"סלאביינסקי בזאר VITEBSK" - הפסטיבל הבינלאומי לאמנויות הבמה, BELARUS

בירת התרבות של בלארוס, ויטבסק, ארחה זו השנה ה- 23 את אחד הפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים והססגוניים בעולם, בעיקר בתחום המוזיקה והתרבות הסלאבית. ישראל בכותרות! 

השתדלתי להנות שם (ואף נהניתי מאד), אבל הלב כאן. לא קל להיות בחו"ל, כשבישראל מתנהלת מלחמה. ובכל-זאת, ההצגה חייבת להמשיך.. ל"סלאביינסקי בזאר", הפסטיבל הבינלאומי בויטבסק, בלארוס, הגעתי כעיתונאית ישראלית, בתקופה מתוחה בארץ, אבל בהחלט עם ראש זקוף.

* העיר המארחת ויטבסק

 ויטבסק (VITEBSK) היא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס, שוכנת צפונית-מזרחית לבירה מינסק וסמוך לגבול הרוסי, ומשמשת כמרכז המנהלי של מחוז ויטבסק המונה כ- 400 אלף תושבים. שנת ייסודה הרשמית היא 974 וזאת לפי הוראתה של אולגה נסיכת קייב. ויטבסק התפתחה מנמל בחוף נהר ויטבה (שממנו נגזר שמהּ) הנשפך לנהר דווינה הגדול יותר, לעיר גדולה ותוססת, מרובת כיכרות פורחות ומונומנטים מרשימים, מאד יפים לצילום.

העיר, שהיתה בעבר חלק מפולין, השתייכה לבלארוס הסובייטית ומאז התפרקה ברה"מ היא בשטח בלארוס העצמאית. לפני מלחה"ע השניה כמחצית מאוכלוסייתה היתה יהודית, ובתקופת הכיבוש הנאצי נהרסה העיר ברובה ורבים מיהודיה ניספו. מאז לא השתקמה הקהילה היהודית, אם כי חיים בה כיום לא מעט מבני עמנו, ובתוכם גם ארקדי שולמן - מנהל מרכז העיתונות של הפסטיבל (שלמד ומבין עברית) ומיכאיל פיינברג - מנצח תזמורת הפילהרמוניה בעיר.

ראוי לציין שמבין היהודים הידועים שנולדו בויטבסק, ניתן להזכיר את: ש. אנסקי - מחבר "הדיבוק", איסר הראל - ראש המוסד בשנות ה-50, מרים בן פורת - שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים ומארק שגאל - הצייר המפורסם. בעיר נמצא מוזיאון מארק שגאל הנמצא בבית שבו גרו הוריו וכנראה נולד בו, כשבקצה הרחוב הוצבה אנדרטה פיוטית לזכרו.

ויטבסק נחשבת כבירת התרבות של בלארוס, ובה חיי רוח תרבות ואמנות פעילים, המתקיימים במבני התיאטרון, המוזיאון, הפילהרמוניה, האמפיתיאטרון וכד'. בימים אלה מוצגת במוזיאון העירוני התערוכה "יורי פן ותלמידיו", במלאת 160 שנים להולדתו. יורי פן היה צייר יהודי נערץ, שהגיע לעיר וקבע בה מושבו, ייסד את ביה"ס הפרטי הראשון לציור ובין תלמידיו היה גם מארק שגאל.

* פסטיבל סלאביינסקי בזאר 

 זו הפעם ה- 23 מאז 1991, שהעיר ויטבסק מארחת מדי שנה פסטיבל אמנות בינלאומי - "סלביאנסקי בזאר", שרובו מוקדש למוזיקה ולתרבות הסלאבית. "סלאביינסקי בזאר" (הבזאר הסלאבי) בעיר ויטבסק שבבלארוס, הינו אחד הפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים והמכובדים לאמנויות הבמה, המתייחד בעיקר במופעי מוזיקה ותרבות בשפה הסלאבית. 

לפסטיבל מגיעים מאות אמנים מרחבי העולם, בתחומי המוזיקה (פופולרית, עממית, שנסון ועוד), המחול (קלאסי ומודרני), התיאטרון (כולל תיאטרון בובות), הקולנוע, האמנויות (תערוכות ציור ופיסול), מופעי חוצות ססגוניים,  פעילויות לילדים, דוכנים ססגוניים למכירת מזכרות, ועוד ועוד - הפניננג המוני ותוסס, המושך אליו עשרות אלפי צופים, בעיקר דוברי השפה הרוסית. כמי שאינה מבינה את השפה, נעזרתי בעיתונאית הישראלית ילידת מינסק, אינה שיחטוביץ, שתרגמה וסייעה לי ברצון. שיחטוביץ היא 'ידידת הפסטיבל', דעתה מאד נחשבת ומאמרים שלה מתפרסמים בפורטל הפסטיבל, בזהותה כאשת תקשורת ישראלית. 

