גמלאי ירושלים יצאו לנופש בצפון

זכרון יעקב, הכרמל וחיפה, עכו וראש הנקרה. שפע אטרקציות, בילויים וסיפורים, בנופש כייפי שהתקיים בתחילת יולי, לפני פרוץ מבצע צוק איתן.    

גמלאי ירושלים יצאו לנופש בצפון, ב 1-3/07/2014 (לפני פרוץ צ"א), עלינו מירושלים באוטובוס מלא לכיוון צפון, מלווים בניסים המדריך. 

עצרנו בבית-אל, התיישבות של גרמנים אוהבי ישראל. הגרעין הראשוני הוקם ע"י אמה ברגר בתחילת שנות ה 60 כדי לעזור למדינת ישראל. הם התחילו בהקמת מפעל קטן למכירת שמיכות, פופים ומצעי מיטה,ב נו את בתיהם על קרקע שקיבלו מהמדינה, אך רק לאחרונה קיבלו תעודות תושב קבע אך לא אזרחות. 

במו ידיהם התקדמו, השקיעו ומייצרים בבית מאפה לחמים, עוגיות, עוגות וכד'. כמו כן בבעלותם פרדס וכן מפעל לייצור ריבות דבש. גולת הכתרת במפעל שהקימו מיד לאחר מלחמת המפרץ, כשסאדאם חוסיין תקף אותנו בטילים - מפעל למערכות סינון אויר והגנה כימית, למקלטים, לטנקים, למערכת הבטחון, כולל יצוא לחו"ל ולנט"ו. 

בסיום הסיור נכנסנו לחנות המפעל שלהם וקנינו לאחר הטעימות, מכל הטוב של הייצור העצמי והטבעי שלהם. 

המשכנו לרמת הנדיב, ראינו סרט וטיילנו בגנים ובקברו של הברון רוטשילד.

תרומתו של הברון למושבות הראשונות, שלמעשה נתן את הבסיס הכלכלי להקמת המדינה. כמו כן היה מעורב במפעלים שונים כמו חברת חשמל, מפעלי המלח ועוד. 

עצרנו בזכרון יעקב והלכנו לבית אהרונסון לראות ולשמוע את סיפורי מחתרת ניל"י, שמטרתה היתה למגר את השלטון העותומני בארץ ישראל. על התאבדותה של שרה אהרונסון לאחר שנאסרה ועונתה, על המשפחה ופועלה ועל אבשלום פיינברג, שהחליט בדצמבר 1917 לחצות את הקוים למצרים להעביר מידע לבריטים. הוא מצא את מותו בסיני ועל פי הסיפור גדל עץ תמר במקום, מכיוון שנשא בכיסו מספר תמרים. 

בהמשך עצרנו בקיבוץ עין כרמל, בגן הפסלים של דגן שיקלובסקי, היוצר מאבן בזלת פסלים גדולים יפים ומיוחדים. 

עלינו לכרמל, ראינו את נזקי שארית השריפה האיומה ההיא, טיילנו על שני הגשרים התלויים מעל נחל קטיה שהוא יובל של נחל נשר וביקרנו באנדרטה לזכר הניספים בשריפה בכרמל. 

אחרי יום גדוש, מלא ומעניין, הגענו למלון דן פנורמה שבכרמל. נחנו, אכלנו ובערב חגגנו ושרנו בלווי הרכב מוזיקלי. 

יום חדש ואנחנו בדרך לעכו, הנמצאת באזור שהיה שייך לשבט אשר. עכו מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך בתקופה הכנענית, שם נזכר שלא יוריש את האזור לשמירת האדמה. 

בכניסה לעכו נכנסנו לביה"כ התוניסאי אשר הוקם בשנות ה- 50. ביהכ"ס עבר שיפוץ ושידרוג מיוחד, כל התקרה, הקירות והריצפה צופו בפסיפס יפה, מצויירים בכל הנושאים הקשורים לדת ולהיסטוריה של העם, מקדם ועד היום. כך מצויירים הרי הקודש: ירושלים, חברון, צפת וטבריה. פסיפסים המתארים את סיפורי התנ"ך, כמו עקידת יצחק, יציאת מצרים ועוד.   

