקובינה.

בטרנסניסטריה בוצע רצח העם בשלבים:

ראשית, בידי יחידות של איינזצגרופה של קולונל אוטו אולנדורף. יחידות אלו חברו לחיילים מן הארמיה הגרמנית ה- 11 ומן הארמיות הרומניות השלישית והרביעית.

במעשי ההרג השתתפו חיילים גרמנים לצד רומנים.

מספרם המדויק של היהודים שנרצחו בידי האיינזצגרופה אינו ידוע. אך על סמך עדותו של אולדנדורף הגיע מספרם לעשרות אלפים.

עובדה נוספת שאין עליה עוררין היא, כי רוצחי איינזצגרופה לא הצליחו להרוג את כל היהודים המקומיים בטרנסניסטריה. גודל המשימה, גודל האזור והצורך להישאר בקרבת פלוגות הסער - כל אלה מנעו מהם להשלים את המשימה.

עם תום גל הטבח הראשון שביצעו יחידות האיינזצגרופה, ולאחר העברתם לצדו האחר של נהר הבוג, שבו הניצולים היהודים שהסתתרו בין האוקראינים, ביערות או במקומות מסתור שונים, לבתיהם ההרוסים.

על-פי חישובים המבוססים על דוחות הז'נדרמריה והשלטונות הרומניים בטרנסניסטריה ועל סמך עדויות של יחידים, נותרו כ- 45,000  יהודים במחוז הצפוני ובמחוז המרכזי של טרנסניסטריה: מוגילב, טולצ'ין, ימפול, בלטה וריבניצה. באותה עת היו במחוזות האחרים של דרום טרנסניסטריה יותר מ- 45,000 יהודים.

בין החודשים אוקטובר ודצמבר רוכזו הניצולים היהודים מדרום טרנסניסטריה במחנות המוות הרומניים על גדת נהר הבוג. פקודות הקבע של הצבא נוסחו בצו מס 1 שנחתם בידי הגנרל הרומני הוגו שוואב. צו זה, שהופץ ברחובות ברומנית, בגרמנית וברוסית, פירט בין השאר את המדיניות כלפי היהודים:היהודים יחיו בגטאות, בקולוניות, במחנות עבודה.

כל יהודי המצוי כיום באזור טרנסניסטריה, שלא יתייצב בפני השלטונות בתוך עשרה ימים מיום פרסום צו זה לשם קביעת מקום מגוריו, יוצא להורג. על היהודים נאסר לעזוב את הגטאות, את מחנות העבודה ואת השיירות ללא אישור מן השלטונות. כל המפר צו זה ייענש בעונש מוות. כל יהודי המובא לטרנסניסטריה, שינסה לחצות או יחצה את הגבול לרומניה בלא אישור השלטונות, יוצא להורג. כל מי שייתן מחסה ליהודים, צפוי לעונש מאסרשל עד 10 שנים ולקנס הנע בין 100 ל 200 מארקים.

משלהי יולי 1941 ועד אביב 1943 נוידו כ 300,000 יהודים - הן מקומיים והן תושבי רומניה, ממקום למקום, בשיירות שנדדו ברחבי טרנסניסטריה, בהתאם לתוכנית הכללית שגיבש מטה הצבא הרומני. כאמור, תוכן הפקודות שנתן אנטונסקו בעל-פה לאלכסיאנו אינו ידוע, אולם בדוחות ששלח לאנטונסקו שילב המושל רמיזות אחדות באשר לנקודות שנדונו בשעתו. ניתן לשחזר בקווים כלליים את הפקודות שניתנו לאלכסיאנו וכן את מצב הדברים בסתיו ובחורף 1941 שהוביל להחלטה לרצוח יותר מ 200,000 יהודים בחורף 1942-1941.

מנתונים רשמיים של רומניה עולה, כי במהלך סתיו וחורף 1941 חלפו דרך חמש נקודות החצייה על פני הדנייסטר 118,847 מגורשים. ב- 17 באוקטובר 1941  לאחר נפילת אודסה, שלח גוסטב ריכטר, נציגו של אייכמן ברומניה, מזכר לממונים עליו ובו דיווח כי המרשל אנטונסקו הורה על ריכוזם ועל השמדתם של 110,000  יהודים מבסרביה ומבוקובינה בשני יערות סמוך לבוג.

מרגע שנכשלה התוכנית להעביר את היהודים לרשות הגרמנים מעבר לבוג, היה על אנטונסקו להחליט מה לעשות ביותר מ 70,000 היהודים הנותרים-  רובם חולי טיפוס. ההחלטה לרצוח עשרות אלפי יהודים בבוגדנובקה ולאחר מכן בדומנבקה, התקבלה על-ידי הממשל בטרנסניסטריה באישורו של אנטונסקו.