בפסטיבל השתתפו אמנים מפורסמים ולהקות ידועות (וזו היתה בעבורי הזדמנות להחשף לעולם מוזיקלי שאינו מוכר לי) מ: רוסיה, אוקראינה, בולגריה, קזחסטאן, לטביה, מולדובה, נורבגיה, אנגליה (עם להקת הפופ הידועה "בלו",  שגם בבלארוס יצרו ארבעת חבריה היסטריית מעריצים), וכמובן בלארוס, כולל מופע מחווה לאחד מגדולי המלחינים שלה (יהודי) מרק פרטקין, במלאת 100 שנים להולדתו. מופע הסיום של הפסטיבל היה מפתיע ברמתו הגבוהה ובפירוטכניקה שלו, כולל זיקוקי דינור. מרהיב ומרשים ביותר.

* הישראלים מככבים בפסטיבל

כאמור, הפסטיבל מתקיים זו הפעם ה- 23 ומזה 16 שנים מתארחת בו משלחת ישראלית מכובדת, בראשותו של ארקדי קרומר, כשלצידו מסייע אחיו יפים - שניהם ישראלים ילידי העיר ויטבסק, המעלים את שמה של מדינת ישראל לכותרות חיוביות ביותר.

השנה (16-8 ביולי) הגיעו מעל 60 אמנים מישראל (קרומר טוען שזו משלחת קטנה), ילדים, נוער ומבוגרים, ובהם: תיאטרון שירים מרחבים, פרחי אשדוד, להקת הרקדניות וי-זווי, זמר האופרה דימיטרי לובצוב, חבורת כליזמר דרייף, שמינייה ווקלית ג'ז קלאס, הזמרת והמנחה סבטלנה מירונובה ונוספים. מרגש במיוחד היה מופע ההצדעה מישראל "פסטיבל בלי גבולות" (הופיעו באולם הפילהרמוניה, שלא נותר בו חצי מקום פנוי), שבו שרו ברוסית, עברית ויידיש, והקהל התמוגג.. 

בנוסף, כיכב בפסטיבל ליאוניד פטשקה - פסנתרן הג'אז הוירטואוז והמלחין (שגם הפתיע בשיר תפילה לשלום ישראל ובתקיעת שופר), שארח את הכנר המדהים סניה קרויטור (שניהם ישראלים) וכן נגני ג'אז מארה"ב, בכמה וכמה קונצרטים ונימנה גם על צוות השופטים ב"ארוויזיון" של הפסטיבל. פטשקה זכה למחמאות גורפות, והקהל הרב שמילא את האולמות בהם הופיע (כולל הופעת חצות), העיד על כך.

* דיאנה, נסיכה וכוכב נולד 

במסגרת הפסטיבל התקיים מעין ארוויזיון, אך מורכב יותר. 21 מדינות (ובהן: בלארוס, רוסיה, אוקראינה, מולדובה, גיאורגיה, קרואטיה, קזחסטן, קובה, מקסיקו - שהנציג שלה זמר אופראי זכה ב'גראנד פרי') ואחרות, שלחו נציגים להשתתף בתחרות שירה, שהתקיימה לאורך 3 ערבים, בהם צברו ניקוד. בערב הראשון שרו בשפת מדינתם, בערב השני שיר ידוע לבחירתם ברוסית ובערב האחרון שיר פופולרי באנגלית. זו היתה נבחרת חזקה, עם זמרים מצויינים ותחרות יוצרת מתח. 

נציגת ישראל היתה דיאנה גולבי - זוכת תחרות "כוכב נולד". דיאנה, תכולת עיניים ובעלת קול ענק, כבשה את אוזן השופטים ולב הקהל, זכתה לשבחים רבים על איכות ביצועיה ומיוחדות קולה, ועלתה לגמר שבו הגיעה למקום השלישי המכובד. סוף סוף נציג ישראל זוכה לאחרונה בתחרות זמר יוקרתית. כבוד לנסיכה דיאנה!

* סיכום: 

הפסטיבל הבינלאומי לאמנויות הבמה בויטבקס, בלארוס, שאני מודה ומתוודה שכלל לא שמעתי עליו לפני שהגעתי אליו, בהחלט הפתיע אותי לטוב, ברמתו האמנותית הגבוהה, בהשקעה הרצינית ובארגון המושלם. 

מבחינתי, זו היתה הזדמנות להחשף לתרבות, שעולי רוסיה וחבר העמים בישראל מכירים ואוהבים, ולי (ולדומים לי) שאיננו מכירים השפה והרקע התרבותי הזה, אין כלל מושג על גיוונה ועושרה. 

תדמיינו שילוב של "פסטיבל ישראל" על מגוון מופעיו, עם ה"ארוויזיון" ופזמוניו, בתוספת "פסטיבל המחול כרמיאל" יפי הכוריאוגרפיה, ותקבלו את "סלאביינסקי בזאר". כל הכבוד!