נכנסנו לעכו העתיקה דרך הגן הקסום לאולמות האבירים מתקופת הצלבנים.

שני מסדרים היו לצלבנים, הגדול - ההוספיטלרי ע"ש יוחנן הקדוש, להם שייכים אולמות האבירים. המסדר השני- הטמפלרי ומזכרת מהם נשארה המצודה הקרובה לים. סגנון האולמות הוא רומאנסקי שמתאפיין בקירות עבים, עמודים בקוטר גדול וקשתות כמו חבית, הכל למען חיזוק המבנה. 

האולמות שימשו למגורים של האבירים וכן כמחסנים לסחורות. אולם נוסף מסביב לחצר שימש כמינזר, מחולק עם עמודים, דרמטוריום, מקום לעולי רגל שבאו, ישנו וסעדו שם וכן קיבלו טיפולים בהוספיס. אולם נוסף בסגנון הגוטי משנת 1148 שנבנה לאחר ביקור של מלך צרפת לואי ה-7, שהביא איתו סגנון חדש. ראינו את חדר השירותים הציבורי עם מספר מקומות ישיבה ובור ספיגה, כמו בתקופה הרומית. עברנו במנהרה ששימשה לניקוז ובהמשך שימשה למילוט לכיוון הים. 

משם עלינו למוזיאון אסירי המחתרות, שהיה בחזקת הבריטים בתקופת המנדט. הבריטים כלאו את כל המתנגדים לממשל. חברי האצ"ל, לח"י, יהודים וערבים, כך ב- 1920 נכלאו 19 אסירים יהודים. הכלא חולק ל-4 חלקים והיהודים קיבלו חלק אחד שבו שמרו על אורח חיים רגיל. ראינו סרט על האסירים, המשפטים וכל הנלווה להם. בסופו של דבר, מוסדות הישוב יצאו במרד נגד הבריטים. שמענו את סיפורי הפריצה, בריחת האסירים, תליית

האסירים וכל אשר קרה בתקופה זו. 

המשכנו לחמאם המסוגנן עם תעלות המים החמים הספסלים מאבן אשר המחישו את אורח החיים אז. משם המשכנו לשוק הססגוני של עכו לשעת שוטטות וחזרנו למלון, אחרי יום מסקרן ומעניין לאורך ההסטוריה של ארצנו. 

כבר בוקר של היום השלישי לנופש, מפנים את החדרים ויוצאים לדרך.

נסענו צפונה, עצרנו בגן הבאהיים שמצפון לעכו. טיילנו בגן והתקרבנו למבנה שבתוכו הקבר של הנביא המבשר את הדת הבהאית. 

הבהא-זוהר האל, התחיל בפיצול מהשיעים באירן ב- 1854. כיום המרכז הגדול בהודו עם 2 מיליון מאמינים, כאשר בכל העולם יש סה"כ 5 מליון מאמינים. בדת שלהם 19 חודשים בשנה ובכל חודש 19 יום. הסמל שלהם כולל את האל, הנביאים והאנושות והחיבור של כולם ביחד זו אהבת האדם. 

המשכנו לראש הנקרה, ירדנו ברכבל וטיילנו בנקרות, אח"כ צפינו בסרט על המקום וההיסטוריה, הרכבת שנסעה ממצרים עד לבנון ודמשק. ב1948 עם פרוץ הקרבות פוצצו לוחמי ההגנה את הגשר שבמקום, כדי למנוע מעבר לוחמים ערבים לארץ. מאז ומקום המדינה נשארו רק המסילות למזכרת. טיילנו על רכבים חשמליים לאורך טיילת חוף הים, כייף עם שמש ורוח ים. 

סיימנו בארוחת צהריים דשנה על הדרך וחזרנו לירושלים מרוצים ומלאי חוויות.

תודה לכל המארגנים והשותפים לעשייה, ובמיוחד לנתן מלמד יו"ר ועד מחוז ירושלים.