בינואר 1942 כשהגיעו אל קצם הגירושים הגדולים מבסרביה, מבוקובינה וממחוז דורוהוי, היו מרבית המגורשים מרוכזים באזור גולטה ובשלושה מחוזות: מוגילב, טולצ'ין ובלטה. לאחר הריגת היהודים בגולטה, קיבל אנדרוסין פקודה בכתב בחתימת סגן הפרפקט פאדורה לירות בכל היהודים במחנה בוגדנובקה. אנדרוסין הגיע לבוגדנובקה ב- 20 בדצמבר בשעה 09.00 בבוקר, והודיע למלינסקו כי יש בידיו צו כתוב המורה לירות בכל היהודים.

חשוב לציין כי כתבי האישום והעדויות מפי הניצולים המעטים, אישרו כי מעשה הרצח היה מבצע רומני מיסודו: הגרמנים לא התערבו וכל צוות גרמני לא נכח במהלך מעשי ההריגה.

לסיכום, חשוב לציין כי כל המידע המזעזע הזה על טבח היהודים בטרסניסטריה, מצוי כל כולו במסמכים רשמיים שרשמו המפקדים הצבאים, הפרפקטים, המושל ומשרד ראש הממשלה. המדינה הרומנית והממשל בטרנסניסטריה, הם האחראים למותם של לפחות רבע מיליון יהודים במהלך החורף הנורא של 1942-1941.

* אודות ז'אן אנצ'ל:

ז'אן אנצ'ל (1940 - 2008) היה היסטוריון יהודי-ישראלי שהתמחה בתולדות יהודי רומניה בין שתי מלחמות העולם ובשואת יהודי רומניה.

בעזרת מחקריו בהיסטוריה של השואה, הביא ז'אן אנצ'ל לשינוי בתפיסת חלקה של רומניה בשואה.

על פי מחקריו הוכח שרומניה לא נגררה אחרי גרמניה הנאצית, אלא יזמה ואף הקדימה את הגרמנים בפשעים נגד היהודים.

אנצ'ל היה חבר בוועדת ההיסטוריונים שזימן נשיא רומניה לבחינת נושא השואה ברומניה, ולדברי חברי הוועדה הוא היה האורים והתומים של הוועדה.

עוד לפני שהתפרסם כהיסטוריון, קולו היה מוכר למאזינים לשידורי קול ישראל בשפה הרומנית, כשעבד שם כמגיש חדשות וכעורך.

* המידע הנ"ל לקוח מתוך "בשביל הזיכרון", 38, 2000, עמ' 37-23

** ישעיהו אבידן - יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה בפ"ת:

ישעיהו אבידן - יו"ר ארגון ניצולי טרנסניסטריה בפתח תקווה, מספר שבשנת 1944 הגיעה משלחת עם כסף כדי להציל יהודים, לקנות אותם בכסף מידי הרומנים. יצחק ארצי הציל 2,000 ילדים ממוגילב ודאג להביא מהאמריקאים סיוע של אחיות ורופאים שיטפלו בכולם.

"ניקו אותנו מכינים וממחלות", מספר ישעיהו, "הביאו אותנו לבית יתומים בדורוחוי למשך חצי שנה, משם לבית יתומים בבוקרשט ואז החלו להגיע תנועות נוער ציוניות. כך הוקמה לה חווה חקלאית בבוקרשט שאני הייתי חלק ממנה. הייתי גאה מאוד", כך מספר ישעיהו. "היינו הולכים עם טוריה על הגב ושרים שירי גורדון". בבוקרשט נאספו 2,000 ילדים עד גילאי 17 ונשלחו על האוניה "טרנסילבניה" של המלך לארץ.

** א.מ.י.ר. -  ארגון מאוחד של יוצאי רומניה:

ארגון א.מ.י.ר שם לו למטרה להנציח את ההיסטוריה של יהדות רומניה ובכלל זה להיות ארגון-על עבור רוב הארגונים הקיימים של יוצאי רומניה הפעילים בישראל, לפעול בשמם ולמענם מול מוסדות רלוונטיים בארץ ובחו"ל, להעלות את קרנה של הקהילה ולדאוג לאינטרסים המשותפים.

במסגרת הפעילות השוטפת של א.מ.י.ר, נעשות פעולות המנציחות את ההיסטוריה של קהילת יהודי רומניה בישראל, כגון: הקמת מוזיאון ומרכז מורשת בראש פינה, כמו גם פעולות לחיזוק התרבות והקשר בהווה, כגון: במות קונספט, ימי עיון וסימפוזיונים.

(צילום: יח"צ ארגון א.מ.י.ר. בצילומים: מאיר שפי ויעקב ינקוביץ עם השלט, יתומי טרנסניסטריה).