השפעת המלחמה בישראל על הקשישים
מאמר לקראת "יום הקשיש הבינלאומי", החל מחר, 1.10: לא רק בקו האש - השפעת המלחמה על האזרחים הוותיקים והחולים הסובלים מדמנציה בישראל וכן על הזקנים המפונים

מאמר לקראת "יום הקשיש הבינלאומי", החל מחר, 1.10: לא רק בקו האש - השפעת המלחמה על האזרחים הוותיקים והחולים הסובלים מדמנציה בישראל וכן על הזקנים המפונים
פרופ' רביע חלאילה, הינו חוקר ומומחה עולמי בתחום הזקנה וסגן הנשיא לעניינים אקדמיים באקדמית צפת, שנכנס לאחרונה, זו השנה השנייה ברציפות, לרשימת 2% החוקרים המשפיעים בעולם.
יום הקשיש הבין-לאומי הוא מועד שנקבע על ידי ארגון האומות המאוחדות, וארגון הבריאות העולמי, ומצוין מדי שנה ב-1 באוקטובר. המטרה היא להעלאת המודעות הציבורית בנושאים המשפיעים על קשישים, כגון הזדקנות ועד התעללות בקשישים וכן להביע הערכה לתרומתם של אנשים מבוגרים לחברה.
המאמר:
המלחמה שפרצה בישראל ב-7 באוקטובר, השפיעה באופן משמעותי על אוכלוסיית הזקנים בארץ, במיוחד על אלו הסובלים מדמנציה. בארץ חיים כיום כ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים (בני 65 ומעלה), המהווים כ-13% מכלל האוכלוסייה, ומספרם צפוי לעלות בשנים הקרובות. מבין אוכלוסיית הזקנים, שכיחות הדמנציה עולה עם הגיל ונאמדת בכ-10% בקרב בני 65 ומעלה, ובכ-40% בקרב בני 85 ומעלה. מחלת האלצהיימר היא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה, והיא פוגעת בכ-60%-70% מהחולים בדמנציה בארץ. נכון להיום, לפי נתוני משרד הבריאות, יש בישראל כ-150,000 חולים מאובחנים בדמנציה, כאשר מספר זה ממשיך לעלות עקב הזדקנות האוכלוסייה.
המלחמה הנוכחית הביאה עמה תחושות של חוסר ביטחון, דאגה וחרדה, שהפכה את ההתמודדות היומיומית של הזקנים ושל החולים הסובלים מדמנציה, למורכבת יותר. חולי דמנציה חווים את השפעות המלחמה בעוצמה רבה, שכן שינויים פתאומיים בשגרה, רעשי אזעקות והצורך במעבר למקלטים, מערערים את תחושת הסדר ומובילים להחמרה בתסמיני המחלה. כמו כן, השפעת המלחמה על רווחת הזקנים שכוללת ירידה באיכות החיים, פגיעה בתחושת העצמאות והגברת תחושת הבדידות, גרמה להחמרה בבריאותם הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית של הזקנים.
השפעה המלחמה על האזרחים הוותיקים המפונים, אף הייתה מוכפלת יותר. מאז תחילת המלחמה, מאות אזרחים ותיקים נאלצו להתפנות מבתיהם באזורים בקו האש, ולעבור למקומות בטוחים יותר כמו בתי מלון, מרכזי קליטה ובתי אבות זמניים. הפינוי הממושך מהבתים יצר אצלם תחושות של בלבול, חרדה ואי שקט, שכן הקשישים מוצאים את עצמם בסביבה חדשה וזרה, הרחק מהבית המוכר ומאזור הנוחות שלהם. המגורים בסביבה שאינה ביתית, לעיתים ללא פרטיות מספקת וללא תחושת היציבות, מגבירים את תחושת הניכור והבדידות, ומחמירים את מצבם הבריאותי, הנפשי והקוגניטיבי של הזקנים.
למצב זה התווסף הניתוק מהשגרה היומית, כולל גישה מוגבלת לשירותים רפואיים ותמיכה חברתית, שמחמירים את מצבם של הזקנים והחולים הסובלים מדמנציה. הזקנים מוצאים את עצמם מרוחקים מהמוסדות הרפואיים והחברתיים שהם רגילים להסתמך עליהם, ולעיתים קרובות גם רחוקים מבני משפחותיהם, מה שמוביל לפגיעה ברווחתם הכללית והכלכלית. עבור חולים הסובלים מדמנציה, השפעות אלו חמורות במיוחד, כך שהניתוק מסביבה מוכרת מגביר את תחושת חוסר האונים ומחמיר את תסמיני המחלה, כולל בלבול, הפרעות שינה, ירידה בזיכרון ואי שקט.
ההמלצות:
ההמלצות הבאות יכולות לסייע לשמור על רווחתם של הזקנים ושל החולים הסובלים מדמנציה בעת המלחמה, ולמנוע הדרדרות במצבם הבריאותי, הנפשי והקוגניטיבי:
לסיכום: המלחמה הנוכחית מציבה אתגרים משמעותיים לרווחת הקשישים וחולי הדמנציה בישראל. לרגל יום האלצהיימר העולמי שצוין ב- 21 בספטמבר ויום הזקן העולמי, שמצוין ב- 1 לאוקטובר, חשוב להעלות את המודעות לצורכיהם הייחודיים ולהעניק להם את התמיכה המתאימה והנדרשת. לצערנו, הממשלה בחודשים האחרונים לאורך כל תקופת המלחמה, הזניחה את רווחתם של הזקנים בישראל.
כדי להקל על ההתמודדות שלהם ולשמור על רווחתם ובריאותם, יש צורך בקביעת מדיניות ממשלתית ברורה, שתיתן מענה למצוקותיהם ולצורכיהם גם בעת חירום ותבטיח את התמיכה הנדרשת בהם.
מדיניות זו צריכה לכלול הנגשת שירותי בריאות פיזיים ונפשיים, הבטחת תחושת ביטחון כללי וכלכלי, מענה לצרכים המיוחדים של המבוגרים בכלל ולמפונים בפרט, וגם סיוע במניעת בידוד חברתי ושימור השגרה היומיומית שהם רגילים אליהם. כחברה שדוגלת בסולידריות ובערך כבוד האדם, חובתנו לדאוג שהזקנים והחולים הסובלים מדמנציה, יקבלו את כל התמיכה והסיוע הנחוצים להם בזמנים קשים אלו, כדי שיוכלו להמשיך לחיות בכבוד וברווחה.
(בתצלום, פרופ' רביע חלאילה. צילום דוברות אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו)