הוליווד, שנת 1927, תקופת המעבר בין הסרט האילם לזה המדבר - הומאז' מרגש לקולנוע של פעם, לימי הראינוע ולזמנים אחרים. סרט אילם המשאיר אותנו ללא מילים...
מה עוד לא נכתב על הסרט המיוחד הזה? כמעט הכל - "הארטיסט", סרטו של מישל הזנוויציוס, שכתב את התסריט, ביים וקטף את פרסי הסרט, הבמאי, השחקן, המעצב והמלחין - בטקס האוסקר שהתקיים בלילה בין 27-26 לפברואר 2012.
הסרט הזה הוא הומאז' מרגש לקולנוע של פעם, לימי הראינוע ולקולנוע האילם.
הוליווד, שנת 1927, ג'ורג' ולנטין (ז'אן דוז'רדן) הוא הכוכב הגדול והפופולארי ביותר של הקולנוע האילם. סרטיו, אחד אחרי השני, הם שוברי קופות וחביבי ההמונים.
בעודו מקפץ בין צילומים, פרמיירות ומסיבות למיניהן, הוא מכיר את פפי (ברניס בז'ו), נערה חמודה, בעלת רגליים ארוכות(חשוב מאד) ושחקנית מתחילה, אשר טרם הצליחה לפרוץ את דרכה.
מה שהם אינם יודעים (ואנחנו יכולים לנחש בקלות), זה שהכל הולך להשתנות בקרוב מאוד - ביום בו הקולנוע יתחיל לדבר.
לשני השחקנים הראשיים מצטרפים גם ג'ון גודמן בתפקיד הבוס הגדול, ג'יימס קרומוול בדמות השרת הנאמן ואוגי הכלב בדמות עצמו, וכן, בכפוף לאותו משפט מפורסם, הוא גונב את ההצגה.
הבמאי, מישל הזנוויציוס: "הסרט האילם הוא קולנוע רגשי. הוא חושי. העובדה שאתה לא עובד עם טקסט, מחזירה אותך לדרך הבסיסית לספר סיפור, שעובד רק עם הרגשות שאתה יצרת. זו דרך מרתקת לעבוד".
הארטיסט, אשר לוקח את השראתו מסרטיהם של צ'רלי צ'אפלין ובאסטר קיטון, הינו מחווה לימי הראינוע הנוסטלגיים, והוא מצליח לרגש, להצחיק, להפתיע ובעיקר להזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים קולנוע...
******
הבמאי מישל הזנוויציוס היה מועמד לפרס הסזאר ואף זכה בפרס הגדול בפסטיבל טוקיו על סרטו "Oss 117: Le caire, nid d'epions" (2006) בכיכובם של ז'אן דוז'רדן וברניס בז'ו, בנוסף ביים מספר סרטי טלוויזיה כגון "Ca d'etourne" (1992) ו- "La classe americaine" (1993), את "Mes amis" (1999) בכיכובו של איוון איטל ואף שיחק בסרט "אישתי השחקנית" (2001) לצידה של שרלוט גינסבורג.
ז'אן דוז'רדן הוא אחד השחקנים העסוקים והמוערכים ביותר בצרפת בשער השנים אחרונות, הוא שיחק בין היתר בסרטים "Benvenue chez les Rozes, (2003) , "Le Convoyeur" (2004), " L'amour aux frousses" (2005), "Cherche fiance tous frais pay'rs" (2007) לצידה של קלאודיה קרדינלה לאחרונה שיחק ב"שקרים לבנים קטנים" בבימויו של גיום קאנה ובכיכובם של מריון קוטיאר ופרנסואה קלוזט.